משפחת צרפתי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
משפחת צרפתי (,Serfaty,Sarfati,Sarpati ישנן צורות שונות לכתיבת השם אפילו בין אחים באותה משפחה) היא משפחה יהודית שמוצאה כנראה מהעיר טרואה[1] (טרוייש[2] במקורות היהודיים) בצפון צרפת, לימים טענו בני המשפחה כי היא מתייחסת לרבנו תם, נכדו של רש"י, ודרכו לבית דוד.
מקרב המשפחה יצאו תלמידי חכמים רבים ואנשי מדע אשר הנהיגו את קהילות ישראל בימי הביניים ובעת החדשה[3].
מקור המשפחה
אחת ממקורות המשפחה המוקדמות היא בעיר טרואה (טרוייש) שבחבל שאמפאן בצפון צרפת בימי הביניים, מראשוני בני המשפחה המוכרים לנו הוא רבינו גרשום מאור הגולה, רש"י (1040-1105) ואביו רבי יצחק הצרפתי[4], נכדו של רש"י רבנו תם הוא מבני המשפחה הראשונים שנקראו בשם צרפתי (כלומר האיש מצרפת) בפי חכמי ספרד, הכינוי נשתמר בחילופי איגרות בינו לבין רבי אברהם אבן עזרא.
"ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קודש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס"
(רבי אברהם בן עזרא).[דרוש מקור]
בשנת 1182 החל גירושם של יהודים מצרפת והמשפחה התפלגה לשלושה ענפים, ענף אחד נדד לספרד והתיישב בעיר טולדו בירת קאסטיליה, ענף נוסף נדד לדרום צרפת (פרובאנס) ומשם לאיטליה והענף השלישי נדד לארצות אשכנז.
הענף האשכנזי
הענף האשכנזי הוא הענף הידוע לנו פחות מכולם ככל הנראה עקב איחודו מחדש עם הענף הספרדי, בני המשפחה נדדו מזרחה לאזור הריין בגרמניה ונהגו על פי מסורת אשכנז. באותה עת התרחבה האימפריה הטורקית באירופה והגיעה עד שערי וינה ובמקביל התחילו רדיפות יהודים בארצות מרכז ומזרח אירופה (אשכנז) ואילו מצבם של יהודי ספרד היה טוב יחסית. הידוע מבני הענף היה רבי יצחק צרפתי אשר נדד בצעירותו מזרחה וכיהן כרב קהילת אדירנה בירת האימפריה הטורקית באותה תקופה, רבי יצחק צרפתי כתב בראשית המאה הארבע עשרה אגרת ליהודי אשכנז והאיץ בהם להגר לאימפריה הטורקית אשר נהגה באותה התקופה בסובלנות כלפי היהודים. רבי יצחק צרפתי ייסד שלשלת רבנים אשר הנהיגה את קהילת אדירנה, המשפחה שמרה על שם העיר טרוייש כחלק משמם וכן על מנהגי אשכנז שאותם שמרו עליהם לפחות עד תחילת המאה השש עשרה אם כי כיבדו מאוד גם את מנהגי ספרד.
הענף הדרום צרפתי - איטלקי
איטליה שלאחר ימי הבניים הייתה מחולקת למדינות רבות ושימשה כקצה האירופאי של נתיב המסחר הבינלאומי הידוע בשם דרך המשי, העושר שזרם בדרכי המסחר והתחרות בין המדינות הניבה בצד מלחמות רבות גם פריחה תרבותית – הרנסאנס. איטליה הפכה אבן שואבת ליהודים אשר בזכות קשריהם יכלו לגשר בין מזרח ומערב, הפריחה התרבותית בצד סובלנות דתית יחסית אפשרה ליהודים גם לכהן כמרצים באוניברסיטאות וכרופאי האפיפיור. עם זאת סבלו יהודי איטליה יחד עם שאר התושבים מהמלחמות הרבות שהתחוללו בה. הראשון מבני הענף הידוע לנו הוא אברהם צרפתי שכיהן בסביבות 1481 כמרצה לעברית באוניברסיטת פרארה. רבי שמואל צרפתי שכונה Gallo הגיע לרומא מפרובנס שבצרפת בשנת 1498, בשנת 1503 התמנה כנציג היהודים בחצרו של האפיפיור ושנה אחר מכן הפך לרופאו האישי של האפיפיור יוליוס II, רבי שמואל המשיך בתפקידו גם בתקופתו של האפיפיור אלכסנדר השישי (בורג'ה) וקלמנס ה-VII (ג'וליאנו דה מדיצ'י), אפיפיורים אלו נודעו בצד תמיכתם באומנים כמיכלאנג'לו וגם בשחיתות חסרת מעצורים ובחוסר יחס לחיי אדם, העובדה ששרד במשרתו כל אותה תקופה מצביעה הן על יכולותיו הדיפלומטיות והן על איכויותיו כרופא. בנו, יוסף בן שמואל צרפתי, היה רופא, מתמטיקאי, פילוסוף, בלשן ומשורר והמשיך בתפקידו של אביו כמנהיג בקהילה וכרופאם של האפיפיורים. יוסף נהרג בשעת ביזת רומא בשנת 1527.
