זיהום אוויר
זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. המילה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.
גורמים לזיהום אוויר
זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום מעשה ידי אדם, כלומר כזה הנגרם מתיעוש, מתחבורה, ועוד (קרי, זיהום מעשה ידי אדם, בלועזית – זיהום אנתרופוגני), וזיהום שמקורו בתופעות טבע (התפרצויות הר געש, שריפות טבעיות ועוד).
מקורות זיהום עיקריים:
זיהום ממקורות טבעיים
- פעילות געשית[1]
- אבק ממקורות טבעיים, כדוגמה של אבק חול המגיע מהסהרה גם לישראל, בעזרת הרוח.
- גזים, כגון מתאן, הנפלטים במהלך פעולת העיכול של בעלי חיים (בעיקר בקר וצאן).
- עשן שמקורו בשריפות חורש ועשביה טבעיות.
(5) גידול בריכוזי האוזון, (6) גידול ברמות תחמוצות החנקן.
זיהום מעשה ידי אדם (אנתרופוגני)
- זיהום מתחנות כוח כתוצאה משריפת כמויות גדולות של דלק.
- זיהום ממתקני תעשייה שונים, מפעלי מתכת, מפעלי פלסטיקה, מפעלים פטרוכימיים מפעלים לייצור חומרי הדברה ועוד. הרכב הזיהום משתנה בהתאם לתהליך בכל מפעל.
- זיהום ממבני ציבור (בתי חולים, בנייני משרדים וכו') כתוצאה משריפת דלק להסקה.
- גזים ואירוסולים (לדוגמה, כתוצאה מריסוס חומרי הדברה) שמקורם בחקלאות ושריפת פסולת חקלאית. ריסוס חומרי הדברה מייצר בסופו של דבר גם מזהמים משניים, כאשר חומרי ההדברה מייצרים חומרים מזיקים לא פחות במורד הרוח.
- שריפת מצבורי אשפה, לרבות זבל עירוני, מוצרי פלסטיקה ומחשבים ישנים, ניילונים, כאבלים ואחרים.
- זיהום מכלי רכב בעלי מנועי שריפה פנימית.
- זיהום מכלי שיט.
- זיהום כתוצאה משריפת פחם או עצים להסקה ביתית.
- פעילויות של האדם המייצרות אדים רעילים: אדי צבע בעת צביעה, רעלנים בעת הכנת אספלט, ואחרים.
- תופעה מטאורולוגית שמקצינה את זיהום האוויר שהאדם מייצר, היא אינוורסיה, זוהי תופעה אקלימית בה הטמפרטורה עולה עם הגובה, וזו מהווה קרקע פורייה להצטברות מזהמי אוויר בבסיס האינוורסיה, כלומר קרוב לקרקע. התופעה משמעותית כשהרוח חלשה, ובתקופות כמו הסתיו, והאביב, בבוקר המוקדם ובערב המאוחר.
_-_Mar2009.JPG)
זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ערים הנודעות בערפיח המכסה אותן הן לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה ובואנוס איירס. בישראל בולט זיהום האוויר במפרץ חיפה, אך דווקא שם עיקר הזיהום נובע מהפעילות התעשייתית העניפה לרבות זיקוק נפט ויצירת חשמל.[2] מתקני תעשייה ויצור חשמל בולטים נוספים, הם הפארק התעשייתי ברמת חובב, ליד באר שבע. מלבד אלו, קיימים גם בית הזיקוק באשדוד, שם גם מזקקים גז טבעי, וכן גם תחנות כח כגון בחדרה, באליקים, באלון תבור, ובאשקלון.
על פי הספרות, מזהמי האוויר המזיקים ביותר לבריאות, הם החלקיקים (אלו שקוטרם מגיע עד 2.5 מיקרון, PM2.5) והתרכובות האורגניות הנדיפות. באשר למזהמים אחרים, קיים דיון נרחב בספרות, כשהתובנות מהשנים האחרונות, הן שהמזהמים האחרים מהווים סמנים עבור מזהמים מזיקים יותר שאינם נמדדים (NOX הם למשל סמנים לחומרים שנפלטים מהתחבורה, אך אינם מנוטרים).
