איי התעלה
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| גובה מרבי | לה פלטון (Les Platons) 136 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| עיר ראשית | סנט הלייר, סנט פיטר פורט |
איי התעלה (באנגלית: Channel Islands) הם ארכיפלג בתעלת למאנש, בקרבת חוף נורמנדי בצרפת. הם כוללים שני שטחי חסות של הכתר הבריטי: בייליוויק (תחום השיפוט) ג'רזי, שכולל את האי ג'רזי, הגדול מבין האיים; ובייליוויק גרנזי, שכולל את האיים גרנזי, אולדרני, סרק ועוד כמה איים קטנים יותר. הם נחשבים לשאריות של דוכסות נורמנדיה, ועל אף שהם לא חלק מהממלכה המאוחדת, בריטניה אחראית להגנה עליהם וליחסיהם הבינלאומיים. שטחי החסות אינם חברי חבר העמים הבריטי ואף לא של האיחוד האירופי. יש להם אוכלוסייה כוללת של כ-164,541, ובערי הבירה של שתי הרשויות, סנט הלייר וסנט פיטר פורט, יש אוכלוסיות של 33,500 ו-16,488, בהתאמה. השטח הכולל של האיים הוא 198 קמ"ר.[1]
שני תחומי השיפוט מנוהלים בנפרד מאז המאה ה-13. לכל רשות חוקים, בחירות, ובתי מחוקקים עצמאיים משלה (עם זאת, בעידן המודרני, הגופים נמצאים במגעים קרובים). בתחום השיפוט של גרנזי, לכל אחד מן האיים יש ריבונות משפטית ורשות מחוקקת משלו.
המונח "איי התעלה" החל להיות בשימוש מאז 1830 לערך, כנראה משימוש של הצי המלכותי כשם קולקטיבי לקבוצת האיים.
היסטוריה
רוב האיים יושבו כבר בלפני אלפי שנים. בימי האימפריה הרומית האיים לא נכבשו אך ניכרה בהם השפעה רומית. עדות לכך ניתן למצוא במקדש רומי מאותה התקופה. לאחר סיום הכיבוש הרומי בבריטניה הושפעו האיים מדוכסות ברטאן הצרפתית ולאחר מכן הוויקינגים. בו בזמן יושבו האיים הרם וסרק על ידי קהילת נזירים. בשנת 933 סופחו לדוכסות נורמנדיה. לאחר כיבוש הדוכסות זהו היה מעוזה האחרון.
במהלך מלחמת האזרחים האנגלית עמדה ג'רזי ברובה לצד תומכי המלוכה ונתנה מחסה לנסיך הכתר, צ'ארלס, ב-1646 ובין השנים 1649–1650. בגרנזי הפרסבטריאנית יותר תמכו בצד הפרלמנטרי במלחמה.
בתקופה זו רכשו האיים אינטרסים כלכליים ופוליטיים בקולוניות הבריטיות בצפון אמריקה, כולל בתעשיית הדיג בניופאונדלנד. כשצ'ארלס הוכתר כמלך הוא העניק למושל ג'רזי, ג'ורג' קרטרט, שטחים נרחבים בקולוניות, כאות תודה על המקלט שמצא שם בעת המלחמה, וקרא לאזור ניו ג'רזי, כעת אחת ממדינות ארצות הברית. סר אדמונד אנדרוס מגרנזי היה למושל הריבונות של ניו אינגלנד, ריבונות קצרת טווח שביקשה לאחד מספר קולוניות באזור.
במאה ה-18 החלו לכנות את האיים בשם "האיים הצרפתיים", מכיוון שנסו אליהם צרפתים עשירים רבים מפני המהפכה הצרפתית. בנייה רבה אירעה בשל נהירה זו, כולל חלק גדול מהנמל בסנט פיטר פורט, שנבנה ברובו עד שנת 1865.