בני משפחת צרפתי הגיעו גם לוונציה שעודדה את התיישבותם של יהודים בה כמתווכים בסחר הבינלאומי עם המזרח. בתחילת המאה העשרים נודעו אטילו צרפתי (אנ') (היסטוריון, משורר ומחזאי איטלקי), ומרגריטה צרפתי (אנ'), עיתונאית, כותבת מאמריו ואהובתו של מוסוליני בראשית דרכו, בתקופה זו טרם נכנע מוסוליני לנאציזם ונתמך בידי יהודים רבים. בני המשפחה ממשיכים לפעול באיטליה ובהם ידועים: ריקארדו צרפתי (אנ'), פרופסור לארכיטקטורה, יזם ופוליטיקאי איטלקי. אחת השחקניות המפורסמות בפרו דניאלה צרפתי (אנ'). מוצאה מאיטליה ולכן אין ספק כי היא שייכת לענף זה של המשפחה.
הענף הספרדי
ענף זה נדד מצרפת והתיישב בטולדו בירת קסטיליה ומשם עבר גם לחלקים אחרים של ספרד, בשנת 1484 הודפס במלגה אחד הספרים הראשונים בעברית- תרגום מערבית של ספרו של שלמה אבן גבירול "מבחר הפנינים" התרגום בוצע על ידי יהודה בן שמואל איבן תיבון ותוקן על ידי שלמה צרפתי. לאחר גירוש ספרד נפרד הענף לענפי משנה, הענף הפורטוגלי הכולל בתוכו את בני המשפחה מתוניס, הולנד, אנגליה, חופי הים הבלטי ומלטה. הענף המרוקאי והענף היווני-עות'מאני והטורקי הכולל בתוכו את סלוניקי, קפריסין, ארצות הבלקן, אלכסנדריה וטורקיה. במהלך כל הדורות עלו בני המשפחה על כל ענפיה לארץ ישראל ונקברו בה.
הענף הפורטוגלי
לאחר גירוש ספרד עברו יהודים רבים לפורטוגל וביניהם ככל הנראה גם חלק מבני המשפחה, בשנת 1496 הוטבלו בכוח כל היהודים בפורטוגל לנצרות אך המשיכו לשמור על זהותם הנפרדת והחל משנת 1506 הותרה יציאתם מפורטוגל לארצות אחרות, באותן ארצות שהתאפשר הדבר חזרו האנוסים ליהדות. ענף אחד של בני המשפחה יצא מפורטוגל להולנד ובהמשך לאורך נתיבי המסחר של צפון אירופה לאנגליה ולים הבלטי, ענף שני יצא מפורטוגל והגיע לתוניס והענף השלישי הגיע למושבות הפורטוגאליות וההולנדיות שבעולם החדש.
הענף הפורטוגלי בצפון אירופה
(אמסטרדם-לונדון-המבורג-לאטביה)
אנוסים רבים יצאו מפורטוגל להולנד שם בזכות הסובלנות הדתית התאפשר להם לחזור ליהדות, מבין בני המשפחה בהולנד התפרסם במאה התשע עשרה הרופא ד"ר שמואל צרפתי שפעל רבות לשפר את תנאי התברואה באמסטרדאם של המאה ה-19, על שמו נקרא רחוב ופארק באמסטרדם. מהולנד המשיכו יהודים רבים לאורך נתיבי המסחר של הים הצפוני והים הבלטי. נראה שהראשון מבני המשפחה שעליו אנו יודעים בלונדון נפטר בשנת 1781 אך נקבר כנוצרי(5), בשנת 1802 נישאו רחל ורפאל-אלישר צרפתי בלונדון כיהודים, הזוג עבר מאוחר יותר לאי מלטה שהייתה חלק מהאימפריה הבריטית ונקבר שם. מעטים מבני המשפחה המשיכו בנתיבי המסחר אל הים הבלטי, ברשימות הנספים בשואה שבאתר יד ושם מופיעה משפחה אחת בשם צרפתי מהמבורג בגרמניה ומשפחה אחת מלטבייה.