בימי השנה מזהמים עיקריים הם תהליכים תעשייתיים שונים, ויצור חשמל. תחנות כח לדוגמה, ידועות כפולטות מתכות מזיקות שונות (כספית, ארסן, ועוד), גם כאשר הדלק הנשרף בהם הוא גז טבעי.[3]
ביום כיפור, כאשר מכוניות ומשאיות חדלות לנסוע, אכן יורדות כמויות הזיהום מהNOX, שהם המזהמים המזוהים יותר עם תחבורה. במהלך יום הכיפורים לקראת צאת הצום ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי הנוקסים, כך למשל, ביום הכיפורים תשע"ג (ספטמבר 2012) ריכוזי תחמוצות החנקן שנמדדו בתחנת הניטור התחבורתית הצמודה לכביש בעיר התחתית בחיפה עמדו על ערכים שבין 1 ל-4 חלקיקים לביליון (חל"ב) ובגוש דן עמדו ריכוזי החלקיקים על 1–9 חל"ב. ביום המחרת, יום עבודה רגיל במשק, הניטור הראה 203 חל"ב בעיר התחתית של חיפה ו-188 בגוש דן.[4] תופעה דומה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, נצפית בהשוואת הזיהום בסוף השבוע מול הנתונים מימי החול.
ארגונים ציבוריים שונים פועלים לצמצום זיהום האוויר. בין הארגונים הישראליים המובילים שפועלים בנושא נמנים: "הקואליציה לבריאות הציבור", "מגמה ירוקה", "אדם טבע ודין" ואחרים. פעיל בולט במיוחד בתחום זיהום האוויר בישראל, היה ד"ר ג'אמס קריקון, שניהל מאבק עיקש למען תושבי מפרץ חיפה והקריות.
הרשות הממלכתית אשר פועלת בנושא בישראל היא אגף איכות האוויר שבמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה מפעיל את מערך הניטור האוויר הארצי, פורטל אינטרנטי בו ניתן ללמוד על זיהום האוויר בתחנות רבות בישראל.
מזהמי אוויר נפוצים
מזהמי אוויר נחלקים לשני סוגים: גזים וחומר חלקיקי.
גזים
- פחמימנים - תרכובות אורגניות שונות, כדוגמת בנזן, PAH's, 1,3,butadiene,
- פחמן חד-חמצני CO
- תחמוצות גפרית SO3, SO2
- אוזון O3
- תחמוצות חנקן NOx
חומר חלקיקי
- חלקיקים מסוג PM2.5 (שקוטרם אינו עולה על 2.5 מיקרון)
- חלקיקים מסוג PM10 (שקוטרם אינו עולה על 10 מיקרון)
- TSP - סה"כ החלקיקים באוויר
- אבק (בדרך כלל מתואר טוב על ידי מדד החלקיקים PM10)
- תוצרי פליטות משריפת דלקים יצור החשמל
- תוצרי שריפה בלתי מושלמת כפיח ומתכות כגון עופרת, קדמיום, ארסן ומנגן
נזקי בריאות מזיהום אוויר
על-פי ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר גורם ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה. בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה סדרה של מחקרי אורך, אשר ניסו להתחקות אחרי הנזקים הנגרמים עקב חשיפה לזיהום האוויר. במחקרים אלו, כדוגמת מחקר "ששת הערים" נעשה תקנון למשתנים שעשויים לבלבל, כגון עישון, גיל, מצב סוציואקונומי, ומחקר שהראה את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר בהריון ובין אוטיזם (דצמבר 2014). מאז ועד הלום, מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים הבאים:
- קשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה לבבית
- קשר בין זיהום אוויר וסרטן הריאה.[5]
- קשר בין זיהום האוויר וסוגי סרטן אחרים
- קשר בין זיהום האוויר ותחלואת ילדים לרבות החמרת אסתמה, יותר ברונכיטיס, יותר דלקות בדרכי הנשימה העליונות (אוזניים וגרון) והתחתונות (דלקות ריאות).
לאורך המחקרים השונים, קבוצות החוקרים שבו והדגישו כי אפקטים אלו נצפו גם מתחת לרמות של התקנים, וכי אין באמת סף בטוח עבור זיהום האוויר.
בעוד שבמדינות המערב קיימת ספרות נרחבת על אודות זיהום האוויר, בישראל הגוף המרכזי שתרגם וריכז מידע זה הוא הקואליציה לבריאות הציבור,[6] גוף נוסף שעסק במתן תקציבי מחקר למטרות מחקרי בריאות סביבה בישראל, הוא הקרן לבריאות וסביבה. קרן זו, מימנה חוקרים הרוצים להתמחות בנושאי זיהום הסביבה והאוויר.
