ולדורה (ספינת לימוד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
'ולדורה' עוגנת בנמל חיפה, 1949

ולדורה (באנגלית: Valdora), יכטת מפרשים דו-תורנית מסוג קֶטְשׁ (אנ') שנבנתה בסקוטלנד ב-1903, הייתה ספינת הלימוד הראשונה של בית הספר הימי בחיפה. היא נרכשה ב-1946 על ידי החבל הימי לישראל ושימשה את בית הספר עד 1950, אז נמכרה לגריטה.

רקע היסטורי

בית הספר הימי בחיפה נוסד ב-18 באוקטובר 1938 על ידי הטכניון, החבל הימי לישראל והסוכנות היהודית. שתי הסירות הראשונות של בית הספר, סירות חתירה ומפרשים מסוג קאטר (cutter) ולווייתנית (whaler), נרכשו על ידי החבל הימי בעזרת הסניף הלונדוני שלו והגיעו לחיפה במרץ 1939. בית הספר בנה צריף סירות בחלקו המערבי של נמל חיפה, והקדטים היו עושים דרכם ברגל מחצר הטכניון בהדר הכרמל, שם שכן בית הספר, אל הנמל דרך השכונות הערביות.[1] ב-1938 תרם התעשיין היהודי-בריטי ריצ'רד סליגמן לבית הספר אוניית מפרשים בשם 'קפ פילר' (Cap Pilar) (אנ'); בשל התלקחות מלחמת העולם השנייה לא ניתן היה להביאה ארצה, וכשהסתיימה המלחמה הסתבר כי מצבה של האונייה גרוע ביותר והיא לא תצלח עוד לתפקידה.[2][3]

כשפרצה המלחמה צומצמו שיעורי השיט המעשיים בנמל חיפה במידה ניכרת. כדי לפצות על כך נערך בקיץ 1940 מחנה קיץ בכנרת בפיקוחו של רב חובל זאב הים, והקדטים התאמנו בספינות הדיג של קבוצת "בתלם" (הגרעין המייסד של קיבוץ עין גב). בהמשך המלחמה, כשביטחון השיט השתפר, הפליגו התלמידים בשולות מוקשים של הממשלה המנדטורית, שנבנו בארץ, ובספינות הדיג 'פלד' ו'משמר הים'. בית הספר חכר מדי פעם גם שתי סירות מפרשים גדולות, את 'ארלוזורוב' מקלוב 'הפועל' ואת 'פניציה' מקלוב 'כרמל', ובהן התאמנו הקדטים בשיט מפרשים, בימאות מעשית ובנווטות.[2][4] אחרי כניעת איטליה בספטמבר 1943 השתפר המצב במזרח הים התיכון. בקיץ 1944 הפליגו למצרים ב'ארלוזורוב' 12 תלמידי כיתה ב' שייטים וכמה מחברי 'הפועל', וחזרו מלאי התלהבות ורשמים.[5] ביולי 1945 הפליגו 10 מתלמידי כיתה ב' שייטים בספינה 'ארלוזורוב' לפמגוסטה שבקפריסין.[6]

תיאור הספינה

ביוני 1946 רכש החבל הימי עבור בית הספר הימי את 'ולדורה', יכטת מפרשים עשויה עץ, שתוכננה ונבנתה ב-1903 על ידי מספנת ויליאם פייף ובנו (William Fife & Son) בפיירלי (אנ') שבסקוטלנד. בעליה היה פרדריק ריס (Frederick N.C. Rees), אנגלי שהתגורר באלכסנדריה, והיא הייתה רשומה בגרנזי (אנ') באיי התעלה.[7][8] הספינה נקנתה ב-7 אלפים לא"י.[9]

מידותיה: אורך הגוף 68.55 רגל (20.9 מ'), אורך כללי (עם מוט החרטום) 79.2 רגל (24.1 מ'), רוחב הגוף 18.1 רגל (5.5 מ') ועומק הגוף 4.2 רגל (1.3 מ'). תפוסתה הרשומה 55.64 טון (106 טון לפי מידת התפוסה הבריטית ליכטות). מהירותה 6–7 קשרים.