הענף הפורטוגאלי בתוניס
נראה שמוצאם של בני משפחת צרפתי בתוניס הוא מהענף הפורטוגלי ולא מהענף המרוקאי היות שהתפללו בבית הכנסת הפורטוגאלי, עם זאת ייתכן ועדויות נוספות עשויות לשנות קביעה זו. כמו חלקים רבים של המשפחה שימשו גם בתוניס משפחת צרפתי כסוכני ידע שהעבירו אוצרות תרבותיים משפה לשפה ומעם לעם. רבי חי צרפתי אסף ספריה עצומה של ספרות, שירה ורומנסות ערבית, חלק מספריתו מצוי ביד יצחק בן צבי
הענף הפורטוגאלי ביבשת אמריקה
גירוש ספרד ופורטוגאל חל בתקופה שבה השתלטו ממלכות אלו על יבשת אמריקה, שתי הממלכות אסרו על הגירת יהודים לשטחים החדשים אך אנוסים רבים נצלו את ההזדמנות והגרו כנוצרים. ריכוז גדול של אנוסים נוצר בברזיל שהייתה תחת שלטון פורטוגאל, אנוסים אלו סייעו להולנדים בעת מלחמתם בפורטוגאל ונסוגו עמם למושבות הולנד ואנגלייה שבים הקריבי כאשר נצחו הפורטוגאלים, במושבות אלו שבהם שרר חופש דת יחסי יכלו האנוסים לחזור ולהופיע כיהודים. אנו יודעים על התיישבות של בני המשפחה בבהייה שבברזיל, בסורינאם, בברבדוס ובג'מייקה[5].
הענף המרוקאי
בני המשפחה במרוקו שימרו בניהם את המסורת כי מוצאם מטולדו ולכן נראה כי הגיעו לשם ישירות מספרד.
בני המשפחה הנהיגו במשך דורות את קהילת פאס. ביניהם נמנים שושלת רבנים חשובה [6], רובם עזבו אותה לאחר סיום השלטון הצרפתי אך עדיין חיים כמה מהם שם ובהם מתנגדי השלטון אברהם וכריסטין צרפתי.
במאה ה 17 היגר שמואל אברהם דה פינה צרפתי מפאס לאמסטרדאם[7]
ומאוחר יותר היגרו צאצאיו לאלטונה-המבורג שבגרמניה וחיו שם עד לשואה[8]
שואה ותקומה
כבני משפחות יהודיות עתיקות אחרות שנפוצו במהלך ימי הבניים והעת החדשה ברחבי אירופה ואגן הים התיכון התאחדו בני המשפחה מחדש בשני מקומות, במחנות ההשמדה בזמן השואה ובמדינת ישראל. למעלה מאלף וחמש מאות מבני המשפחה ניספו במהלך השואה ו 17 מבני המשפחה נפלו בשרותם כמתנדבים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, במחתרות, בצה"ל ובזרועות הביטחון.
הערות שוליים
- ^ שם חיו רש"י ואביו ר' יצחק הצרפתי, שנקראו בתואר "צרפתי"
- ^ חלק מן המקורות העתיקים מכנים את שם העיר בשם: קריווש/ס, טריווס, טרוייס/ש (- כך נקראת העיר בהגייה הצרפתית)
- ^ אנציקלופדיה יודאיקה, בערך "צרפתי".
- ^ רבי יצחק הוא מראשוני החכמים שידוע לנו שנקרא בשם "צרפתי" ובדורו גם רבינו גרשום מאור הגולה נקרא צרפתי (הרב חד"ש - חוקר גדול על רש"י ותולדות ישראל - בספרו "חידוש פשוט" על הש"ס חלק א', מסכת ברכות), ראה סדר הדורות חלק א' ערך רבינו גרשום מאור הגולה
- ^ Caribbean Sephardic Surnames
- ^ ראו: תבנית:רבני משפחת הצרפתי
- ^ Semuel Aaron Sarfati (De Pina) b. 1653 Fez, Morocco d. 30 Mar 1714 Amsterdam, Netherlands: Blank Family
- ^ David Chaim Benveniste (De Lemos) b. 19 Jun 1768 Altona, Germany d. 31 Dec 1826 Altona, Germany: Blank Family
(2) שלמה שבא ארץ ישראל – אוטוביוגרפיה הוצאת דביר 2001 עמ' 190 . (3) אתר דעת הערך איזמיר. (4) פרופסור ישראל תא שמע מרן רקע היסטורי עמ' 6 (5) Italian Peruvian (7) http://www.surnamedb.com/Surname/Sarfati (8) The Jews and the Arabian Nights: www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH01xt0 (12) http://www.angelfire.com/al/AttardBezzinaLawrenc/Cemetery.html