ג'יימס פרייז'ר

ג'יימס פרייז'ר
James B. Frazier

לידה	18 באוקטובר 1856 פיקוויל, טנסי, ארצות הברית
פטירה	28 במרץ 1937 (בגיל 80) צ'טנוגה, טנסי, ארצות הברית
שם מלא	ג'יימס בריה פרייז'ר
מדינה
מקום קבורה	Forest Hills Cemetery
השכלה	אוניברסיטת טנסי
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת טנסי 21 במרץ 1905 – 3 במרץ 1911 (6 שנים) → ויליאם בייט לוק לי ←
מושל טנסי ה־28 19 בינואר 1903 – 21 במרץ 1905 (שנתיים ו־8 שבועות) → בנטון מקמילין ג'ון קוקס ←

ג'יימס בריה פרייז'ר (באנגלית: James Beriah Frazier‏; 18 באוקטובר 1856 – 28 במרץ 1937) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל טנסי ה-28 בין השנים 1903 ל-1905, ולאחר מכן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם טנסי בין השנים 1905 ל-1911. כמושל הוא הפחית את חובה של המדינה וחוקק תקנות בטיחות במכרות.

האופן השנוי במחלוקת שבו בית המחוקקים של המדינה בחר בו לסנאט האמריקאי יצר קרע קריטי במפלגה הדמוקרטית של המדינה שנמשך עד העשור השני של המאה ה-20.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פרייז'ר נולד ב-18 באוקטובר 1856 בפיקוויל, טנסי, והיה בנם של תומאס ומרגרט (מקריינולדס) פרייז'ר. בשנת 1867, עברה משפחתו למחוז דייווידסון, שם מונה אביו לכהונת בית המשפט הפלילי. פרייז'ר למד במכללת פרנקלין, סמינר ליד נאשוויל, והשיג את התואר הראשון שלו באמנויות מאוניברסיטת טנסי בשנת 1878. הוא למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1881, ועבר לצ'טנוגה כדי לעסוק בעריכת דין.

הוא תואר על ידי ההיסטוריונית זלה ארמסטרונג כ"אחד הנואמים הגדולים ביותר שחיו אי פעם במדינת המתנדבים", פרייז'ר עלה במהירות לגדולה בחוגים הפוליטיים של צ'טנוגה. בשנת 1894, הוא קרא תיגר על הנרי סנודגראס המכהן על המועמדות הדמוקרטית למושב המחוז השלישי בבית הנבחרים של ארצות הברית. בעוד שלפרייז'ר הייתה תמיכה רחבה, לסנודגראס הייתה יותר תמיכה מהנציגים בוועידת המפלגה, והוא זכה במועמדות. סנודגראס הובס על ידי המועמד הרפובליקני, פוסטר ו. בראון, בבחירות הכלליות, בין השאר בשל מרירות מצד תומכיו של פרייז'ר שלא תמכו בסנודגראס.

במהלך המירוץ לנשיאות 1900, שימש פרייז'ר כאלקטור הכללי של המדינה עבור המועמד הדמוקרטי, ויליאם ג'נינגס ברייאן. הוא הסתובב בטנסי בשמו של ברייאן, וזכה לחשיפה פוליטית רבת ערך.

מושל טנסי

בשנת 1902, פרייז'ר היה המועמד הדמוקרטי לתפקיד המושל במירוץ לרשת את בנטון מקמילין, שלא ביקש להיבחר מחדש. יריבו הרפובליקני היה השופט ה. טיילר קמפבל, שזכה במועמדות מפלגתו בתמיכתו של ראש המפלגה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית וולטר פ. בראונלו. מסע הבחירות לתפקיד המושל ב-1902 זכור כקמפיין האחרון שבו המועמדים הסתובבו ברחבי המדינה באמצעות כרכרות רתומות לסוסים. בבחירות הכלליות, שהתאפיינו באחוז הצבעה נמוך, זכה פרייז'ר בקלות עם 98,902 קולות מול 59,007 קולות עבור קמפבל, ו-2,193 קולות עבור מועמד מפלגת האיסור ר. ס. צ'בס. הדמוקרטים היו מפלגת הרוב במדינה באותה תקופה, והרוויחו משיעור ההצבעה הנמוך.

פרייז'ר ביקש להביא אווירה עסקית לממשלת המדינה, ודרש מכל מחלקה לנהוג בחסכנות. הוא הטיל וטו על כל הצעת חוק שלא עמדה בסטנדרטים הכלכליים שלו, כולל כזו שהייתה מעלה את משכורתו שלו. למדינה לא נוצר חוב נוסף במהלך כהונתו, והיא שילמה למעלה מ-600,000 דולר של חובות אשראי.

פרייז'ר ראה את החינוך הציבורי בראש סדר העדיפויות במהלך הקדנציה הראשונה שלו. אחת החקיקות הראשונות שעליהן חתם הייתה הצעת חוק רומין, שקבעה כי כל הכספים שלא מוקצבים באוצר יתווספו לקופת בית הספר הציבורי. בשנת 1904 לבדה, זה הניב יותר מ-$270,000 לבתי הספר הציבוריים של המדינה.

בשנת 1903 חתם פרייז'ר על חוק אדמס, אמצעי התנזרות בחסות הליגה האנטי-סאלון. החוק הרחיב את "חוק ארבעת המיילים" של המדינה – שאסר על מכירת משקאות חריפים בטווח של 4 מיל (6.4 קילומטרים) של בית ספר – לכל הערים עם אוכלוסייה של 5,000 נפשות או פחות (חוק ארבעת המיילים חל במקור רק על אזורים כפריים). זה למעשה אסר על מכירת משקאות חריפים בכל המקומות מלבד הערים הגדולות במדינה.