האיים נכבשו על ידי הנאצים ב-1 ביולי 1940 ושוחררו במאי 1945. זוהי הטריטוריה הבריטית היחידה שנכבשה על ידי הנאצים. היטלר האמין שדרך איי התעלה יוכל לכבוש את בריטניה. לכן, בנה שם מבצרים רבים ולמעשה במקום היו יותר רובים מבנורמנדי. לפני הגעת הכוחות הגרמניים מספר גדול של גברים מהאיים עזבו כדי להתגייס לצבא הבריטי, וילדים פונו לאנגליה ולסקוטלנד. מהאי אולדרני התפנתה כל אוכלוסיית האי. הגרמנים בנו באי ארבעה מחנות עבודה, כאשר שניים מהם הפכו למחנות ריכוז לאחר שהועברו לניהול האס. אס. במחנה נורדרניי הוחזקו שבויי מלחמה רוסים ופולנים, ובמחנה סילט הוחזקו יהודים. בין הקמת המחנות ב-1942 לסגירתם ב-1944 מתו בהם כ-700 אנשים ממגוון סיבות, כולל מחלות, תאונות, הרס מסופות, או כשהם נורו או נתלו על ידי הגרמנים. יש מחלוקת בין ההיסטוריונים כמה מתו בפועל, ומה בדיוק היו מעשי הנאצים במחנות, מכיוון שהארכיונים מהמחנות פוזרו ברחבי עולם, ומן המחנות לא נותר כמעט דבר, והם לא שומרו בתום המלחמה. ישנה הסכמה שנעשו במחנות "מעשים איומים" כפי שניסחה זאת ההיסטוריונית קרולין קוליס.[2] מחנה סילט – או אתר המחנה, ממנו לא נותרו שרידים – הפך לאתר מונצח ויעד תיירותי. בפתחו עמודים מאחד המחנות האחרים ולוח זיכרון עם מידע על המחנה.
באיים הגדולים חיו הגרמנים לצד האוכלוסייה המקומית בשלווה יחסית. לא קמה באיים תנועת התנגדות לכיבוש הגרמני, כמו זו של צרפת. הסיבות נטועות בפיזור ובהפרדה של האיים, שהקשו על תנועה ותקשורת ביניהם. בהיות האיים קטנים וללא מקומות מסתור, בעובדה שלא הוצבו באיים כוחות גסטפו שאיימו על האוכלוסייה המקומית או הגבילו אותה באופנים שהיו מקובלים ביבשת האירופית, וכן בכך שרוב הגברים בגיל גיוס עזבו עוד קודם להגעת הכוחות הגרמניים. הכיבוש של האיים הסתיים ב-9 במאי 1945, יום אחרי יום הניצחון של ה-8 במאי, ורק המוצב באולדרני נשאר עד ה-16 במאי, מן השיירים הנאצים האחרונים להיכנע בתום המלחמה. המפונים מן האיים החלו לחזור ביוני של אותה שנה ולאולדרני בדצמבר. בשיקום לאחר תום המלחמה הוקמו מחדש ממשלות הבייליוויקס והחל תהליך הפיכת האיים למקלטי מסים ומרכזי בנקאות. האיים לא הצטרפו לקהילה הכלכלית האירופית.
גאוגרפיה
שני האיים המרכזיים הם ג'רזי וגרנזי, אשר מהווים 99% מהאוכלוסייה ו-92% משטח איי התעלה.