במדינות העולם נהוגה חקיקה במטרה להגן מפני זיהום האוויר, וגם ישראל אינה יוצאת דופן. בישראל נחקק "חוק אוויר נקי" בשנת 2008.[7] שקודם על ידי מספר חברי כנסת ועמותת אדם טבע ודין.[8]
יחד עם הצדדים הטובים בחוק, המסדירים את הרמות הסביבתיות המותרות ל28 חומרים, קיימים גם חסרונות לחוק הישראלי: נעדרים בו חומרים רבים אחרים שנחשבים למסרטנים וודאיים לאדם על פי מדד הארגון הבריאות העולמי, ואשר כן הוזכרו במסמך מקדים המכונה "דו"ח אלמוג", המוכר בשמו המלא: "דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר", שהווה בסיס לתקנות חוק אוויר נקי.[9]
יש לזכור, כי תקנות הסביבה, שנקבעו לפי "תקני אלמוג", מדברות על כך שחשיפה למזהמים, כל אחד לחוד, ברמת התקן שהם קבעו תביא על כל 100,000 איש חשופים לאורך 70 שנה, מקרה סרטן אחד. במציאות, אין אנשים נחשפים למזהמים לחוד, אלא לכמה מזהמים יחד, וחשיפות אלו מצטרפות לחשיפותיהם התעסוקתיות והאישיות האחרות. בנוסף, תקני האוויר מבוססים על מחקרי עובדים, ואלו לא תמיד כללו בהם נשים. בנוסף, מחקרים רבים משני העשורים האחרונים מלמדים כי אין באמת רמות בטוחות למזהמים, כך שהתקנים הקיימים בישראל כיום, הם פשרה טובה יותר או פחות בין הרצוי למצוי, ולווא דווקא חומת מגן אמיתית בפני תחלואה. מלבד זאת, היישום של החוק לוקה בחסר.[10] עם זאת, אושרה בישראל "התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר", וזהו צעד חיובי בכיוון הלוחמה בזיהום האוויר.
ב-14 במאי 2014 פורסם דוח מבקר המדינה על מצב זיהום האוויר בישראל. מהדוח עולה כי חוק אוויר נקי מיושם באופן חלקי בלבד.[11]
תחנות ניטור זיהום אוויר
תחנות הניטור מודדות סוגים של מזהמי אוויר באופן רציף. תחנות הניטור ממוקמות בתוך מבנים שגודלם 2.5x3.0x2.5 מטר. את מיקום המבנים קובעים מומחים בנושאים איכות הסביבה וזיהום אוויר. ישנם שיקולים נוספים לקביעת מיקום התחנות כגון: פיזור אוכלוסין, מקורות זיהום, פיזור אוויר מסביב לתחנה ועוד.
תחנה שואבת אוויר לתוכה באמצעות סעפת יניקה. האוויר נשלח דרך צינורות העשויות מטפלון למכשירים שונים להימדד לסוגים מגוונים של זיהום אוויר. לאחר שכל המדידות מתבצעות, מתקבלת תמונה רחבה של זיהום האוויר באזור.[12]
בתחנת הניטור יש מחשב שאוגר נתונים של ממוצעי הזיהום כל 5 דקות. הנתונים האלה נשלחים למאגר נתונים של הארגון המקומי של איכות הסביבה.
ישנם שני סוגים שונים של תחנות ניטור זיהום אוויר: כלליות ותחבורתיות.[13]
- תחנות כלליות- ממוקמות באזורים עירוניים או בשטחים פתוחים בגובה גגות הבניינים ומטרתן למדוד את ריכוז האוויר בסביבתן ואת השפעות הזיהום על האוכלוסייה המקומית.
- תחנות תחבורתיות- ממוקמות לאורך כבישים ראשיים ועמוסים בגובה הכביש. מטרתן למדוד את כמות הזיהום הנפלט מרכבים ולרמת החשיפה של אנשים אליו.
פעילות למניעת זיהום אוויר
הגידול בזיהום האוויר בחברה המודרנית המתועשת, הביא להגברת המודעות לבעיה זו, ולנקיטת צעדים לצמצומה. בישראל צעדים אלו כללו:
- העלאת המודעות הציבורית: למשל, הצגת מפות במקומות ציבוריים בהן מוצגות בזמן אמת רמות זיהום האוויר באזורים שונים.
