חוסה אורטגה אי גאסט
 | |
| לידה | 9 במאי 1883 |
|---|---|
| פטירה | 18 באוקטובר 1955 (בגיל 72) |
| זרם | פילוסופיה של המאה העשרים |
| תחומי עניין | לוגיקה, היסטוריה, פילוסופיה פוליטית |
| הושפע מ | הרמן כהן, וילהלם דילתיי, פרידריך ניטשה, מקס שלר, צ'ארלס פרס, אדמונד הוסרל, מיגל דה אונאמונו |
| השפיע על | מריו ורגס יוסה, גרהם הרמן |
חוסה אורטגה אי גאסֶט (בספרדית: José Ortega y Gasset; 9 במאי 1883 - 18 באוקטובר 1955) היה מחשובי הפילוסופים הספרדיים של המאה ה-20.
חייו
אורטגה נולד במדריד ורכש את השכלתו לראשונה מידי האבות הישועים של סן אסטניסלאו במירפלור דל פאלו, מאלגה בשנים 1891 עד 1897. הוא למד באוניברסיטת דאוסוטו בבילבאו בשנים 1897 עד 1898 ובפקולטה לפילוסופיה ולספרות באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד בשנים 1898 עד 1904, שם הוא קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. בין 1905 ל-1907 המשיך ללמוד בגרמניה - בלייפציג, נירנברג, קלן, ברלין ובעיקר במרבורג. במרבורג הושפע מהנאו-קנטיאנים, בהם הרמן כהן ופול נאטורפ.
בעת חזרתו לספרד ב-1909 הוענקו לו מספר פרופסורות בפסיכולוגיה, לוגיקה ואתיקה באסקואלה סופיריור דל מגיסטריו דה מדריד; באוקטובר 1910 הוא הופקד על הקתדרה במטפיזיקה באוניברסיטת קומפולטנס, שנותרה ריקה מאז מותו של ניקולס סאלמרון.
ב-1917 החל אורטגה לכתוב בעיתון דל סול, שם הוא פרסם כסדרת מסות, את שתי עבודותיו העיקריות: Espana invertebrada "ספרד חסרת חוט השדרה" ו La rebelion de las masas "מרד ההמונים"; האחרון הפך אותו למפורסם בקנה מידה בינלאומי. בשנת 1923 הוא יסד את בית ההוצאה לאור Revista de Occidente, וכיהן כמנהלו עד ל-1936. בית ההוצאה לאור פעל לתרגום וחקר הפילוסופים הבולטים בעת ההיא, בכללם אוסוולד ספנגלר, יוהאן הויזינגה, אדמונד הוסרל, גאורג זימל, יעקב וון יוקסול, היינץ היימסוט, פרנץ ברנטנו, הנס דריש, ארנסט מילר, אלכסנדר פפנדר וברטרנד ראסל.
בשנת 1939 היגר אורטגה לארגנטינה בשל התנגדותו למשטרו של הגנרל פרנקו. הוא נתקל ביחס צונן, לא קיבל משרה אקדמית ואף התקשה להתפרנס. הוא שב לספרד ב-1942.
פילוסופיה
מערכת הנסיבות Circumstancia
עבור אורטגה אי גאסט, מוטלת על הפילוסופיה החובה לערער על האמונות הקיימות כדי לבסס רעיונות חדשים ולפרש את המציאות. כדי לממש משימות אלו שומה על הפילוסוף, כפי שהציע הוסרל, להותיר מאחוריו את הדעות הקדומות ואת האמונות בהן החזיק קודם לכן ולתהות על קנקנה של המציאות היסודית של היקום.
בהתבסס על השקפתו של הגל, טען אורטגה שעל הפילוסוף להתגבר גם על היעדר אידאליזם (מכיוון שהמציאות נסובה סביב לאגו) וריאליזם עתיק בן ימי הביניים (שהוא לדידו השקפה בלתי-מפותחת, בה הסובייקט ממוקם מחוץ לעולם) על מנת להתמקד רק במציאות אמיתית היחידה (כלומר חיים). הוא הציע שאין כל "אני" בלעדי דברים ואין כל דברים בלעדי "אני", אני (בן האדם) לא יכול להיות נפרד מהנסיבות שלי (העולם). הוא הציב את מימרתו Yo soy yo y mi circunstancia ("אני בעצמי והנסיבות שלי") בלב של הפילוסופיה שלו.
