ויליאם קרול
 | |||||
| לידה | פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | נאשוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות העירוני, נאשוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
ויליאם קרול (באנגלית: William Carroll; 1 במרץ 1788 – 5 במרץ 1844) היה פוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ובהמשך המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טנסי החמישי בשנים 1821–1827 ובשנים 1829–1835.
ראשית חייו
ויליאם קרול נולד ליד פיטסבורג, פנסילבניה, כבנם של תומאס קרול ושל מרי אליזבת (לבית מונטגומרי) קרול. אביו היה שותף עסקי של אלברט גלטין, לימים מזכיר האוצר של ארצות הברית, והקים רשת מצליחה של חנויות לחומרי בניין באזור פיטסבורג. כילד, קיבל קרול מעט מאוד השכלה פורמלית, אך רכש ידע מעשי רב כאשר עבד בעסק של אביו.[1]
ב-1808 עבר קרול לנאשוויל שבטנסי שם הוא פתח חנות. באמצעות מכתב המלצה מאת גלטין, הוא הכיר את אנדרו ג'קסון.[2]
מלחמת 1812
עם פרוץ מלחמת 1812 מונה קרול כקפטן בכוח המתנדבים של נאשוויל, והצטרף למערכה של ג'קסון נגד שבטי המוסקוגי. תוך כמה חודשים הוא קודם לדרגת מייג'ור, ובנובמבר 1813 השתתף בקרב טאלאדגה (אנ'). על תפקודו בקרב הוא קודם לדרגת קולונל. הוא לחם בקרב מול המוסקוגי (אנ') בינואר 1814, ובקרב עיקול הפרסה (אנ') במרץ אותה שנה, בו הוא נפצע.[1]
ב-1813 היה קרול מעורב בריב עם פקוד נוסף של ג'קסון, ג'סי בנטון, שהסלים לדו-קרב שנערך ב-14 ביוני אותה שנה. בתחילה ניסה ג'קסון לפתור את הסכסוך, אך הדבר לא עלה בידו והוא הסכים להיות המשנה של קרול בדו-קרב. בדו-קרב איבד קרול חלק מהבוהן שלו, ובנטון נורה במותנו, אך השניים שרדו. אחיו הגדול של בנטון, תומאס הארט בנטון, זעם לאחר שנודע לו שג'קסון תמך בקרול, ומאוחר יותר פצע את ג'קסון בקטטה בין השניים שאירעה בנאשוויל.[2][3]
לאחר קרב עיקול הפרסה, שב קרול לנאשוויל כדי לגייס כוחות לטובת הגנתה של ניו אורלינס. לאחר שג'קסון התפטר מהמיליציה כדי לקבל מינוי בצבא הפדרלי, מונה קרול כמייג'ור גנרל של המיליציה של טנסי. במסע שעבר דרך הנהרות קמברלנד, אוהיו ומיסיסיפי, הגיעו כוחותיו לניו אורלינס זמן קצר לפני הפלישה הבריטית. בקרב ניו אורלינס (אנ') שנערך ב-8 בינואר 1815, לחמו אנשיו של קרול ליד מרכז קו החזית של ג'קסון, שם התרחשה הלחימה האינטנסיבית ביותר.[4]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חידש קרול את פעילותו העסקית בנאשוויל. ב-1818 הוא היה לאחד הבעלים של אוניית הקיטור "גנרל ג'קסון". ב-11 במרץ 1819, לאחר מסע קשה במעלה הנהרות מיסיסיפי, אוהיו וקמברלנד, הייתה ספינה זו הראשונה שהגיעה לנאשוויל.[5] במהלך הפאניקה של 1819 (אנ') נקלעו עסקיו של קרול לקשיים, והוא נאלץ להכריז על פשיטת רגל.
מושל טנסי
ב-1821, קרול, שעדיין זכה לפופולריות בזכות פעילותו במלחמת 1812, התמודד בבחירות על משרת מושל טנסי. אף על פי שיריבו בבחירות, אדוארד וורד, זכה לגיבוי מהאליטה הפוליטית של המדינה, כולל אנדרו ג'קסון, יו לוסון וייט וג'וזף מקמין, קיבל קרול את תמיכתם של יריביו של ג'קסון, ג'ון ויליאמס ודייווי קרוקט, והצליח לנצל את התחושות האנטי-ממסדיות שהתגברו בעקבות המשבר הכלכלי.[1][4] ביום הבחירות הוא הביס את וורד ביחס קולות של 32,290 מול 7,294. מיד לאחר בחירותו הוא יזם רפורמה בחוקי המס של המדינה, אך קריאתו לכינוס ועידת חוקה הוכשלה על ידי בית המחוקקים.[6] עם שיפור מצבה הכלכלי של טנסי, נסקה הפופולריות של קרול, ובבחירות של 1823 ושל 1825 הוא התמודד ללא שניצבו מולו יריבים של ממש.