רשימת האיים
|
האיים המיושבים של איי התעלה, אוכלוסייתם ואזורם הם: |
יש גם מספר איים שאינם מיושבים. ארבעה הם חלק מבייליוויק ג'רזי:
|
איים הסמוכים לאולדרני:
|
מעמד פוליטי
תושבי האיים אינם אזרחים בריטים ואינם מצביעים לפרלמנט הבריטי, אולם הם נושאים דרכונים בריטיים והם בעלי זכות שבות בבריטניה.[3]
כלכלה
מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 היו ג'רזי וגרנזי למרכזי בנקאות ומקלטי מס בסדר גודל דומה לאיי קיימן, הודות להיעדר מס רכוש ומס רווח הון ומקסימום של 20% מס הכנסה.[4][5] המשבר הכלכלי של 1987 לא פסח על האיים, אולם הם הצליחו לצאת ממנו בצורה יותר טובה מבריטניה וצרפת הודות לנגישות לשוק האירופי המשותף מחד, ללא הרגולציה שהושתה מצד האיחוד על חבריה מאידך.[6] בגרנזי יש גם תעשיית הורטיקולטורה וחממות מפותחת, אשר הופכת אותה לפחות תלויה במגזר הפיננסי לכלכלתה מאשר ג'רזי; עם זאת, שני האיים מאד תלויים בתעשייה זו. תלות זו, יחד עם התייקרות עלות המחיה, גרמה לפערים הולכים וגדלים בין עניים ועשירים באיים.
לכל אחד משני הבייליוויקים מטבע משלו, המשמשים באיים לצד לירה שטרלינג של הממלכה המאוחדת ושטרות סקוטיים.[7]
באיים הקטנים יותר תיירות היא התעשייה העיקרית, יחד עם מספר ענפי חקלאות. התוצר החקלאי, לצד מגוון מוצרי מלאכה, משמשים לייצוא. גם באיים הגדולים ענף התיירות בצמיחה. התיירות החלה להתפתח באיים, בעיקר בג'רזי, לאחר התקופה הנפוליאונית, עת התגברה התנועה בין אנגליה וצרפת. מאז הוקמו באיים מלונות ותשתית תיירותית נוספת.[8] בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הגיע מספר התיירים השנתי בג'רזי לכ-790,000, בגרנזי לכ-350,000 ובאיים הקטנים יותר לעשרות אלפים.[9] בגרנזי ישנה צמיחה גדולה בתיירות הימית, והאי נבחר כאחד מחמשת היעדים המובחרים על ידי אגודת הפלגות הנופש.[10]
תרבות
השפה הנורמנית שלטה באיים עד המאה ה-19, אז השפעתם הגוברת של מהגרים דוברי אנגלית, וכן נגישות תחבורתית נוחה יותר אל הממלכה המאוחדת הובילו לאנגליזציה. ישנם ארבעה ניבים או שפות נורמניים באיים: אולדרנית (Auregnais - מדוברת באולדרני, הפכה לשפה נכחדת בסוף המאה העשרים), גרנזית (Dgèrnésiais - מדוברת בגרנזי), ג'רזית (Jèrriais - מדוברת בג'רזי) וסרקית (Sercquiais - מדוברת בסרק, ניב של ג'רזית).
ויקטור הוגו בילה שנים רבות בגלות באיים, תחילה בג'רזי ואז בגרנזי, שם הוא סיים לכתוב את "עלובי החיים". הרומן שלו "Les Travailleurs de la Mer" (עובדי הים) מתחרחש בגרנזי. בפרק 91 של ספרו של הרמן מלוויל, "[מובי דיק]]", מופיעה דמות של "איש גרנזי".
{{סינון/פסקה
ספורט
משחק הכדורגל השנתי בין קבוצות האיים, ה"מוראטי", נחשב לאירוע הספורט המרכזי, אם כי מאז החלו המשחקים להיות משודרים בטלוויזיה, הם מושכים פחות תנועה בין האיים ואין כבר המוני צופים הפוקדים את המשחקים כמו במאה העשרים. גם קריקט הוא ספורט פופולרי באיי התעלה. ספורטאים מאיי התעלה מתחרים במשחקי חבר העמים הבריטי עבור האיים שלהם, וגם בתחרויות האי משחקים. קליעה הוא ספורט פופולרי, בו מתחרים מן האיים זכו במדליות במשחקים אלו.
