פאבל בטיצקי
 | |
| לידה |
27 ביוני 1910 חרקוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1984 (בגיל 73) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1926–1978 (כ־52 שנים) |
| דרגה |
 מרשל ברית המועצות |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד כוחות הנ"מ של ברית המועצות | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות 5 עיטורי לנין  עיטור מהפכת אוקטובר  5 עיטורי הדגל האדום  עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה  עיטור סובורוב מדרגה שנייה עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה | |
פאבל פיודורוביץ' בטיצקי (ברוסית: Павел Фёдорович Батицкий; 27 ביוני 1910 – 17 בפברואר 1984), קצין בכיר בצבא ברית המועצות, מרשל ברית המועצות.
ביוגרפיה
פאבל בטיצקי נולד בחרקוב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) למשפחת פועלים ממוצא רוסי. לאחר סיום בית ספר היסודי המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי ליד מפעל למנועים המקומי.
בשנת 1924 הוא החל ללמוד בפנימייה קדם-צבאית ובשנת 1926 נשלח לבית הספר לקציני פרשים. בשנים 1929–1935 שירת בחיל הפרשים. בשנים 1935–1938 בטיצקי למד באקדמיה צבאית על שם פרונזה במוסקבה. לאחר סיום האקדמיה הוא המשיך בשרות במחלקת מבצעים של המטה הכללי הרוסי. מספטמבר 1939 ועד לדצמבר 1940 בטיצקי היה בשליחות בסין כחלק של קבוצת יועצים סובייטים ליד המטה של צ'אנג קאי שק. עם חזרתו לברית המועצות הוצב ביחידה צבאית בשטח ליטא הסובייטית.
מלחמת העולם השנייה
לויטננט קולונל בטיצקי השתתף בקרבות המלחמה החל מימיה הראשונים. הוא השתתף בקרבות בלימה בשטח ליטא ונסוג ביחד כל הכוחות של הצבא האדום מזרחה. במהלך שנת 1942 בטיצקי לחם בחלק המרכזי של החזית נגד הנאצים. בשנת 1943 הוא לחם בשטח אוקראינה ויחידה בפיקודו חצתה פעמיים את נהר הדנייפר. בשנת 1944 הוא לחם בחלק הדרומי של אוקראינה ויחידה שלו הייתה בין הראשונות שהגיעו לגבול ברית המועצות וחצו אותה לכיוון רומניה. את הקרבות של המלחמה הוא סיים בשטח צ'כוסלובקיה. במהלך המלחמה הוא הומלץ פעמיים לתואר גיבור ברית המועצות אך בסופו של דבר התואר לא הוענק לו. בשנת 1965 הוענק לו את התואר האמור על פעילותו במהלך מלחמת העולם השנייה. את המלחמה הוא סיים בדרגת גנרל.
שרות לאחר שנת 1945
בשנת 1948 בטיצקי סיים את האקדמיה של המטה הכללי בהצטיינות יתרה. באופן מפתיע הוא לא חזר לכוחות היבשה וקיבל מינוי בחיל הנ"מ הסובייטי. בפברואר 1950 הוא נשלח לסין בפעם השנייה. הפעם בטיצקי היה אחראי לארגן הגנה אווירית בסביבת שנחאי. תוך זמן קצר הוא סיים את המטלה בהצלחה רבה ובספטמבר 1950 חזר לברית המועצות. הוא קודם לתפקיד ראש המטה של חיל האוויר הסובייטי. ביולי 1953 בטיצקי הועבר לתפקיד סגן מפקד הכוחות של פיקוד מוסקבה. בהיותו בתפקיד זה הוא השתתף במעצר של לברנטי בריה והתנדב להוציא לפועל את גזר דין מוות עבורו. בשנת 1954 הוא קודם לתפקיד מפקד הכוחות של פיקוד צבאי מוסקבה.
החל מיולי 1966 ובמשך 12 שנים בטיצקי היה מפקד חיל הנ"מ של ברית המועצות. בשנת 1970 הוא נשלח למצרים במטרה לארגן הגנה אווירית של המדינה במהלך מלחמת ההתשה. בשנת 1968 בטיצקי קודם לדרגת מרשל ברית המועצות.
בשנת 1978 בטיצקי לא הסכים עם העברת חלק משמעותי מיחידות הגנה אווירית לפיקוד יחידות יבשה המוצבות בגבול והתפטר מהתפקיד. במשך שש שנים הוא היה יועץ בקבוצת יועצים של משרד ההגנה הסובייטי.
בטיצקי נפטר בשנת 1984 והוטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
במהלך שרותו הצבאי בטיצקי קיבל מספר רב של עיטורים: גיבור ברית המועצות (1965), עיטור לנין (5 פעמים), עיטור מהפכת אוקטובר (1970), עיטור הדגל האדום (5 פעמים), עיטור קוטוזוב, עיטור סובורוב ועוד.
קישורים חיצוניים
23157447פאבל בטיצקי