- שיתופי פעולה של המשרד להגנת הסביבה, באמצעות "חוק אוויר נקי" עם חברות פרטיות כדוגמת בריזומיטר (Breezometer) שפיתחה אלגוריתם מתקדם כדי להציג לאזרחים זיהום אוויר ברמת הרחוב ובזמן אמת באפליקציה סלולרית נוחה
- בהקשר של קידום מדיניות בריאות סביבה מניעתית, עסקה רבות עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור", אשר מטעמה נכתבו דו"חות רלוונטיים לזיהום אוויר בישראל בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. מטרת הדו"חות האלו הייתה לקדם מדיניות של מניעת תחלואה על רקע סביבתי, לטובת בריאות ילדים ונשים.
- תסקירי השפעה על הסביבה: לפני הקמה או הרחבה של גורם היכול לגרום לזיהום אוויר (מפעל, תחנת כח, כביש וכדומה) יגיש היזם תסקיר לגופים הרלוונטיים (הוועדה המחוזית/המקומית לבנין ערים, המשרד להגנת הסביבה. ועוד) תסקיר בו ימנה את האלמנטים בהם יכול להשפיע המיזם שלו על הסביבה, כולל זיהום אוויר, ועל הדרכים שבהם ינקוט לצמצם את הפגיעות הצפויות. את התסקיר יערוך מומחה לעניין, מוסמך מטעם המשרד לאיכות הסביבה.
- תסקירי השפעה על הבריאות - במדינות אחרות נהוגים תסקירי השפעה על הבריאות המלווים כל פרויקט בעל פוטנציאל להשפיע על בריאות הציבור. בישראל, תסקירים אלו עדיין אינם מחויבים, וקיימת יוזמת חקיקה של חה"כ דב חנין למען הכנסת תסקירים מסוג זה לתוכניות עתידיות בישראל.
- הרחבת "הריאות הירוקות": הרחבת השטחים המיוערים בתוך הערים ומחוצה להן. העצים סופגים כידוע פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן וכך מקטינים את זיהום האוויר.
- עידוד תחבורה ציבורית: אוטובוסים ורכבות על מנת להקטין את השימוש ברכב הפרטי. 60% מכלל הזיהום בישראל נגרם כתוצאה ממכוניות.[14] מעבר לתחבורה ציבורית ועידוד השימוש ברכב חשמלי מונע מצבר יכול להקטין את הזיהום.
- הגבלת כניסה למרכזי ערים במכוניות פרטיות, כפי שנעשה בלונדון ובסינגפור.
- איסור יצור תוספים לדלק (להעלאת האוקטן) על בסיס עופרת.
- איסור השימוש בגזים מזיקים כפריאון במזגנים ומקררים.
- התקנת ממירים קטליטיים בכלי-רכב חדשים ובדיקת תקינותם בפרקי זמן קבועים.
- מעבר לשימוש בדלק מזהם פחות, למשל הסבה של תחנות כוח הפועלות על מזוט או פחם להפעלתן בגז טבעי (מזהם, אך פחות) .
- עידוד חימום בתים פרטיים ומבני ציבור על ידי שימוש באנרגיה חשמלית (מזגנים) ולא על ידי שריפת דלק.
- איסור שימוש בפחם לצורכי הסקה ביתית: ראה - Clean Air Act, בריטניה 1951 .
- עידוד השימוש בכלי רכב המשתמשים במקורות אנרגיה חלופיים - רכבות חשמליות, אוטובוסים הפועלים על גז, רכב חשמלי וכיוצא בזה.
- הגברת השימוש במקורות "אנרגיה ירוקה" (שמש, רוח, מים).
- שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים כגון: התקנת משקעים אלקטרוסטטיים ו/או קולטנים בארובות תחנות כח ומפעלי תעשייה ללכידת מזהמים והגבהת ארובות לפיזור ומיהול טוב יותר של המזהמים באוויר נקי, כך שריכוזם יורד מתחת לרמה התקנית. בנוסף, יישום של שיטת LDAR לגילוי דליפות בצנרת של מפעלים, ולתיקונן.
- הרכבת ציקלונים במפעלי תעשייה ללכידת חלקיקים.
- איסור הקמת מזבלות קטנות ומקומיות. (מלבד הפגיעה באיכות האוויר המזבלות מזהמות גם את מי התהום) וחיסול הישנות.
- אכיפת תקני זיהום אויר: למשל, הפעלת ניידת משטרתית שבודקת כלי רכב ומורידה מהכביש כאלה שמזהמים מעל לתקן.
- הקמת אזורי תעשייה מבודדים. הקוץ שבאליה - אזורי תעשייה מושכים אליהם דיירים חדשים. ראה אזור התעשייה רמת חובב ליד באר שבע, שהיה אמור להיות מבודד ונספחו אליו דיירים בסמיכות.