הצבע המסורתי של גרנזי בספורט ובמסגרות אחרות הוא ירוק, ואילו של ג'רזי אדום. לכל אי יש כינוי מסורתי לתושביו:
- גרנזי: "les ânes" ("חמורים" בצרפתית ונורמנית), אולי בשל השימוש בחמורים כבהמות משא ברחובות התלולים של סנט פיטר פורט, ואולי, כפי שבני האי גרנזי טוענים, כי חיה זו מסמלת את אופיים החזק, בעוד שבני ג'רזי באופן מסורתי מפרשים כעקשנות.
- ג'רזי: "les crapauds" ("קרפדות" בצרפתית ובג'רזית): בג'רזי יש מגוון בעלי חיים אשר אין בגרנזי, בהם קרפדות ונחשים.
- סרק: "les corbins" ("העורבים" בגרנזית, ג'רזית וסרקית, ובצרפתית "les corbeaux"): בהשקפה מן הים, ניתן לראות את העורבים הרבים החגים על חוף האי.
- אלדרני: "les lapins" ("ארנבים" בצרפתית ובאולדרנית): האי ידוע בשל מחילות הארנבים הרבים שבו.
|סיווג=תרבות|סיווג משנה=ספורט }}
אמונה והיסטוריה דתית
הנצרות הובאה לאיים סביב המאה השישית לספירה; על פי המסורת, ג'רזי נוּצרה על ידי סנט הלייר, גרנזי על ידי סנט סמסון מדול, והאיים הקטנים יושבו בתקופות שונות על ידי נזירי קהילות של נצרות קלטית. בתקופת הרפורמציה, האיים הפכו לקלוויניסטים בהשפעת זרם חוברות וחומרים בשפה הצרפתית שהגיעו לאיים ואשר פורסמו בז'נבה. אנגליקניזם נכפה על האיים במאה ה-17, אבל הנטייה הלא-קונפורמיסטית של תושבי האיים התחדשה עם אימוץ נרחב של מתודיזם. בתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-17, כללו התהפוכות והרדיפות הדתיות שהתקיימו באיי התעלה במקביל לממלכה ולשאר אירופה, רדיפת מכשפות, ומשפטי מכשפות רבים והוצאות להורג נערכו בג'רזי ובגרנזי. נוכחות ארוכת טווח של קהילות קתוליות מצרפת וזרמי עובדים עונתיים מברטאן ונורמנדי מוסיפים לתערובת הדתית. בסוף המאה ה-20, נוכחות קתולית חזקה התחדשה כשהגיעו עובדים רבים מפורטוגל וממדיירה, ואחריהם גם פולנים קתולים. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה], קמות יותר ויותר כנסיות אוונגליסטיות, הפועלות במגוון שפות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ , John Connell, Robert Aldrich, The Last Colonies, Cambridge University Press, 1998, page 275
- ^ Only Nazi concentration camp on British soil may be protected, BBC News, 10 March 2015
- ^ , John Connell, Robert Aldrich, The Last Colonies, Cambridge University Press, 1998, page 21-22
- ^ ערי מקלט לפליטי מיסים, דבר, 22 בספטמבר 1972
- ^ International Taxation: Large U. S. Corporations and Federal Contractors, page 15
- ^ , John Connell, Robert Aldrich, The Last Colonies, Cambridge University Press, 1998, page 87
- ^ "Other British Islands' Notes | Bank of England". www.bankofengland.co.uk (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-28.
- ^ , John Connell, Robert Aldrich, The Last Colonies, Cambridge University Press, 1998, page 78
- ^ , John Connell, Robert Aldrich, The Last Colonies, Cambridge University Press, 1998, page 83
- ^ Visit Guernsey 2017 Seminar, Guernsey Trade and Media, September 2017
| איי התעלה | ||
|---|---|---|
 ביליוויק ג'רזי
|
ג'רזי • מינקווירס ואקרהוס | 
|
 ביליוויק גרנזי
|
גרנזי • אולדרני •  סרק •  הרם • ג'ת'ו • ליהו • ברצ'ו • בורהו • לה קסקט
| |
23452408איי התעלה