פרשת ויהי בנסוע

פרשת ויהי בנסוע
לה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ לו וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקטנה ביותר בתורה בעלת שני פסוקים, ושמונים וחמש אתיות בלבד. היא אחת מהפרשיות שבספר במדבר, פרק י', פסוקים ל"ה-ל"ו, ומתארת את מסע ארון ברית ה' יחד עם בני ישראל בעת נידודם במדבר.

פרשה זו מלבד היותה הקטנה ביותר מבין פרשיות התורה, התייחדה פרשה זו, (וכן עוד שמונה פסוקים מתהלים) בכך שמשני צידיה מופיעה כמין אות נו"ן הפוכה, פרשנויות שונות נאמרו להסביר את מהותן.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

דוגמה לשני המופעים של נו"ן הפוכה

נו"ן הפוכה

ערך מורחב – נו"ן הפוכה

כאמור פרשה זו נתייחדה בכך שבראשה וסופה נכתבה האות נו"ן הפוכה, פרושים שונים נאמרו בסיבת הדבר.

התלמוד הבבלי מתייחס אף הוא לסימון זה, ואף מציין בין היתר כי סימון זה מרמז על פסוק שמופיע שלא במקומו:

ת"ר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" - פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. ר' אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.[...] תניא: רשב"ג אומר, עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.

— מסכת שבת, דף קטו ע"ב - קטז ע"א

ואכן, בתרגום השבעים היווני שתורגם מנוסח עברי השונה מנוסח המסורה, מופיעים הפסוקים הרלוונטיים מבמדבר י' לפי הסדר הבא: ל"ג, [ל"ה-ל"ו], ל"ד. חוקרי המקרא לכן טוענים שמיקומם של פסוקים ל"ה-ל"ו היה רופף במסורות השונות. התייחסות נוספת לסימון זה מופיעה במסכת סופרים, חיבור ארץ ישראלי שחובר אולי בתקופת הגאונים, מאות 7–8 לספירה:

הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי בנסע הארון מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו [...] הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים מלמעלן ומלמטן שהוא ספר בפני עצמו [...]

— מסכת סופרים, ו,א (מהדורת הייגער, עמ' 165-166)

טומאת כתבי הקודש

ערך מורחב – טומאת כתבי הקודש

במשנה במסכת ידיים יש דיון על כמות האותיות שצריכות להיות בטקסט כדי שיהיה לו חשיבות של מגילה, לעניין גזירת חז"ל שמטמאת את הידיים, וכך מופיע שם:

”סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם. מְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, מְטַמָּא אֶת הַיָּדָיִם.” (משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה').

היינו מאחר שישנה פרשה בתורה שמכילה 85 אותיות, היינו פרשת ויהי בנסוע הארון, ממנה ניתן ללמוד שכן הדין בכל טקסט שיש בו מספר אותיות זה, יש בו חשיבות של מגילה לעניין טומאת ידיים.

הצלת הספר תורה בשבת

ערך מורחב – שריפה בשבת

בברייתא נפסק שספר תורה שהיו כתובים בו פרשיות רבות אך בלה ורובן נמחקו, או שמתחילה כבר כתבו בו רק פרשיות מעטות, אם יש בו שמונים וחמש אותיות שהיא מניין פרשת "ויהי בנסוע הארון", הפרשה הכי קטנה בתורה, מצילין את הספר ואם לא - לא. אם כי, חכמי התלמוד ובראשם רב הונא בר חלוב הבהירו כי אין כלל זה אמור לספר שבו כתוב אחד משמותיו של הקב"ה שאינן נמחקין (כדוגמת השם המפורש למשל) שמצילין אותו בכל מקרה.

נחלקו רב הונא ורב חסדא אם צריך ששמונים וחמש אותיות אלו שקיימים בו יהיו מקובצים במקום אחד או אפילו אם הם מפוזרים. לפי רב הונא ניתן לצרף רק מילים שלימות שנשארו ולא אותיות, אך רב חסדא סובר שגם לאותיות מפוזרות שנותרו מספר תורה שבלה יש קדושת ספר תורה כדי להצילן מפני הדליקה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23436699פרשת ויהי בנסוע