כמו אצל הוסרל, עבור אורטגה אין די במשפט הקרטזיאני Cogito ergo sum על מנת להסביר את המציאות. לכן הציע שיטה אשר לפיה החיים הם הסיכום של האגו ושל הנסיבות. מערכת הנסיבות הזו היא מדכאת; על כן, ישנה התהוות דיאלקטית מתמדת של כוחות בין האדם לבין הנסיבות שלו או שלה. כתוצאה מכך, החיים נדמים כדרמה המתקיימת בתווך בין ההכרחי לחופשי. במובן זה כתב אורטגה שהחיים הם גורל וחופש בעת ובעונה אחת, ושחופש "מתקיים בחופשיות בתוככי הגורל הניתן לנו. הגורל מעניק לנו מלאי של אפשרויות שנקבעו מראש, הנותן לנו גורלות שונים. אנו מקבלים את הגורל ובתוכו אנו בוחרים את היעוד שלנו." בגורל הנתון לנו עלינו להיות פעילים, להחליט וליצור "פרויקט של חיים" - לכן אל לנו להיות כמו אלו שחיים חיים קונבנציונליים של הרגלים ומבנים ניתנים ושמעדיפים חיים אדישים וקרי רוח מכיוון שהם מפחדים מחובתם לבחור את יעודם בחיים.
חיוניות ההיגיון Raciovitalismo
שיטתו של אורטגה אי גאסט מעמידה במרכזה את החיים ולפיה הצהיר "אני חי ולכן אני חושב". הדבר עמד בבסיס השקפת עולם בהשראתו של ניטשה, שפותחה על ידי הוספת מאפיינים בלתי יחסיים, כך שאמת מוחלטת קיימת והיא מיוצגת על ידי סיכום השקפות העולם של סך כל היצורים החיים. מאחר שעבור כל בן אנוש החיים לובשים צורה ממשית והחיים בעצמם הם מציאות שורשית אמיתית, אשר ממנה נובעת כל מערכת פילוסופית. במובן זה, טבע אורטגה את המונח "razón vital" (סיבה חיונית או סיבה שהחיים עומדים בבסיסה) על מנת להתייחס לזן חדש של סיבה אשר מגן על החיים דרך קבע מפני הסערות האופפות אותם. ו-raciovitalismo, תאוריה הנוטעת את הידע שלה על גבי קרקע המציאות של החיים, אשר אחד ממרכיביה החיוניים הוא הסיבה עצמה. מערכת החשיבה הזו, אותה הציג אורטגה ב-History as Sysyem, איננה חזרה לתפישת החיים הניטשיאנית, הגורסת כי החיים מגיבים לאימפולסים. עבור אורטגה, סיבה היא מהותית לחיים, על מנת ליצור להצמיח את פרויקט החיים שהוזכר לעיל.
סיבת ההיסטוריה Razon Historica
עבור אורטגה אי גאסט, סיבת החיים היא גם סיבה היסטורית, זאת מכיוון שהאינדיבידואלים והחברות אינם יכולים להיות נפרדים מעברם. על מנת להבין את המציאות שומה עלינו להבין, כפי שציין וילהלם דילתיי, את ההיסטוריה שלה. כפי שניסח זאת אורטגה: "לבני האדם אין טבע, כי אם היסטוריה", והסיבה לא צריכה להתמקד על מה שקיים (סטטי) אלא על מה שמתהווה (דינמי).
השפעה
השפעתו של אורטגה אי גאסט הייתה רבת חשיבות, לא רק מכיוון שרבים הזדהו עם כתיבתו הפילוסופית, אלא אף מפני שכתביו לא הצריכו מן הקורא בקיאות רבה בטכניקה פילוסופית. בין אלו שהיו מושפעים ממנו עמוקות ניתן למנות את מנואל גארסיה מורנטה, יואכים חיראו, קסוויר זובירי, חוזה גאוס, לואיס רקסנס שיסז, מנואל גראנל, פרנציסקו איאלה, מאריה זמבראנו, פדרו לין אנטראלגו, חוזה לואיס לופז-ארנגורן, ג'וליאן מריאס, ופאולינו גראגורי.
אורטגה אי גאסט השפיע רבות על האקזיסטנציאליזם ועל עבודתו של מרטין היידגר.
עבודתו
רבות מעבודותיו של אורטגה אי גאסט מקורן בסדרת הרצאות שפורסמו שנים לאחר הינתנן ולעיתים אף לאחר מותו. רשימה זו מנסה לציין את עבודותיו על פי הסדר הכרונולוגי בהן הן ניתנו, יותר מאשר לפי סדר הזמנים בהן הן פורסמו.
