רבי אברהם אטלס
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| לידה | כ"ה באייר ה'תרצ"ח |
|---|---|
| פטירה | כ"ח בתמוז ה'תשס"ו (בגיל 68) |
| מקום פעילות | חיפה |
| תפקידים נוספים | דיין בבית הדין הרבני בחיפה |
| רבותיו | רבי בנימין מנדלזון, רבי דב בריש וידנפלד, רבי צבי פסח פרנק, רבי שלמה יוסף זוין ורבי יהושע מנדל אהרנברג |
רבי אברהם אטלס (כ"ה באייר ה'תרצ"ח - כ"ח בתמוז ה'תשס"ו). היה אב בית הדין הרבני בחיפה, מקים ישיבת אור שמחה וחסיד גור.
תולדותיו
נולד בשנת תרצ"ח בעיר ליז'ענסק לרבי אהרן, מחסידי בעלז וקאלושיץ. בפרוץ מלחמת העולם השנייה גלה עם הוריו ליערות סיביר, ועם תום המלחמה שבה המשפחה לפולין. בשנת תש"י עלתה המשפחה לארץ ישראל, ושוכנה במעברות.
בצעירותו למד בישיבת דגל ראובן בפתח תקווה.
כשחלה אביו, ביקש מאת האדמו"ר הבית ישראל מגור שישגיח על בנו, ולפיכך עבר הרב אברהם בשנת תשי"ד ללמוד ישיבת שפת אמת בירושלים. הרב אטלס שאב מתורתם של רבים מגדולי ישראל, בעת שהותו בירושלים היה מקורב לגדולי ירושלים, כמו רבי דב בעריש וידנפלד, רבי צבי פסח פרנק ורבי שלמה יוסף זוין. במשך חצי שנה עשה "שימוש" אצל רבי בנימין מנדלזון מקוממיות. בשנת תשי"ח קיבל סמיכה מהרב צבי פסח פרנק ומרבי יהושע מנחם אהרנברג רבה של תל אביב.
נשא את בתו של יעקב קופרברג מחסידי גור שבחיפה והתגורר בירושלים, שם למד במכון הרי פישל. בשנת תשל"א מונה לכהן כרב השכונות שמואל הנביא ומעלות דפנה בירושלים.
בשנת תשל"ג מונה לדיין בבית הדין הרבני בחיפה, ובשנת תשנ"א מונה לאב בית הדין. שם פעל למנוע עינויי דין. היה מחלוצי הרבנים שהטילו סנקציות על סרבני גט, וסייע רבות לעגונות.
בשנת תשמ"ז נפטר בנו הבחור שמעון, ועל שמו הקים את כולל 'שם משמעון' ברמת גן, כיום בבני ברק.
נפטר בכ"ח בתמוז ה'תשס"ו, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. על שמו הוקמה שכונת נוה אברהם בחיפה[1].
פעילותו הציבורית
הרב אטלס הקים מוסדות תורה וחסד שונים, אחרי מלחמת יום כיפורים הקים את מכון 'שמע ישראל' במסגרתו הוציא לאור חוברות לביאור תרי"ג מצוות.
בשנת תשמ"ב הקים את ישיבת אור שמחה דחסידי גור בחיפה. בשנת תשנ"ה הקים הרב אטלס ישיבה קטנה לחסידי גור בחיפה. בשנת תשס"ב הקים הרב אטלס את מפעל 'צפנת פענח' במסגרתו החל להוציא את כתביו של רבי יוסף רוזין כשהם מבוארים ומפוענחים.
מלבד פעליו הרבים בהקמת מוסדות תורניים, הקים הרב אטלס גם מוסדות חסד שונים, כמו מרפאת שיניים לאברכים ובית תבשיל להזנת רעבים.
הערות שוליים
- ^ זאב בלוי, חנוכת הבית לשכונה החרדית החדשה בחיפה 'נווה אברהם', באתר JDN