- הקטנת תרבות הצריכה, על ידי שימוש חוזר במוצרים וכך צמצום הייצור המזהם במפעלים.
- מערך התרעה המודיע מתי רמות הזיהום עלולות לחרוג מהתקן ומזהיר אוכלוסיות בסיכון מלצאת מהבית ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.
תקינה/תקנות
קיימות מספר מערכות תקנים למניעת זיהום אוויר: בכל תקן מוגדרת שיטת המדידה והיחידות בהן נמדדת רמת הזיהום.
- רמת ריכזי מזהמים בסביבה רגילה: כמות המזהם המקסימלית ליח' נפח - ייחודית לכל סוג מזהם. הרמה שממנה אסור לחרוג רוב הזמן וכן, כמה מהזמן מותר לחרוג מהתקן (בדרך כלל 1%)ולאיזו רמה.
- רמת ריכוזי מזהמים בסביבת עבודה: בהנחה שהמצויים בסביבה זו הם אנשים בוגרים, צעירים ובריאים. לדוגמה: תקני Threshold Limit Values) TLV ).
- רמות פליטה: רמת תכולת המזהם בגזי הפליטה: נמדדת במוצא הפליטה. למשל, רמות פחמימנים ופחמן החד-חמצני במפלט המכונית. בדיקה שעוברים מידי שנה במבחן השנתי של הרכב.
- כמות הזיהום: גישה חדשה המבוססת על העקרונות: "המזהם - ישלם" ו"האטמוספירה אינה משאב בלתי-מוגבל". לכל מפעל יש רשות לזהם עד כמות מסוימת. אם יחרוג -ייקנס. מצד שני אם רמת הזיהום לא מגיעה לתקן, אפשר למכור את כמות הזיהום השייורית למפעל שמזהם. גישה זו מעודדת הפחתת זיהומים ומענישה את המזהמים החמורים.
- צו אישי: כאשר מפעל מהווה מפגע סביבתי ניתן להוציא צו נגד מנהל המפעל המחייב אותו אישית לנקוט באמצעי מניעה מתאימים ואם המפעל יחרוג - יענש אותו המנהל אישית.
תקינה ישראלית: דיגום אוויר
- ת"י 1971: פליטה ממקור נייח: קביעת הריכוז וספיקת המסה של חומר חלקיקי במובלי גז - שיטה גרווימטרית ידנית.
- ת"י 2208: איכות אוויר: היבטים כלליים - יחידות מדידה.
- ת"י 2209: אוויר במקומות עבודה: קביעת ריכוז חלקיקי עופרת ותרכובות עופרת - שיטה ספקטרומטרית של בליעה אטומית בלהבה.
- ת"י 2272: פליטה ממקור נייח - דגימה לקביעה אוטומטית של ריכוזי גז.
- ת"י 2276: נוהל תקני לבדיקת מיקרואורגניזמים באוויר במתקנים עירוניים לעיבוד פסולת מוצקה.
- ת"י 5097-7-5: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות תחמוצות חנקן ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
- ת"י 10–5097: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות פחמן חד-חמצני בפליטות ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
- חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008
- תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע"א-2011
- תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (עדכון), התשע"ג-2013, ערכי הסביבה שנכנסו לתוקף בראשית שנת 2015.[15]
זיהום אוויר בישראל
לפי נתונים שנמצאו באתר "הארץ": בין 2012–2013 נמצא שהעיר המזוהמת ביותר בישראל היינה פ"ת(57 מיקרוגרם למטר מעוקב),לפניה באר שבע(46 מיקרוגרם למטר מעוקב), ולפניה ירושלים(45 מיקרוגרם למטר מעוקב), ולפניה קריית מלאכי(44 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולפניה חיפה(35 מיקרוגרם למטר מעוקב).
על כך הובאה ביקורת ציבורית נוקבת, למשל בהרצאה שעסקה גם בכך, בכנס האקולוגיה השנתי וישיבות ועדות הכנסת, ושם נטען כי זיהום האוויר במפרץ חיפה אינו נמדד כראוי וקיימים כשלים חמורים במערכות הניטור, דבר המביא להטיית פחת במדידת הניטור באזור מפרץ חיפה. בנוסף, חומרים רבים אינם מנוטרים באופן שגרתי שם. בימים אלו שוקד מבקר המדינה על דו"ח שיעסוק בכשלי הניטור והפיקוח על המפעלים המזהמים, בין היתר גם במפרץ חיפה.
