ויבו ולנטיה
 סמל ויבו ולנטיה | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 קלבריה |
| נפה | ויבו ולנטיה |
| שטח | 46.20 קמ"ר |
| גובה | 476 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 33,739 (2007) |
| ‑ צפיפות | 732.80 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 38°40′30″N 16°05′50″E / 38.67500°N 16.09722°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.comune.vibo-valentia.vv.it | |
ויבו ולנטיה (באיטלקית: Vibo Valentia) היא עיר ורשות מקומית (קומונה) במחוז קלבריה שבדרום איטליה, לחוף הים הטירני. היא בירת נפת ויבו ולנטיה והמרכז החקלאי, המסחרי והתיירותי שלה. אתרי התיירות הקרובים לה ביותר הם טרופאה (Tropea), ריקאדי (Ricadi) ופיצו (Pizzo). תפקיד חשוב בכלכלת האזור ממלא נמל ויבו מרינה. אוכלוסייתה מנתה ב-2001 33,957 נפש.
תולדותיה
ראשיתה של ויבו ולנטיה כקולוניה יוונית בשם "היפוניון" (Hipponion). היא נוסדה בשלהי המאה ה-7 לפנה"ס על ידי מתיישבים מלוקרוי אפיזפיריאוי (לוקרי), עיר יוונית חשובה ביוון הגדולה שבאיטליה, דרומית-מערבית לויבו ולנטיה, בחוף הים האיוני. דיודורוס סיקולוס מספר, כי דיוניסיוס טיראן סירקוסאי כבש את העיר ב-388 לפנה"ס והגלה את אוכלוסייתה. ב-378 לפנה"ס, בסיוע הקרתגים, שבו הגולים לבתיהם. לאחר נפילת העיר לידי הרומאים נקרא שמה "היפוניום" (Hipponium). ב-194 לפנה"ס הפכה העיר לקולוניה לטינית בשם ויבו ולנטיה. בעקבות התמוטטות האימפריה הרומית העיר כמעט וננטשה כליל. ב-1070 בנו בה הנורמנים טירה, היכן שניצבה האקרופוליס הקדומה. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומלך סיציליה, ייסד במקום עיר חדשה בשם "מונטלאונה" (Montelone). השם הרומי הקדום, ויבו ולנטיה, הושב לה רק ב-1928.
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של ויבו ולנטיה
