ז'טיסו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות. |
זֶ'טִיסוּ, סֶמִירֶצִ'יֶה או שבעת הנהרות (בקזחית: Жетісу או Jetisy, בקירגיזית: Джетисуу, כלומר "שבעה נהרות", לפעמים תועתקו בכתב לטיני גם Zhetisu, Jetisuw, Jetysu, Jeti-su, Jity-su ובכתב קירילי Жетысу, Джетысу, בטורקית: Yedi-su, ברוסית: Семиречье, בפרסית: هفتآب הַפְת-אבּ) הוא חבל ארץ היסטורי במרכז אסיה, הכולל כיום את דרום-מזרחה של קזחסטן. זהו עמק מדרוני המשתרע מרכס הרי טיין שאן הצפוניים והרי אלאטאו הדזונגריים עד לאגמים בלחש, סאסיקל ואלאקל והוא חב את שמו שמשמעותו בקזחית ובפרסית "שבעה נהרות" (מילולית:"שבע מים") לנהרות הזורמים מדרום-מזרח ונשפכים לימת בלחש:אילי, קאראטל, ביאן, אקסו, לפסי, בסקאן וסרקאן. לפי גרסאות אחרות חלק מהנהרות הנ"ל מוחלפים על ידי הנהרות שו, טנטק וקקסו, או איאגוז
גבולות האזור הם ימת בלחש בצפון, האגמים סאסיקל ואלאקל בצפון-מזרח, הרי אלאטאו הדזונגריים בדרום-מזרח והרי טיין שאן בדרום.
במאה ה-19 האזור סופח לאימפריה הרוסית ונודע ברוסית בתרגום "סמירצ'יה", כלומר "אזור שבעות הנהרות". כיום מרבית האזור הוא חלק ממחוז אלמטי של קזחסטן. שטחו הוא 224,000 קמ"ר ואוכלוסייתו כ- 1,600,000 תושבים' עם צפיפות אוכלוסין של 7 תושבים / קמ"ר. עם זאת, מחוז סמירצ'יה הרוסי (אובלסט סמירצ'יה) כיחידה מנהלית של האימפריה הרוסית כלל לא רק את ז'טיסו פרופר. אזורי הספר הדרומיים והדרום-מזרחיים שלו כלוו גם שטחים המהווים בימינו חלקים של צפון קירגיזסטן ועוד שטחים סמוכים נוספים בקזחסטן ובאזור האוטונומי האויגורי שינג'יאנג בסין.
היסטוריה
באלף הראשון לפני הספירה חיו באזור שבטי הסאקים; במאה השנייה לפנה"ס -המאה ה-5 לספריה חיו בו אוסונים. באמצע המאה ה-6 נוצרה בה החאנות (קגנות) הטורקית המערבית ובמאה ה-8 עד ל-758 מדינת הטורגשים ובשנים 766-940 זו של קרלוקים. בשלהי המאה ה-10 חבל ז'טיסו נסופחה למדינת הקרחאנים ושנות ה-1130 לזו של הקאראקיטאים. אחר כך נשלטה על ידי חיריידים ובתחילת המאה ה-13 נכבשה על ידי המונגולים של ג'ינגיס חאן. כתוצאה מהתפרקות האולוס צ'גטאי במאה ה-14 קמה כאן מדינה מונגולית חדשה - מוגוליסטן. במאה ה-15 התארגנה בג'טיסו החאנות הקזחית והוקם בו הז'וז הקזחי הישן.
אחרי כיבוש האזור על ידי רוסיה הצארית, החלה בו התיישבות סלאבית, בעיקר של קוזקים, שנודעו כקוזקים של סמירצ'יה. בשנת 1867 הוקם אזור סמירצ'יה, שכלל את חבל ז'טיסו ובנוסף ענק צ'וי ושטחים הרריים מטיין שאן. אחרי מלחמת רוסיה–יפן ובניית קו הרכבת טרנס-אראל, הואצה מאוד ההתנחלות הרוסית באזור, תחת חסות המנהל הכללי של ההתיישבות (Переселенческое Управление) שמושבו היה בסנט פטרסבורג. בימי מרד הבסמאצ'ים בשנת 1916 ומהפכת אוקטובר ב-1917 נהרגו כ-2,500 רוסים באזור. מתקפת-נגד רוסית שתוכננה מטשקנט שבשליטה בולשביקית גרמה למותם של אלפי קזחים. בסופו של דבר הכוחות הסובייטים (בולשביקים) כבשו את כל האזור. בשנת 1920 הוכרזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוטונומית הקזחית. היא הפכה ב-1936 לרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית הקזחית. עם עצמאותן של קזחסטן וקירגיזסטן ב-1991 שתי המדינות חילקו את חבל ז'טיסו ביניהן, כשהחבל ההיסטורי פרופר הוא חלק ממחוז אלמטי של קזחסטן. הוא נמצא לא רחוק מאזור הספר בגבול עם קירגיזסטן. בצפון הוא גובל עם המחוז הקזחי סמיי (סמיפלטינסק לשעבר) ובדרום עם סין. בירת האזור היא אלמטי, בירת קזחסטן
גאוגרפיה
מחוז סמירצ'יה במאה ה-19
במאות ה-19-20 שטח המחוז סמירצ'יה היה 147,300 קמ"ר. סמירצ'יה גבל במחוז סמיפלטינסק בצפון, באזור שינצג'יאנג של סין במזרח ובדרום, ובמחוזות פרגנה, סיר דריה ואקמולינסק במערב.
