החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה - קרבות במזרח רוסיה, אורל וסיביר שהחלו במהלך 1918 בעקבות מרד הלגיון הצ'כי והסתיימו בשנת 1920.

לאחר מהפכת אוקטובר השלטון הסובייטי הוקם בכל מזרח רוסיה, ערי הסיביר והרי אורל. בהתאם לכך הייתה הסכמה בין הממשלה הסובייטי לבין ראשי הלגיון הצ'כוסלובקי על העברת חיילי הלגיון דרך הרכבת הטרנס-סיבירית לולדיווסטוק. הממשל הסובייטי לא עמד בהבטחותיו ובעקבות כך התרחש מרד הלגיון וכתאוצה מכך הופל המשטר הסובייטי ברוב ערי מזרח רוסיה.

אירועים מרכזיים

התקדמות מרבית של החזית המזרחית בשנים 1918-1919
נסיגה של הצבא הלבן ב-1919-1920

היחידות שנסוגו המשיכו בלחימה באסיה המרכזית ובמזרח הרחוק הרוסי עד לשנת 1922.

הצבא הלבן

בסוף 1918 הצבא כלל כ-55 אלף לוחמים מהם כ-20 אלף צ'כוסלובקים והיתר היו ברובו קוזאקים. לקראת קיץ 1919 היקף הצבא גדל לכ-400 אלף, כאשר הרוב היו מגויסים. במהלך הנסיגה מזרחה, לאזור בייקל הגיעו כ-26 אלף ולעיר צ'יטה 15 אלף בלבד.

מפקדי החזית

קצינים בולטים

הצבא האדום

הצבא האדום אורגן במספר ארמיות.

מפקדי החזית המזרחית

  • מיכאיל מורביוב (יוני-יולי 1918), הוצא להורג לאחר מרד. לאחר סיום הלחימה עברה לאזור האסיה המרכזית.
  • יואכים ואצטיס (יולי-ספטמבר 1918)
  • סרגיי קמנייב (ספטמבר 1918-יולי 1919)
  • מיכאיל פרונזה - יולי -אוגוסט 1919
  • ולדימיר אולדרוגה (אוגוסט 1919-ינואר 1920)

קצינים בולטים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

18620230החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה