ויליאם טרוסדייל
 | |||||||
| לידה | מחוז אורנג', קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | גלטין, טנסי, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות העירוני, גלטין, טנסי, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם טרוסדייל (באנגלית: William Trousdale; 4 בספטמבר 1790 – 3 במרץ 1872) היה איש צבא, דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טנסי ה-13 בשנים 1849–1851, וכשגריר ארצות הברית בברזיל בשנים 1853–1857.
ראשית חייו
ויליאם טרוסדייל נולד במחוז אורנג' שבקרוליינה הצפונית, כבנם של ג'יימס ואליזבת (לבית דובינס) טרוסדייל. אביו היה ממוצא סקוטי-אירי, ושירת בצבא הקונטיננטלי במלחמת העצמאות של ארצות הברית. לקפטן ג'יימס טרוסדייל הוענק שטח קרקע כגמול על שירותו במלחמה, והוא עשה שימוש בנכס זה כדי לרכוש כמה מאות אקרים במחוז סאמנר שבטנסי.[1] ב-1796 עברה המשפחה לשטח אדמה זה. ב-1801 הם תרמו חלק מהרקע כדי להקים את מקום המושב החדש של המחוז, שהיה לעיירה בשם גלטין.[2] טרוסדייל התחנך בבתי ספר ציבוריים ומורהו היה הכומר גדעון בלאקברן.[3]
שירות צבאי ופעילות פוליטית מוקדמת
עם פרוץ מלחמת 1812 הצטרף טרוסדייל לרובאים הרכובים של קפטן ויליאם אדוארד.[4] בשנה שלאחר מכן, כאשר פלוגתו נקראה לשירות במהלך המלחמה נגד המוסקוגי, הוא קודם לדרגת לוטננט. הפלוגה השתתפה בקרב טאלושאצ'י (אנ') ובקרב טאלאגדה (אנ') לפני ששבה הבייתה.[5]
בקיץ 1814, לאחר שטרוסדייל שהה בביתו במשך חודשים ספורים, הוא הצטרף לפלוגת המיליציה שהוקמה על ידי לוטננט קולונל ג'ורג' אליוט.[4][6] פלוגה זו הצטרפה לפלישה של אנדרו ג'קסון לפלורידה מאוחר יותר באותה שנה. בקרב פנסקולה (אנ') בנובמבר 1814, השתתף טרוסדייל בתקיפה שבה נלקחו שלל תותחים ביום הלחימה הראשון. הוא התנדב להיות בגל התקיפה הראשון על מבצר סן מיגל, אך המבצר נכנע לפני שהתקיפה החלה.[7]
לאחר כיבוש פנסקולה, מיהרה היחידה של טורסדייל מערבה יחד עם הכוחות של ג'קסון כדי להגן על ניו אורלינס מפני פלישה בריטית שמשמשה ובאה. הם הגיעו לעיר בדצמבר 1814, וטרוסטדייל השתתף בסדרה של קרבות והתנגשויות ליליות נגד הבריטים ב־23 וב-27 בדצמבר וב-1 בינואר. ב-8 בינואר 1815 הוא השתתף בקרב ניו אורלינס (אנ').[8]
לאחר המלחמה שב טרוסדייל לביתו ולמד משפטים. ב-1820 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, ועסק במקצוע במחוז סאמנר.[9] בשנים 1827 ו-1829 הוא התמודד ללא הצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, ובשנים 1831–1835 הוא שירת במועצה המקומית של גלטין. ב-1835 הוא נבחר לסנאט של טנסי, וכיהן בו במשך שנה.[4]
ב-1836, עם פרוץ מלחמת הסמינול השנייה (אנ'), הקים טורסדייל פלוגה משל עצמו, ונבחר כקולונל ברגימנט השני של הבריגדה הראשונה.[10] הרגימנט השתתף בכמה קרבות וסייע להביס את כוחות הסמינול בקרב ביצת ואהו (אנ') בנובמבר אותה שנה.[4]
ב-1837 התמודד טרוסדייל שוב על מושב בית הנבחרים מטעם מחוז הבחירה השישי, אך נוצח על ידי ויליאם קמפבל, שהיה פקודו במלחמת הסמינול ולימים יריבו בהתמודדות על משרת המושל. הוא התמודד שוב ב-1839 וב-1845, אך עובדת היותו דמוקרט במחוז שברובו היה בשליטה ויגית, לא סייעה בעדו.[4] בבחירות לנשיאות של 1840 תמך טרוסדייל ללא הצלחה במועמד הדמוקרטי מרטין ואן ביורן.[10]
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, הצטרף טרוסדייל לצבא ארצות הברית בדרגת קולונל, ופיקד על רגימנט הרגלים ה-14 (אנ'). ב-13 ביוני 1847 נחת הרגימנט שלו בווראקרוס, והוצב תחת הדיוויזיה השלישית של גנרל גדעון פילו.[11] ב-8 ביולי חברו כוחותיו של טורסדייל עם כוחותיו של וינפילד סקוט, והחלו לצעוד לפנים הארץ לכיוון מקסיקו סיטי. טרוסדייל השתתף בקרב קונטררס (אנ') ובקרב צ'רובוסקו (אנ') ב-20 באוגוסט, ובמהלך קרב מולינו דל ריי (אנ') ב-8 בספטמבר הוא נשרט בכתפו.[4] בקרב צ'פולטפק (אנ') ב-13 בספטמבר הוא פיקד על הרגימנטים ה-11 וה-14 ועל סוללת ארטילריה. במהלך הקרב התרסקה זרועו הימנית מאש האויב, אך הוא המשיך להילחם, והצליח להוביל התקפה שבה נלקח שלל תותח של האויב. על התנהלותו בקרב זה, הוענקה לטרוסדייל ב-23 באוגוסט 1848 על ידי הנשיא ג'יימס פולק דרגת ייצוג של בריגדיר גנרל.[4][12]