צורות נוף
הרי אלאטאו הדזונגריים, שהפרידו את המחוז מהמחוז הסיני קולג'ה (כיום - הפרפקטורה האוטונומית הקזחית בסין), משתרעים דרומית-מערבית אל עבר נהר אילי, כשגובהם הממוצע הוא 2,700 מ' מעל רמת הים, וכמה פסגות שלו עוברות אף 3,400 ו-4.300 מ' גובה. בדרום המחוז מתערבבות ביניהן מערכות הרי אלאטאו וטיין שאן. שני רכסים של האחרונים, טרנס-אילי אלאטאו וטרסקיי אלאטאו, מתרוממים לאורך החוף הצפוני של אגם איסיק קול, ומגיעים לגבהים של 000 3,000-4,600 מ'. מדרום לאגם, שני רכסים של טיין שאן, מופרדים ביניהם על ידי עמק נארין, פונים לאותו כיוון, ומרימים את פסגותיהן המושלגות ל-1,800 ו-2,400 מ'. מערבה מן האגם נראים המדרונים התלולים של רכס אלכסנדר, שגובהם מגיע ל 2,700-3,000 מ', עם פסגות שמתרוממות גם 900-1,200 מ' יותר, ונכנסים למחוז השכן סיר דריה (שבו שוכנות הערים הקזחיות הדרומיות שימקנט, אוליה אטה, כיום טאראז וחזרת-א טורקסטן, כיום העיר טורקיסטן). קומפלקס אחר של הרים בעלי גובה נמוך יותר מתרוממים צפונית מערבית מכיוון טרנס אילי אל הקצה הדרומי של ימת בלחש. בצפון, בגבול עם מחוז סמיפלטינסק, נמצאים החלקים המערביים של רכס טרבאגאטאי, שפסגותיו אינן מגיעות להיות מושלגות באופן תמידי. שאר המחוז כולל ערבות פוריות בסרגיופול, כיום איאגוז הצפוני-מזרחי, וערבות חוליות בלתי ניתנות ליישוב מדרום לימת בלחש: טאוקום, סארייסיק אטיראו וליוקום, הנחצות על ידי עמקים יבשים (באקאנה).
האזור מכוסה בעיקר בצמחייה מדברית המשמשת למרעה חורפי. רק בצפון-מערב, בסביבת הנהר עתיר המים אילי, מופעלת השקיה לצורך חקלאות. ההרים השוליים מתעטפים ביערות נשירים עד לגובה 2000 מ', מעבר לכך ביערות מחטניים. דרומה מהן במרגלות ההרים ובכניסה לעמקים, ישנם שטחים עתירי אדמה פורייה.
אקלים
האקלים של חבל ז'טיסו הוא יבשתי. בערבות שליד האגם בלחש חורפים קרים מאוד. האגם קופא כל שנה, כשהטמפרטורות סביבתו נופלות ל -11°C. בערבות מסביב אלא-קול הרוחות מעיפות את השלג. המערב מחורף לאביב הוא חד מאוד והערבות מצמיחות חיש מהר צמחייה המתחרכות מתחת קרני השמש. הנוף מורכב בעיקר מערבות עם צמחייה במיוחד לאורך שבעות הנהרות ועל חוף ימת בלחש. הטמפרטורות הממוצעות באזור הן: באלמטי (גובה 733 מ') 8°C ממוצע שנתי, בינואר C° -8, ביולי +C° 23 ; בפרז'בלסק (גובה 1660 מ') - הממוצע השנתי - ממוצע שנתי C° 2.5, בינואר - -5C°, ביולי - +17 C°; בהרים יותר גבוהים - בנרין (גובה 2,100 מ') הממוצע השנתי הוא 6.5 C°, בינואר -17 C°, ביולי - +18 C°.
הידרוגרפיה
הנהר החשוב באזור הוא אילי, הנכנס לז'טיסו מהרי טיאן שאן המתרוממים בפרפקטורה האוטונומית הקזחית אילי של סין העממית, בצפון סינג'יאנג, וזורם לאורך 250 ק"מ עד שנשפך לאגם בלחש. גם הנהר צ'ו נובע מהרי טיאן שאן וחוצה צפונית-מערבית את המחוז אקמולינסק לשעבר שב"גוברנטורות-הגנרלית של הערבות". הנהר נרין פונה דרומית-מערבית בתוך בקעת אורך של הרי טיאן שאן, ונכנס לעמק פרגנה כדי להישפך לסיר דריה.
האגמים העיקריים של האזור כוללים את האגם בלחש (או דנגיז) ואת האגם אלה קול, שהיה מחובר לבלחש בעידן הפוסט-פלאוקני, בעוד שכיום הוא עומד כמה מאות רגל גבוה ממנו, ומתחבר עם שרשרת אגמים יותר קטנים:סיסיק קול, איסיק קול, והאגמים ההרריים סון-קול וצ'טיר-קול.
דמוגרפיה
לפי הערכה שנערכה ב-1906 חיו בז'טיסו - סמירצ'יה 1,080,000 תושבים. ההרכב האתני היה כדלהלן:קזחים - 76%, רוסים 14%, טרנצ'י (קבוצה אתנית מוסלמית החיה באגן טארים) - 5.7%.
כלכלה
חקלאות
בז'טיסו מגדלים בעיקר חיטה, שעורה, שבולת השועל, דוחן, אורז ותפוחי אדמה. גידולים נוספים כוללים כותנה, קנבוס, פשתן ופרג. הקזחים התמחו מזה שנים רבות בגידול הסוסים, הבקר, הכבשים, הגמלים, העזים והחזירים. מפותחת גם הפרדסנות.
קישורים חיצוניים
32627786ז'טיסו