בדו"חות מיפל"ס של המשרד להגנת הסביבה הוגדרה חיפה כעיר המזוהמת ביותר בפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות, משפחת מזהמים אשר קשורה בתעשיית הנפט.
בכל הנוגע לזיהום האוויר מכלי השיט המגיעים לחופה של מדינת ישראל, על אף שאישרה המדינה את הנספחים 1-5 לאמנת מרפול, ואף את הנספח השישי לאמנה שעיקרו מניעת זיהום האוויר מכלי השיט, טרם נסתיימו הליכי החקיקה הנדרשים חרף העובדה שכבר חלפו 12 שנים מאז שאושר הנספח השישי (2017), ומשכך הם אינם מיושמים בפועל בהיעדר חקיקה מתאימה.[16]
ארגון הבריאות העולמי
לפי נתונים שהתקבלו בספטמבר 2016 עולה כי ארגון הבריאות העולמי(World Health Organization או W.H.O. ׂׂ) קבע שכל מוות תשיעי בעולם נגרם מזיהום אוויר.
92 אחוזים מאנשי העולם חיים תחת זיהום אוויר שמסכן את בריאותם.
הרוב המכריע של מקרי המוות כתוצאה מזיהום אוויר הוא כ-90 אחוזים במדינות עם רמת הכנסה לנפש נמוכה או בינונית, וחלק גדול ממדינות אלו נמצא במדינות דרום מזרח אסיה.
מרכזים אקדמיים בישראל העוסקים בחקר זיהום האוויר
- בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב
- הפקולטה להנדסה סביבתית, הטכניון
- בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
- בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש "פורטר", אוניברסיטת תל אביב
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: זיהום אויר |
- אוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
עמית ולדמן, ענן אפר וולקני מאיים על אירופה, באתר מאקו, 15 באפריל 2010- ד"ר איתי גל, איום משמיים: הסיכונים הבריאותיים של ענן האבק, באתר ynet, 18 באפריל 2010
- סוף למיתוסים: זיהום אוויר - לא מה שחשבתם, באתר ynet, 30 ביולי 2014
- איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש, באתר ynet, 7 במאי 2014
- אילנה קוריאל, המקומות שבהם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ, באתר ynet, 22 בינואר 2015
- התועלת הלאומית בהנעת התחבורה הכבדה בגז טבעי, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
- מיסוי ירוק 3 – קביעת מדיניות מס מושכלת לתחליפי דלק, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
הערות שוליים
- ^ ראה התפרצות ההר אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010
- ^ אתר איגוד ערים חיפה, דו"חות איגוד ערים חיפה בעשור האחרון.
- ^ הזדמנות גז, שימוש בגז טבעי במפרץ חיפה http://www.phc.org.il/1625
- ^ יום הכיפורים - איכות אוויר טובה מאד בערים הגדולות - הודעת דובר המשרד, באתר המשרד להגנת הסביבה, 27 בספטמבר 2012
- ^ Air pollution and lung cancer incidence in 17 European cohorts: prospective analyses from the European Study of Cohorts for Air Pollution Effects (ESCAPE), ב-"The Lancet" (באנגלית)
- ^ הקואליציה לבריאות הציבור, לראות את הנולד - מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים ?, 11 באוקטובר 2009
- ^ המשרד להגנת הסביבה, חוק אוויר נקי התשס"ח 2008, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ המשרד להגנת הסביבה., דברי הסבר - חוק אוויר נקי, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ המשרד להגנת הסביבה, דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באויר., באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ דו"ח: שנתיים לחוק אוויר נקי http://www.phc.org.il/7376
- ^
דניאל שמיל, דו"ח המבקר - ליקויים בתוכניות הטיפול בזיהום האוויר מתחבורה, באתר TheMarker, 14 במאי 2014
- ^ מדידת זיהום האוויר - המרכז לאיכות הסביבה
- ^ איכות האוויר
- ^ גאולה שרף, פנינה פלאוט, אלי בן-ארי, זיהום אוויר מתחבורה בישראל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה)(עדכון), התשע"ג-2013, ברשומות, 5 במאי 2013
- ^ איתמר הפטר, לכלי שיט מותר לזהם את האוויר והמים בישראל – מה עושים משרדי הממשלה על מנת לעצור את זה?, באתר סביבתית- דיווח מפגעי סביבה., 2017-05-17
