קיריל מרצקוב
 | |
| לידה |
26 במאי 1897 כפר במחוז ריאזאן, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1968 (בגיל 71) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1918–1968 (כ־50 שנה) |
| דרגה |
 מרשל ברית המועצות |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד המחוז הצבאי וולגה מפקד המחוז הצבאי לנינגרד מפקד הארמייה השביעית ראש המטה הכללי הרוסי מפקד חזית וולחוב מפקד הארמייה ה-33 מפקד חזית קרליה מפקד חזית המזרח הרחוק מפקד המחוז הצבאי מוסקבה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת החורף מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
       | |
קיריל מרצקוב (ברוסית: Кирилл Афанасьевич Мерецков; 7 ביוני 1897 - 30 בדצמבר 1968) מרשל ברית המועצות מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת החורף ומלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
בצעירותו
קיריל מרצקוב נולד ב-7 ביוני 1897 למשפחת איכרים בכפר במחוז ריאזאן. לאחר 4 שנות לימוד הוא נשלח למוסקבה והחל לעבוד כמסגר באחד המפעלים. הוא השתתף באספות הפועלים והיה מקורב לחוגים המהפכנים. בהיותו עובד בתעשייה ביטחונית הוא לא גויס לצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא התקרב לבולשביקים ולאחר מהפכת פברואר עם חבריו הקים סניף של המפלגה הבולשביקית בעיירה, בה היה ממוקם המפעל, בו עבד. לאחר מהפכת אוקטובר הוא מונה לתפקיד ניהולי במסגרת הממסד החדש.
שרות בצבא האדום
בשנת 1918 מרצקוב גויס לצבא. הוא השתתף בקרבות מלחמת האזרחים ברוסיה במסגרת ארמיית הפרשים הראשונה ונפצע מספר פעמים. בשנת 1921 הוא סיים אקדמיה צבאית ומונה לראש מטה של דיוויזיית פרשים. במהלך שנות ה-20 וה-30 מרצקוב התקדם בסולם הדרגות. בשנים 1936-1937 הוא נשלח לספרד והיה יועץ צבאי של הממשל הרפובליקני. ביוני 1937 מרצקוב חזר לברית המועצות ומונה לסגן ראש המטה הכללי. בספטמבר 1938 הוא מונה למפקד המחוז הצבאי וולגה ובינואר 1939 למפקד המחוז הצבאי לנינגרד. בהיותו בתפקיד זה הוא פיקד על הכוחות במהלך מלחמת החורף והיה בין המפקדים שפיקדו על פריצת קו מנרהיים. לאחר סיום המלחמה הוענקה למרצקוב דרגת "גנרל ארמייה" לצד גיאורגי ז'וקוב. באוגוסט 1940 הוא מונה לראש המטה הכללי, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1941 כאשר קודם לסגן שר הביטחון.
המעצר
ב-23 ביוני 1941 מרצקוב נעצר באשמת פעילות נגד השלטון. זאת על בסיס הודעות קצינים שהתקבלו במהלך הטיהורים הגדולים בשנת 1937. הוא הוחזק בכלא במוסקבה במשך מספר חודשים. בהתאם להודאתו בשיחות פרטיות הוא קיבל מכות קשות והושפל במהלך החקירות. בעקבות הבטחה לשלום משפחתו הסכים להודות בהאשמות. ב-15 ביולי הוא נפגש עם קצין צבא אחר שגם היה תחת חקירה וניסה לשכנע אותו להודות. ב-28 באוגוסט 1941 מרצקוב כתב מכתב אישי לסטלין עם בקשה לשלחו לחזית. הוא שוחרר ב-6 בספטמבר ככל הנראה בהוראה ישירה של סטלין. ב-25 בינואר 1955 כל המסמכים שקשורים לפרשה הושמדו ולכן לא ניתן להגיע לפרטי החקירה. בספר הזיכרונות של מרצקוב, נושא המעצר לא הוזכר כלל.
השתתפות בקרבות מלחמת העולם השנייה
בספטמבר 1941 מרצקוב פיקד על הארמייה השביעית שהצליחה לעצור את התקדמות הצבא הפיני לכיוון לנינגרד. בדצמבר 1941 מרצקוב פיקד על חזית וולחוב ועל ניסיונות לפרוץ את מצור לנינגרד. במהלך החורף הוא ניסה לפרוץ את המצור תוך אבידות גדולות אך ללא הצלחה של ממש. מתקפות שנערכו באביב 1942 הסתיימו ללא התקדמות של ממש. כתוצאה מכך באפריל 1942 מרצקוב הורד מתפקיד מפקד החזית ונשלח לחזית המערבית בתור מפקד הארמייה ה-33. המתקפות באזור לנינגרד נמשכו ללא הצלחה ובקיץ 1942 נפל בשבי מפקד ארמיית המחץ השנייה אנדריי ולאסוב. מרצקוב הוחזר לאזור והיה לו תפקיד חשוב בפריצת המצור בשנת 1943 ובמהלך מבצע לנינגרד-נובגורוד. מרצקוב המשיך לפקד על יחידות הצבא באזור גם בהמשך וסיים את המלחמה בשטח נורווגיה. על ההצלחות בפיקוד בשנת 1944 הוא קודם לדרגת מרשל ברית המועצות.
באפריל 1945 הוא הועבר למזרח הרחוק והשתתף בקרבות נגד יפן במהלך מבצע סערת אוגוסט.
לאחר סיום המלחמה
לאחר סיום המלחמה מרצקוב פיקד על מספר מחוזות צבאיים ומשנת 1955 כיהן כעוזר שר ההגנה לענייני האקדמיות הצבאיות. הוא נפטר בשנת 1968 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.
קישורים חיצוניים
- זיכרונות של קיריל מרצקוב (ברוסית)
23042614קיריל מרצקוב
- ראשי המטה הכללי של צבאות רוסיה וברית המועצות
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- מרשלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- אישים במלחמת האזרחים בספרד
- מעוטרי גיבור ברית המועצות
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור הניצחון
- מקבלי עיטור מהפכת אוקטובר
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- אישים הקבורים בבית הקברות של חומת הקרמלין
- סובייטים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מפקדי ארמיות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- נפטרים ב-1968