- Meditaciones del Quijote (Meditations on Quixote, 1914)
- Vieja y nueva politica (Old and new politics, 1914)
- Investigaciones psicologicas (Psychological Investigations, course given 1915-16 and published in 1982)
- Personas, Obras, Cosas (People, Works, Things, articles and essays written 1904-1912: "Renan", "Adan en al Paraiso", La pedagogia social como programa politico" -- "Pedagogy as a political program", "Problemas culturales" -- "Cultural problems, etc... published 1916)
- El Espectador (The Spectator, 8 volumes published 1916-1934)
- Espana Invertebrada (Invertebrate Spain, 1921
- El tema de nuestro tiempo (The theme of our time, 1923)
- Las Atlandias (The Atlandias, 1924
- La deshumanizacion del Arte e Ideas sobre la novela (The Dehumanization of Art and Ideas about the Novel, 1925)
- Espiritu de la letra (The Spirit of the letter 1927
- Mirabeau o el politico (Mirabeau or politics, 1928-1929)
- Que es filosofia? (What is philiosophy? 1928-1929, course published posthumously in 1957)
- Kant (1929-31
- Que es conocimiento? (What is knowledge? Published in 1984, covering three courses taught in 1929, 1930, and 1931, entitled, respectively:"Vida como ejecucion (El ser ejecutivo)" -- "Life as execution (The Executive Being),"Sobre la realidad radical"--"On radical reality" and ";Que es la vida?"--"What is life?")
- La rebelion de las masas (The revolt of the Masses, 1930)
- Rectification de la Republica; La redencion de las provincias y la decencia nacional (Rectification of the Republic: Retention of the provinces and national decency, 1931)
- Goethe desde dentro (Goethe from within, 1932
- Unas lecciones de metafisica (Some lessons in metaphysics, course given 1932-33, published 1966)
- En torno a Galileo (about Galileo, course given 1933-34; portions were published in 1942 under the title "Esquema de las crisis"--"Scheme of the Crisis")
- Prologo para alemanes (Prolog for Germans, prologue to the third German edition of El tema de nuestro tiempo. Ortega himself prevented its publication "because of the evenets in Munich in 1934". It was finally published, in Spanish, in 1958)
- History as a system (First published in English in 1935. the Spannish version, Historia como sistema, 1941, adds an essay "El imperio romano"--The Roman Empire").
- Ensimismamiento y alteracion. Meditacion de la tecnica. (This title is not easily translate, because the title uses a neologism and there is a play on words. Literally, it is "Sameness-making and alteration", but it could also be read as "The making of sameness and difference." In either the case, the subtitle means "A meditation on technique." 1939)
- Ideas y Crencias (Ideas and Beliefs: on historical reason, a course taught in 1940 Buenos Aires, published 1979 along with Sobre la razon histotica)
- Theoria de Andalucia y otros ensayos*Guillermo Dilthey y la Idea de vida (The theory of Andalucia and other essays: Wilhelm Dilthey and the idea of life, 1942)
- Sobre la razon historica (On historical reason, course given in Lisbon, 1944, published 1979 along with Ideas y Crencias)
- Idea del Teatro. Una abreviatura (The idea of theater, a shortened version, lecture given in Lisbon April 1946, and in Madrid, May 1946; published in 1958, La Revista Nacional de educacion num. 62 contained the version given in Madrid.)
- La Idea principio en Leibniz y la evolucion de la teoria deductiva (The Idea of the begining in Leibniz and the evolution of deductive theory, 1947, published 1958)
- Una interpretacion de la Historia Universal. En torno a Toynbee (An interpretation of Universal History. On Toynbee, 1948, published in 1960)
- Meditacion de Europa (Meditation on Europe), lecture given in Berlin in 1949 with the Latin-language title De Europa meditatio quaedam. Published 1960 together with other previously unpublished works
- El hombre y la gente (Man and the populace, course given 1949-1950 at the Institute of the Humanities, published 1957
- Papeles sobre Velazquez y Goya (Papers on Velazquez and Goya, 1950)
- Pasado y porvenir para el hombre actual (Past and future for the man of today, published 1962, brings together a series of lectures given in Germany, Switzerland, and England in the period 1951-1954, published together with a commentary on Plato Symposium.)
- Goya (1958
- Velazquez (1959
- Origen y epilogo de la Filosofia (Origin and epilog to Philosophy, 1960)
- La caza y los toros (Hunting and Bullfighting, 1960)
תרגומים לעברית
- מסות על אהבה, מספרדית: יורם ברונובסקי, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1985.
- מרד ההמונים, מספרדית: יורם ברונובסקי, הוצאת זמורה ביתן, מודן, תל אביב, 1975
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: חוסה אורטגה אי גאסט |