מידת התפוסה הבריטית ליכטות

מידת התפוסה הבריטית ליכטות (באנגלית: Thames Measurement וגם Thames Tonnage), היא שיטה למדידת התפוסה של יכטות שנהגה בבריטניה. היא הוכנסה לשימוש ב-1855 על ידי מועדון היכטות המלכותי בתמזה (Royal Thames Yacht Club) כחלופה למידת התפוסה הבריטית הישנה של אוניות, על מנת שתתאים לכלי שיט קטנים ובעיקר ליכטות.

התפוסה נמדדת בטונות תפוסה; 1 טון תפוסה, שהיא יחידת נפח, שווה ל-100 רגליים מעוקבות. התפוסה מבטאת את גודלה של היכטה, כלומר את הנפח הפנימי של הגוף. על פיה חישבו את גובה אגרות הנמל ואגרות נוספות שהיא נדרשה לשלם. בתחרויות היכטות הראשונות בבריטניה השתמשו בשיטה זו גם לחישוב ההנדיקפ.

את תפוסת תמזה חישבו לפי הנוסחה הבאה:

${\text{Thames Tonnage}}={\frac {({\text{length}}-{\text{beam}})\times {\text{beam}}\times {\frac {\text{beam}}{2}}}{94}}$

כאשר:

• length – אורך הגוף ברגל, מקצה החרטום עד קצה הירכתיים
• beam – הרוחב המרבי של הגוף ברגל.

ראו גם

• תפוסה
• מידת התפוסה הבריטית הישנה

לקריאה נוספת

"Thames Measurement" in: Kemp, Peter, ed. (1979). The Oxford Companion to Ships and the Sea. Oxford: Oxford University Press.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38914015מידת התפוסה הבריטית ליכטות