מעטה המפרשים המקורי של 'ולדורה' היה מעטה יול (Yawl), שהוחלף ב-1936 במעטה קטש. שטח המפרשים 5563 רגל מעוקבת.[7] כמו כן היה לספינה מנוע עזר (דיזל) בהספק 50 כוחות סוס ודיזל-גנרטור לאספקת חשמל. גוף הספינה מתחת למים היה מצופה בפחי נחושת. בספינה היו 3 תאים לבעלים ולאורחיהם, סלון רחב ידיים במרכז ולצדו מטבח עם תנור פחמים ומזווה. במגורי הצוות בחרטום היו 7 מיטות, ובברזי הכיורים והמקלחות זרמו מים חמים.[10]

תולדותיה

'ולדורה' בכניסה לַמִּמְשֶׁה בביירות, 1947

ב-18 ביוני 1946 יצאה 'ארלוזורוב' לאלכסנדריה עם קבוצה של 10 מתלמידי כתה ג' שייטים והמדריכים סטיפן שיינמן,[11] שמואל טנקוס ויעקב אגייב,[12] כדי להביא את 'ולדורה' לחיפה. התלמידים ואנשי הצוות נשארו בספינה בהוראת השלטונות, ורק רב חובל שיינמן הורשה לרדת לחוף. ב-6 ביולי הושלם המשא והמתן ונחתם חוזה הקנייה עם בעל הספינה, פרדריק ריס, במשרדו של הקונסול הבריטי באלכסנדריה. התלמידים התחלקו לשתי הספינות, ב-9.7 יצאה 'ארלוזורוב' חזרה לחיפה ולמחרת עזבה 'ולדורה' את אלכסנדריה. ב-13 ביולי 1946, לאחר 70 שעות הפלגה ברוח נוחה, הגיעו שתי הספינות לחיפה.[10]

'ולדורה' נרשמה בנמל חיפה ב-12.8.1946 וקיבלה את מספר הרישום 19. היא עגנה כשירכתיה רתוקות לשובר הגלים הראשי. בימי חול היו באים תלמידי מחלקת השיט להתאמן בה בימאות מעשית, ובחופשות הארוכות היו יוצאים בה להפלגות למרחקים. מאחר שלא היה בחיפה מבדוק, נעשו התיקונים והתחזוקה בנמל ביירות.[13]

את הפלגתה הראשונה ערכה הספינה באוגוסט 1946 לקפריסין, ביירות ובחזרה בפיקודו של קומנדר מילר, שחזר לא מכבר לנהל את מחלקת השיט של בית הספר לאחר שירות בצי המלכותי בתקופת המלחמה.[14]

באוגוסט 1947 הפליגה 'ולדורה' לביירות לשם ניקוי התחתית, כהכנה להפלגה של 3 שבועות לרודוס – ההפלגה הראשונה הארוכה ביותר בתולדות בית הספר עד אז.[15] בהפלגה לרודוס, בפיקודם של מדריכי השיט שמואל טנקוס ויעקב אגייב, השתתפו 11 תלמידים, שייטים ומכונאים מכיתות ב' וג'. שנים-עשר יום עשתה הספינה בים ועברה מרחק של 740 מייל ימיים, אולם עקב סערה עזה שהתחוללה אז במזרח הים התיכון נאלצה לחזור, כשהמרחק בינה לבין רודוס 40 מייל בלבד.[16][17]

להפלגתה האחרונה עם תלמידי בית הספר, לאורך חופי הארץ, יצאה 'ולדורה' בתחילת שנת הלימודים תש"ט, ומאז עמדה ללא שימוש בנמל. מצבה דרש תיקונים רבים שבית הספר התקשה לממן, ועל כן הוחלט למוכרה. ב-1950 נמכרה הספינה לחברת "גליה" ופורקה לגרוטאות.[13]