מושל טנסי
ב-1849 זכה טרוסדייל במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל טנסי. יריבו מטעם המפלגה הוויגית, המושל המכהן ניל בראון, התנגד למלחמת ארצות הברית-מקסיקו, ונאבק בפילוגים במפלגה הוויגית הארצית על סוגיית העבדות. מנגד, טרוסדייל זכה לפופולריות על רקע שירותו במלחמה. בבחירות הכלליות הוא ניצח את בראון בהפרש של 1,400 קולות.[2]
בהתמודדותו על תקופת כהונה שנייה ב-1851, יריבו היה הפעם ויליאם קמפבל, גם הוא גיבור מלחמת מקסיקו, ששירת תחת טרוסדייל במלחמת הסמינול השנייה, והביס אותו בבחירות לבית הנבחרים ב-1837 וב-1839. כמו בראון ב-1849, מסע הבחירות של טרוסדייל ניזוק כתוצאה מהפעילות במפלגה שלו. בוועידת נאשוויל (אנ') ב-1850, שבה זכה טרוסדייל לתמיכה, קראו הדמוקרטים הדרומיים לפרישה מהאיחוד במקרה שארצות הברית תיישם את תנאי וילמוט (אנ'), שאסר על קיומה של העבדות בשטחים שסופחו לארצות הברית בעקבות מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. רעיון הפרישה לא היה פופולרי בטנסי באותה עת, ולאחר מסע בחירות מכובד, הביס קמפבל את טרוסדייל בהפרש של 1,500 קולות.[2]
שגריר בברזיל
ב-1853 מונה טרוסדייל על ידי הנשיא פרנקלין פירס כשגריר ארצות הברית בברזיל. ביולי אותה שנה הוא הגיע לריו דה ז'ניירו, וכיהן עד 1857. את רוב תקופת שליחותו הוא העביר בקידום פתיחת נהר האמזונאס לסחר בינלאומי.[13]
שנותיו האחרונות
לאחר שובו מברזיל למחוז סאמנר, העביר טרוסדייל את שארית חייו בעיסוק בעריכת דין. הוא לקה בשיגרון, שיצר אצלו קשיים פיזיים שמנעו ממנו לקחת חלק בחיים הציבוריים, וכן מלשרת במלחמת האזרחים האמריקאית. עם זאת, הוא תמך בקונפדרציה, וסירב לשאת שבועת אמונים לארצות הברית, גם כאשר חיילי צבא האיחוד כבשו את ביתו.[14]
חיים אישיים
ב-1827 נשא טרוסדייל לאישה את מרי אן באג, ולשניים נולדו שבעה ילדים.[4]
ויליאם טרוסדייל נפטר בגלטין ב-27 במרץ 1872. הוא נטמן בבית הקברות העירוני.[15] על שמו נקרא מחוז טרוסדייל שבטנסי.[16] ביתו בגלטין (Trousdale Place), ניצב ליד הכיכר המרכזית של העיר, ומאז 1900 הוא משומר כאתר היסטורי.[4]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1476-1477
קישורים חיצוניים
- ויליאם טרוסדייל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם טרוסדייל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם טרוסדייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 119.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 121–125.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 120.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 "William Trousdale". The Tennessee Encyclopedia of History and Culture.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 121.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), pp. 121-122.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 122.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), pp. 123-124.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 124.
- ^ 10.0 10.1 J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 125.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 126.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), pp. 127-128.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), p. 128.
- ↑ J. A. Trousdale, "A History of the Life of General William Trousdale," Tennessee Historical Magazine, Vol. 2 (1916), pp. 129-130.
- ↑ Eldredge, Danielle (July 9, 2014). "Gallatin City Cemetery offers fascinating history". Tennessean.
- ↑ "Profile for Trousdale County, Tennessee, TN". ePodunk. Archived from the original on August 9, 2012.
ויליאם טרוסדייל40804018Q73679