וסילי בליוכר
 | |
| בליוכר בשנת 1930 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1890 כפר במחוז יארוסלבל |
|---|---|
| הוצאה להורג |
9 בנובמבר 1938 (בגיל 47) מוסקבה |
| השתייכות |
 ,  |
| תקופת הפעילות | 1914–1938 (כ־24 שנים) |
| דרגה | מרשל ברית המועצות |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד בצבא אדום, יועץ בצבא סין | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
| 5 פעמים עיטור הדגל האדום, עיטור הכוכב האדום, פעמיים עיטור לנין | |
וסילי בליוכר (ברוסית: Василий Константинович Блюхер (1 בדצמבר 1890 - 9 בנובמבר 1938) מרשל ברית המועצות מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ואחריה.
ביוגרפיה
שנים מוקדמות
וסילי נולד למשפחת איכר בכפר במחוז יארוסלבל של היום. הכינוי ניתן לסבא רבא שלו לכבוד מצביא פרוסי בשם גבהרד לברכט פון בליכר. עם הזמן הכינוי הפך לשם המשפחה. בשנת 1904 המשפחה עברה לסנקט פטרבורג ווסילי החל לעבוד בעבודות מזדמנות. בשנת 1909 הוא עבר למוסקבה. בשנת 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא. על אומץ ליבו בקרבות עוטר פעמיים בצלב גיאורגי והוא קודם לדרגת סמל. בינואר 1915 נפצע קשה ושוחרר מהצבא. בליוכר עבר להתגורר בניז'ני נובגורוד ואחר כך לקאזאן. בשנת 1916 התקבל כחבר במפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית.
תקופת מלחמת האזרחים ברוסיה
במאי 1917 בליוכר הכיר את ואלריאן קויבישב ותחת הנחיותיו החל בתעמולה בולשביקית בעיר סמרה. לאחר מהפכת אוקטובר היה חבר בסובייט של סמרה.
בליוכר חזר לצבא עם תחילת מלחמת האזרחים ברוסיה. בשנת 1918 הוא הועמד בראש יחידה צבאית שנשלחה לדרום הרי אורל להילחם נגד מורדים קוזאקים בפיקוד אלכסנדר דוטוב. בליוכר הצליח להביס את דוטוב והחזיר לבולשביקים את השליטה באורנבורג וסביבתה. בקיץ 1918, בעקבות מרד הלגיון הצ'כי מצאה את עצמה יחידתו של בליוכר בעומק השטח שבשליטת הצבא הלבן וללא קשר עם יתר יחידות הצבא האדום. בליוכר הצליח להתארגן ובראש כוח של כ-5000 לוחמים ערך מסע לאורך של 1500 ק"מ שנמשך 54 ימים. לאחר סיום המסע התחבר ליתר יחידות הצבא האדום בחזית המזרחית. במהלך המסע יחידתו גדלה לכ-10 אלף לוחמים והסבה נזק משמעותי לעורף הצבא הלבן. עבור פיקוד במסע זה, הוענק לבליוכר עיטור הדגל האדום מס' 1.
וסילי בליוכר המשיך להילחם בחזית המזרחית נגד אלכסנדר קולצ'ק. ביולי 1919 הוא מונה למפקד הארמייה ה-3 והגיע עמה עד לפאתי אגם בייקל.
ב-4 ביולי 1920 בליוכר הועבר לחזית הדרומית והשתתף בכיבוש חצי האי קרים תוך לחימה נגד כוחות בפיקוד פיוטר וראנגל.
בשנת 1921 בליוכר הוחזר למזרח הרחוק ומונה לשר הביטחון של רפובליקת המזרח הרחוק. בהנהגתו הובסו שרידי הצבא הלבן באזור.
במהלך מלחמת האזרחים בליוכר קיבל עוד 4 עיטורי הדגל האדום.
לאחר מלחמת האזרחים
ביוני 1921 בליוכר הוחזר למוסקבה והועמד בתפקיד מטה. בשנים 1922–1924 היה מפקד הצבא האדום באזור לנינגרד.
בשנת 1924 נשלח לסין והיה ליועץ הראשי של צ'יאנג קאי שק. שירת בסין עד לשנת 1927. בשנת 1929 מונה למפקד הארמייה המיוחדת של המזרח הרחוק. בשנת 1929 הוא פיקד על הצבא האדום במהלך תקרית צבאית עם סין. על פעילות זו הוענק לו עיטור הכוכב האדום מס' 1 ועיטור לנין.
ביוני 1937 היה בין שופטי מיכאיל טוכאצ'בסקי וחבריו. במהלך הטיהורים הגדולים נעצרו כל מקורביו של בליוכר. הוא פנה ליוסיף סטלין, אך תשובתו של השליט הייתה שיש לו אמון מלא בבליוכר ואף הוענק לו עיטור לנין נוסף.
מותו
ביולי 1938 פיקד בליוכר על הצבא האדום בתקרית עם יפן באזור אגם חסן. במהלך הקרב היו אבידות גדולות בצד הסובייטי ובליוכר הואשם בשגיאות חמורות. ב-22 באוקטובר 1938 נעצר והועבר למוסקבה. בהתאם לעדויות, הוא עבר עינויים קשים ונפטר ב-9 בנובמבר 1938. רק ב-10 במרץ 1939 פורסם דבר מעצרו וצוין שהוא נשפט להוצאה להורג עקב ריגול לטובת יפן. בשנת 1956 הוא טוהר מכל אשמה.
חיים אישיים
בליוכר נישא 3 פעמים. שתי נשותיו הראשונות ואחיו הוצאו להורג לאחר מעצרו. אשתו השלישית נשפטה ל-8 שנות מאסר.
בנו מאשתו הראשונה הועבר לבית יתומים, קיבל עיטור הדגל האדום אחרי שנת 1926. לחם במהלך מלחמת העולם השנייה.
בנו מאשתו השנייה סיים לימודי הנדסה והתקדם בקריירה מדעית בשנות ה-60 של המאה ה-20.
קישורים חיצוניים
23029485וסילי בליוכר