לקריאה נוספת

  • Lloyd's Register of Yachts for the Year 1921. London, May 1921. Digitized copy in books.google.
  • "מסיבה לתלמידי בית הספר הימי שחזרו ממצרים". 'הארץ', 27 ביולי 1944, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "תלמידי בית הספר הימי מפליגים לקפריסין (על פי יומן ההפלגה של הקפ. שינמן)." 'ים – גליונות החבל הימי לישראל', שנה א', חוברת ב', יולי 1945. העתק דיגיטלי באתר 'שפת הים'.
  • "ספינת האימונים „ולדורה“ הגיעה לחופנו". "ים" – גליונות החבל הימי לישראל, חוברת ב' (י"ד), יולי 1946, עמ' 2–3. העתק דיגיטלי באתר 'שפת הים'.
  • "„ולדורה“ תפליג לרודוס". 'הַבֹּקֶר', 12 באוגוסט 1947, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "בקור בספינת האימונים העברית „וואלדורא". 'הצופה', 18 בספטמבר 1946, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "„ואלדורה“ בנמלנו (תל אביב)". 'הצופה', 3 באוקטובר 1946, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "אנית האימונים „וואלדורה“ עוגנת בנמל תל אביב". 'הארץ', 11 באוקטובר 1946, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "תלמידי בית הספר הימי עמדו במבחן". 'דבר', 8 באוגוסט 1947, עמ' 9. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "„וולדורה“ חזרה מהפלגתה". 'הצֹפה', 22 בספטמבר 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
  • "ימאים כותבים: ש. טנקוס / „ולדורה“ מפליגה לרודוס." "ים – גליונות החבל הימי לישראל", חוברת כ"ט, אוקטובר 1947, עמ' 12–14. העתק דיגיטלי באתר 'שפת הים'.

קישורים חיצוניים

  • Valdora in Caledonian Maritime Research Trust: Scottish Built Ships. Retrieved 04/06/2024.

הערות שוליים

  1. ^ בינות (1988, 2003), עמ' 8.
  2. ^ 2.0 2.1 בינות (1988, 2003), עמ' 9.
  3. ^ אהרוני, יוני 1946, עמ' 11.
  4. ^ על 'ארלוזורוב' ראו: זאב הים, ספינות מספרות, עמ' 151–154; על 'פיניקיה' – שם, עמ' 140.
  5. ^ 'הארץ', 27 ביולי 1944, עמ' 3.
  6. ^ "תלמידי בית הספר הימי מפליגים לקפריסין". 'ים', יולי 1945.
  7. ^ 7.0 7.1 Lloyd's Register of Yachts for the Year 1921, p. 407.
  8. ^ על המשמר, 3 באוקטובר 1946, עמ' 4.
  9. ^ הצופה, 18 בספטמבר 1946, עמ' 4
  10. ^ 10.0 10.1 ים, יולי 1946, עמ' 2–3.
  11. ^ לימים רב חובל נמל חיפה. ביוגרפיה בתוך: זאב הים, 'על פני שבעת הימים' (1974), עמ' 229–232); הלל ירקוני, 'העם האנייה ועם ישראל' (2009), עמ' 266–267.
  12. ^ ביוגרפיה קצרה של יעקב אגייב באתר משפחת אגייב.
  13. ^ 13.0 13.1 זאב הים, 'ספינות מספרות', עמ' 158–159.
  14. ^ הצופה, 18 בספטמבר 1946, עמ' 4.
  15. ^ הארץ, 11 באוגוסט 1947, עמ' 3.
  16. ^ הצופה, 22 בספטמבר 1947, עמ' 3.
  17. ^ ים, אוקטובר 1947, עמ' 12–14.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38944014ולדורה (ספינת לימוד)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ולדורה_(ספינת_לימוד)&oldid=2634740"