רבי זאב וולף הלוי טירנואר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זאב וולף הלוי טירנואר
לידה תרל"ט או תרמ"ב
פטירה כ"ז באדר ב' תשי"ט
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, הלכה, מוסר, קבלה, חסידות
רבותיו הרב יהודה גרינוולד, (ראב"ד סטמר), והרב משה גרינוולד, בעל "ערוגות הבושם" וראב"ד חוסט
תלמידיו חתנו, ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מחסידות/נדבורנה-צפת
חיבוריו שו"ת "אגודת אזב", 'ט"ל אורות' (הלכות שבת), "טל תורה" (תורה ומועדים), חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב[1]-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן. מחבר הספר "ט"ל אורות" על הלכות שבת.

קורות חיים

הרב טירנואר נולד[דרושה הבהרה] כבנם הבכור של הרב יעקב הלוי טירנואר ואסתר.

היה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו. וכן היה תלמידו של הרב משה גרינוולד, רבה של קהילת חוסט ומחבר ספר "ערוגות הבושם" שעל שמו כונה.

שימש כמה שנים כדיין בשימלוי שבטרנסילבניה בתקופת הרב שלמה זלמן אהרנרייך, ולאחר מכן כיהן כראב"ד בכמה ערים, בהן לספז בחבל מולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, סוצ'אבה ופלטיצ'ן בבוקובינה. בסוצ'אבה כיהן כרב בתחילת המאה ה-20. עלה לישראל וישב בצפת וכיהן כרב בית-הכנסת "שארית הפליטה". מסופר עליו[דרוש מקור] שבהיותו רב במחוז סוצ'אבה (בסוצ'אבה או פלטיצ'ן) הייתה בצורת והרב טירנואר אסף עוד תשעה גברים וארגן תפילה שבה ביקשו מה' שיוריד גשם, כשכולם עטופים בטליתות ועטורים בתפילין. ומסופר שלאחר זמן קצר ירד הגשם, והיהודים והגויים תושבי הסביבה הודו לו בהתרגשות והעניקו לו מתנות.

התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר: במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת. וכן למד בשקידה ככל שיכול היה גם בתקופת השואה שבה נאלץ לברוח ממקום למקום, ובה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.

לפני עלותו לארץ ישראל היה נוסע לצדיקי הדור כמו רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאני, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ישב בשנותיו האחרונות בגרוסוורדיין).

ב-17 שנותיו האחרונות לא אכל בשר מסיבה לא ידועה.

היה חותנו של האדמו"ר מנדבורנה-צפת רבי אהרן יחיאל לייפער, שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט בסוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.


תקופת חייו של רבי זאב וולף הלוי טירנואר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

חיבוריו

יצא לאור עד היום רק 'ט"ל אורות' בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה בירושלים תשט"ו-תשי"ח בידי חתנו, האדמו"ר מנדבורנה-צפת, ומהדורה שנייה בירושלים תשמ"א על ידי נכדו ובנו הבכור של חתנו, ר' משה מאיר לייפר, שירש את אביו כאדמו"ר מנדבורנה-צפת ומאוחר יותר האדמו"ר מנדבורנה-ירושלים. בסיסה של המהדורה השנייה הוא דפוס צילום של הראשונה ועליו נוספו הוספות שונות. את חיבורו זה כתב הרב טירנואר בהיותו רבה של סוצ'אבה וסיימו ביום י"ג בניסן תרס"ח.

על ספרו 'ט"ל אורות' קיבל הרב טירנואר הסכמות נלהבות ובהם כתבו לו: "הרב הגאון חריף ובקי, צדיק ונקי" (הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר), 'הרב המאוה"ג חסיד ויר"א כש"ת מו"ה' ("הרב המאור הגדול חסיד וירא אלוקים, כבוד שם תורתו/תפארתו מורנו ורבנו הרב" - הרב אהרנרייך משימלוי), 'הרה"ג גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה צנא מלא ספרא חריף ובקי טובא (=מאוד) מו"ה הרז"ה' (הרב שאול בּרוֹך, הרבי מקאשוי ורב המקום והיה גם ראב"ד נייטרה), "הרב המאור הגדול חריף ובקי בחדרי התורה מצוין בחסידות ויראת ה' טהורה" (רבי חיים מרדכי רולר מניאמץ). וכן כתב לו הסכמה נלהבת הרב שמואל אנגיל מראדומישלה (או ראדימישלה) שהסכמתו אינה מופיעה בדפוס אך מוזכרת בשתיים מהסכמות שהודפסו ובהקדמת המחבר.