עד 1903 הפכה תנועת הכיסויים הלבנים לבעיה בטנסי ובמדינות דרום אחרות. המנהיגים חששו שקבוצת המשמר הסודית הזו מגרשת סוחרים ועובדים כאחד. כששני גברים אפרו-אמריקאים נרצחו בניידמור, קהילה במחוז מרשל, באוגוסט 1903, פרייז'ר הציע פרס עבור מידע, שכן מקרי הלינץ' של הגברים יוחסו לאנשי הכיסויים הלבנים.

בפברואר 1904, שביתת כורי פחם בעמק נחל הפחם איימה להתפרץ להתקוממות מלאה, והעלתה את החשש לתחייה של מלחמת נחל הפחם, שפקדה את העמק בעשור הקודם. פרייז'ר נסע לעמק כדי להיפגש עם הכורים, והצליח להרגיע את המצב. פרייז'ר גם חתם על תקני בטיחות מכרה חדשים בתגובה לשורה של תאונות כרייה בשנים קודמות, בעיקר אסון מכרה Fraterville של 1902.

במסע הבחירות לתפקיד המושל של 1904, הרפובליקנים מינו את ראש עיריית וינצ'סטר, ג'סי ליטלטון, לאתגר את פרייז'ר. בספטמבר, פרייז'ר וליטלטון ניהלו סדרה של ויכוחים עזים, בעיקר על חוק ארבעת המיילים, שלטענת ליטלטון צריך להרחיב לכל המדינה כולה, בעוד שפרייז'ר, שלא רצה לעורר עוד אינטרסים של אלכוהול, טען כי ערים גדולות יותר צריכות להישאר פטורות מהחוק. ביום הבחירות, פרייז'ר ניצח בקלות, וקיבל 131,503 קולות מול 103,409 קולות עבור ליטלטון.

סנאטור ואחרית חייו

סמן הוועדה ההיסטורית של טנסי בעיר הולדתו של פרייזר, פייקוויל

ב-9 במרץ 1905, שבועות ספורים לאחר תחילת כהונתו השנייה של פרייז'ר, מת הסנאטור ויליאם ב. בייט, מה שגרם לצורך למלא את מקומו הפנוי. המושל לשעבר רוברט לאב טיילור פעל במשך שנים ללא הצלחה למושב בסנאט, והאמין שהוא צריך להיות הבא בתור. עם זאת, פרייז'ר רצה גם את מושב הסנאט, ובזמן שטיילור עדיין היה מחוץ למדינה בסיור נאומים, פרייז'ר כינס במהירות את האספה הכללית ובחר בעצמו, ואז התפטר מתפקיד המושל. יו"ר הסנאט של טנסי, ג'ון קוקס (שסייע בארגון בחירתו של פרייז'ר), החליף אותו כמושל.

טיילור זעם על מעשיו של פרייז'ר, והציע שפרייז'ר, קוקס והסנאטור האמריקני אדוארד וו. קארמק קשרו קשר לשלוט במפלגה הדמוקרטית של המדינה. כדי לפייס את תומכיו של טיילור, המפלגה אפשרה לטיילור להתמודד מול קארמק בפריימריז בשנת 1906 (הפריימריז הראשון בסנאט בתולדות המדינה), בו זכה טיילור. באותה שנה, המפלגה הדמוקרטית סירבה למנות את קוקס לבחירה מחדש כמושל.

כסנאטור, פרייז'ר דגל בזכויות המדינות, והתנגד לרוב מכסי המגן. הוא תמך בתיקון מס הכנסה פדרלי ובמימון לבניית כבישים מהירים. הוא ניסה להיבחר לקדנציה שנייה ב-1911, אבל הדמוקרטים במדינה, שנסערו מהמחלוקות הפנים-מפלגתיות שנוצרו בעקבות הבחירות הראשונות שלו, סירבו למנות אותו.

לאחר שעזב את הסנאט, חזר פרייז'ר לצ'טנוגה, שם עסק בעריכת דין עם בנו, ג'יימס ב. פרייז'ר הבן (1890 – 1978), במשרד, פרייז'ר ופרייז'ר. הוא נפטר ב-28 במרץ 1937, ונקבר בבית הקברות פורסט הילס בעיר.

משפחתו

סבא רבא של פרייז'ר, סמואל פרייז'ר, וסבו, אבנר פרייז'ר, נלחמו שניהם בקרב על הר המלכים בשנת 1780. סמואל פרייז'ר היה ממוצא סקוטי, ואילו אשתו, רבקה ג'וליאן, הייתה ממוצא הוגנוטי צרפתי. דודו של ג'יימס ב. פרייז'ר, ד"ר בריה פרייז'ר (1812 – 1886), כיהן כראש עיריית צ'טנוגה ב-1841, וייצג את מחוז נוקס בוועידת מזרח טנסי של 1861.

פרייז'ר התחתן עם לואיז דאגלס קית' ב-1883. נולדו להם ארבעה ילדים: אן, ג'יימס הבן, תומאס ולואיז. ג'יימס ב. פרייז'ר הבן ייצג את מחוז הקונגרס השלישי של טנסי בבית הנבחרים של ארצות הברית מ-1949 עד 1963.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פרייז'ר בוויקישיתוף

• ג'יימס פרייז'ר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'יימס פרייז'ר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'יימס פרייז'ר40258875Q766185