זיזף בנאי
 זיזף בנאי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף בנאי |
| מינים | |
|
3 | |
| שם מדעי | |
 Uroderma
| |
זיזף בנאי או זיזף אוהלים (שם מדעי: Uroderma) הוא סוג של עטלף במשפחת הזיזפיים, הכולל 3 מינים החיים ביבשת אמריקה ונחשב בעבר לטקסון מונוטיפי. הסוג הוקם בשנת 1838 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס ומשמעות שמו המדעי היא "זנב עור" בהתייחס לכך שהזנב נעדר ומוחלף בקרומי עור. שמותיו העממים של הסוג ניתנו לו בשל יכולות הבנייה שלו.
תיאור
הזיזף הבנאי בעל גוף כדורי, ראש גדול וקצר וחרטום ריבועי. אוזניו גדולות ומשולשות עם צפירונים זעירים, עיניו בגודל בינוני ושפתיו מכוסות גבשושיות זעירות. עיטור העלה האפי שלו קצר ועבה, ומורכב מחנית זקופה מוקפת קמטים ופרסה רחבה סביב הנחיריים.
אורך הראש והגוף של הזיזף הבנאי 54–74 מ״מ, אורך זרועותיו 39–45 מ״מ ומשקלו 12–21 גרם. הוא חסר זנב, ותחתיו יש לו קרומי עור רפויים סביב הרגליים. בניגוד למינים רבים במשפחה, קרומי העור האחוריים חצויים לשניים ואינם מתחברים.
לזיזף הבנאי פרווה חלקה, רכה וקטיפתית. צבעה הכללי נע בין חום שוקולד כהה לחום אפרורי, קקאו, קפה, אפור כהה, או שחור מעורב באפור כסוף. הזרועות והרגליים בצבע בורדו או חום בהיר. האוזניים חומות או צהובות עם קצוות שחורים והפנים כהות יותר משאר הגוף.
לזיזף הבנאי שני זוגות של פסים סימטריים לבנים דקיקים על הפנים: זוג אחד בצידי המצח יורד לאורך החוטם ומתחבר לעיתים בקצה ויוצר כתם לבן גדול סביב האף והפה. זוג שני מתחת לעיניים לאורך הלחיים. התבנית של הפסים עשויה לעזור בהסוואה מפני טורפים שונים. נוסף על אלו, יש לעיתים פס לבן דהוי לאורך הגב. העיטור האפי של הזיזף עשוי להיות שחרחר או חום כהה בחנית, ובז' או ורוד בפרסה ובקמטים.
ביולוגיה
הזיזפים הבנאים מצויים באמריקה המרכזית והדרומית. בית הגידול שלהם מורכב מיערות גשם טרופיים בשפלות או בהרים, סוואנות טרופיות וסבך מיוער. הם ניזונים בעיקר מפירות אך מגוונים מדי פעם את תזונתם באבקנים, צוף וחרקים כאשר הם נתקלים בהם בסמוך לפירות. הזיזפים מתרבים פעמיים בשנה, וההמלטה מתואמת עם עונת הפריחה של הצמחים. בכל פעם, נולד צאצא יחיד לאחר תקופת היריון של 4–5 חודשים.
בניית אוהלים
כפי שמרמז שמו, הזיזף הבנאי ידוע בהתנהגותו המוזרה לבנות מעלים ענקיים מבנים שדומים בצורתם לאוהל, מטרייה או מניפה. על מנת לבנות את האוהל, הזיזף בוחר ענף אנכי עם עלים גדולים, ונושך אותם בבסיס עד שהם נופלים כלפי מטה ונותרים מחוברים למחצה לענף. בדרך זו, לאחר טיפול במספר עלים גדולים נוצר מבנה של אוהל שבו עד כתריסר זיזפים מוצאים מחסה מפני שמש, רוח וגשם לפרק זמן של חודש או חודשיים. בשל החיבור הרופף של העלים, סופם שמתייבשים ומתנתקים מהענף בזה אחר זה, והזיזפים ייאלצו לבלות את הלילות שלאחר מכן בבניית מחסה חדש.
הזיזפים מפגינים חשיבה רבה בבחירת סוג העלה והמיקום: הם משתמשים לרוב בכפות החזקות של עצי בננה ודקל לבניית אוהלים, ובוחרים עצים בגובה בינוני כדי לא להיחשף לרוחות חזקות. העלות האנרגטית של בניית אוהלים גדולה מאוד עבור עטלף כה קטן, אולם היא מעניקה לזיזף יתרונות מסוימים על פני עטלפים שוכני מערות וגזעים: האוהלים הייחודים מציעים לו הגנה רבה יותר מטורפי עטלפים שמתמקדים בחיפוש אחר עטלפים במקומות מחסה נפוצים (מערות, גזעים חלולים או רקובים), והם מאפשרים לו לדור בסמיכות למקורות מזון ולהעתיק את מקומו בהתאם למיקום של מקורות המזון הזמינים.
למרות שמו, הזיזף הבנאי אינו היחיד שמפגין יכולות בנייה; סוגים נוספים הם הזיזף הלבן הזעיר ובני הסוג זיזף פירות.
מינים
בסוג זה 3 מינים:
- זיזף בנאי פטר (Uroderma bilobatum) - אמריקה המרכזית, אגן האמזונאס, הסראדו וצפון האנדים.
- זיזף בנאי חום (Uroderma magnirostrum) - החוף המערבי של אמריקה המרכזית וחלק מאגן האמזונס.
- זיזף בנאי בייקר (Uroderma bakeri) - תואר בשנת 2014. מצוי במרכז קולומביה וצפון וונצואלה.
קישורים חיצוניים
31914933זיזף בנאי