ב-1827, בתום תקופת כהונתו השלישית בת השנתיים, הגבלת כהונה בחוקת טנסי מנעה מקרול מלהתמודד על תקופת כהונה רביעית רצופה, והוא הוחלף בסם יוסטון. לאחר שלא נבחר למושב בסנאט של ארצות הברית, נעשה קרול חשדן כלפי תומכיו של ג'קסון, וב-1829 הוא ניגש להתמודד מול יוסטון על משרת המושל. בכל אופן, יוסטון הודיע על התפטרותו עקב שערורייה זמן קצר לאחר שקרול הודיע על התמודדותו, וויליאם הול, יושב ראש הסנאט של טנסי, החליף אותו מתוקף תפקידו. הול סירב להתמודד בבחירות בזכות עצמו, וקרול ניצח בקלות.[7] בבחירות של 1831 ושל 1833 נבחר קרול שוב בקלות לתקופות כהונה נוספות.
תקופות כהונתו של קרול כמושל בלטה בשל הנהגת ספר החוקים הפלילי הפרוגרסיבי יותר, לזמנו, שהחליף את הענישה הגופנית במערכת הכליאה המדינתית. הוא גם דאג לייסוד בית החולים לחולי נפש ובית המשפט לדיני היושר. קרול גם תמך בהתמדה בביצוע עבודות ציבוריות במימון המדינה, דבר שסייע לעסקים. במהלך תקופת כהונתו האחרונה, חוקת המדינה של 1796 הוחלפה בחוקה חדשה שהעניקה למושל סמכויות ביצועיות רחבות יותר. אף על פי שחוקה זו הוחלפה בזו של 1870, זו האחרונה כוללת רבים מהסעיפים של חוקת 1834 ומתבססת עליה ברובה. סעיפים פופולריים בחוקה החדשה כללו חוקי קרקעות הוגנים, שהועילו לחקלאים הקטנים, ואת הדרישה שפקידי ממשל המחוזות ייבחרו על ידי הציבור ולא ימונו.[1]
קרול טען שהחוקה החדשה אפשרה לו להתמודד על תקופת כהונה רביעית רצופה. עם זאת, גורלו נחרץ בשל עלייתה של המפלגה הוויגית במדינה, ובבחירות הכלליות הוא נוצח על ידי ניוטון קנון ביחס קולות של 41,970 מול 31,205. בשנים שלאחר מכן הוא ניסה פעם אחת להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית, אך ללא הצלחה.
קרול כיהן כמושל במשך תקופה ארוכה יותר משל כל מושלי המדינה עד זמנו, יותר אפילו מאשר מושל המדינה הראשון ג'ון סווייר. תקופת כהונתו הראשונה של סווייר הייתה קצרה באופן יוצא דופן בשל תקופת השנה שבה התקבלה טנסי כמדינה בארצות הברית. סך כל תקופות הכהונה של קרול כמושל נמשכו 12 שנים ו-12 ימים.
חיים אישיים
ב-1814 נשא קרול לאישה את ססיליה ברדפורד, ולשנים נולדו ארבעה ילדים. אחד מבניהם היה בריגדיר גנרל בצבא הקונפדרציה ויליאם הנרי קרול (אנ').
ויליאם קרול נפטר בנאשוויל ב-22 במרץ 1844. הוא נטמן בבית הקברות של העיר. על שמו קרויים מחוז קרול שבטנסי,[8] והפרבר קרולטון שבניו אורלינס.[9] לדעת כמה היסטוריונים, מחוז קרול שבארקנסו קרוי גם הוא על שמו של קרול. כתימוכין לדעתם, היסטוריונים אלו מציינים את הדיווח שאחוז גבוה של אוכלוסיית המחוז היגר ממחוז אוברטון שבטנסי בתקופה בה היה קרול מושל פופולרי.[10]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1468-1469
קישורים חיצוניים
- ויליאם קרול באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם קרול באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם קרול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "William Carroll". The Tennessee Encyclopedia of History and Culture.
- ^ 2.0 2.1 Augustus Buell, History of Andrew Jackson: Pioneer, Patriot, Soldier, Politician and President, Vol. I (New York: Charles Scribner's Sons, 1904), pp. 284–87.
- ↑ Tom Horton, "Jackson-Benton Quarrel Typical of Early Southern Politics Archived March 21, 2011, at archive.today," Moultrie News, February 6, 2008.
- ^ 4.0 4.1 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 60-61.
- ↑ Paul Bergeron, Stephen Ash, and Jeanette Keith, Tennesseans and Their History (Knoxville, Tenn.: University of Tennessee Press, 1999), p. 113.
- ↑ Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), p. 62.
- ↑ Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 79-80.
- ↑ Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. Govt. Print. Off. pp. 70.
- ↑ Clare D'Artois Leeper, Louisiana Place Names (LSU Press, 2012), p. 58.
- ↑ "The Origin of Carroll County (Arkansas)".
ויליאם קרול40794339Q357958