משפחתו

ילדיו:

  • חיים אלתר יעקב - נרצח בשואה.
  • צבי - נרצח בשואה.
  • רבקה - נפטרה בשואה.
  • פראדיל - נפטרה בשואה.
  • הרב יוסף הלוי טירנואר - היה רב ושוחט ברומניה במחוז סוצ'אבה בעיר רדאוץ והתפלל בבית הכנסת הגדול של רדאוץ לאחר השואה ונפטר שם מהתקף לב בגיל צעיר.
  • ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת שהיה בן ר' דוד לייפר מנדבורנה באניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.

מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה, נולדו נכדיו:

  • ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים
  • ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה.
  • ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש בשכונת רמה ג' בבית שמש.
  • ר' ישכר דב בער פנחס לייפר - הרבי מנדבורנה-צפת
  • ר' ישראל יעקב צבי לייפר.
  • בת, אשת הרב ישראל שנבלג.

מקור השם טירנואר

מקובל ששם המשפחה מעיד שמקור משפחתו של הרב טירנואר מהעיר טרנבה בסלובקיה ולפי המקובל היא העיר שהתפרסמה על שמו של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שחי במאה השנייה לאלף השישי לבריאת העולם (ה'ק'-ה'קצ"ט) לפי תאריך העברי, בין המחצית השנייה של המאה ה-14 למחצית הראשונה של המאה ה-15 בתאריך הלועזי. אך העיר הזו היא בסלובקיה ואז הייתה בהונגריה הגדולה, ורבותיו של ר' יצחק אייזיק מטירנא היו מאוסטריה, וכן "ספר המנהגים" הנודע שלו מבוסס בעיקר על מנהגי אוסטריה ולא הונגריה, לכן מסתבר יותר שמדובר בעיר בחבל בוהמיה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, שלה הגיות שונות קרובות מאוד לעיר שבסלובקיה והכתיבים "טירנא" ו"טירנוי" יכולים להתייחס גם אליה, והיא מתאימה יותר מהעיר הסלובקית. הרב שמואל הכהן וינגרטן מסיק כך במחקרו "ר' יצחק אייזיק מטירנא ותולדותיו"[2] וכותב שהעיר הסלובקית נהגתה בזמנו של ר' יצחק אייזיק בדל"ת בידי היהודים כפי שנמצאו בכתובות של מצבות שם שכתוב בהן למשל "דירנויא"[3], אך העיר הצ'כית נהגתה תמיד בטי"ת בידי היהודים בכל צורות הכתיב שלה.

במקורות מסוימים ר' יצחק אייזיק כונה "רבי אייזיק טירנוער" (כמו בכתב העת המעיין, גיליון תשרי תשט"ו, עמ' ל"ו-ל"ז).

"טירנוער" הוא כתיב יידי של שם המשפחה, כשהכתיב המקובל יותר הוא "טירנויער", והנושאים שם משפחה זה על גרסאותיו נחשבים צאצאי רי"א מטירנא.

לקריאה נוספת

  • דברי ההקדמה של נכדו, ר' משה מאיר לייפר, למהדורה השנייה של 'ט"ל אורות' בתשמ"א.

הערות שוליים

  1. ^ אצל חיים שמעון משה הלוי טירנויער כתוב תרל"ט אך כאן כתוב תרמ"ב.
  2. ^ ראו ב"לקריאה נוספת" בערך על ר' יצחק אייזיק מטירנא.
  3. ^ הרב ויינגרטן מעיר שבספר בסלובקית על העיר כתוב שמקור שמה הוא במילה "טרני" שפירושה "קוצים" וככל הנראה היהודים הגו בדל"ת כי גם "דירנער" ביידיש פירושה "קוצים".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0