הקרב על קן
 | ||||||||||||||||||
| טנקי שרמן מתקדמים לעבר קן ב-18 ביולי 1944 | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 6 ביוני 1944 – 6 באוגוסט 1944 (8 שבועות ו־6 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | נורמנדי שבצרפת | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בעלות הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
הקרב על העיר קן התחולל מיוני עד אוגוסט 1944 בין כוחות בריטיים וקנדים לבין כוחות גרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה על השליטה בעיר קן בנורמנדי אשר בצרפת.
כחלק מהפלישה לנורמנדי, מטרת בעלות הברית הייתה לכבוש את העיר אשר הייתה אחת הערים הגדולות בחבל נורמנדי, בגלל חשיבותה האסטרטגית, שכן מיקומה של קן בין שני נהרות גדולים, האורן ותעלת קן העניק לה חשיבות. ללא כיבוש העיר וחציית הנהרות יכלו הגרמנים להציב הגנה חזקה מעבר לנהרות. בנוסף, סביבתה של העיר הייתה פתוחה יחסית לשטחי היערות הצפופים ברוב נורמנדי, והייתה יכולה להיות מתאימה לבניית שדה תעופה.
כיבוש קן הוטל על הכוחות הבריטים בפיקודו של הגנרל ברנרד מונטגומרי, להם סייעו כוחות קנדים. אף על פי שמשימתם של הבריטים הייתה לכבוש את קן כבר ביום הראשון לפלישה לנורמנדי, הקרבות בעיר ארכו למעלה מחודשיים, בעקבות התנגדותם העיקשת של כוחות גרמניים, בייחוד דיוויזיות האס.אס. במהלך הקרבות נהרסה רוב העיר כתוצאה מהפצצות כבדות של בעלות הברית.
רקע
ב-6 ביוני 1944 פלשו בעלות הברית לצרפת כחלק ממבצע אוברלורד. מטרת הפלישה לצרפת הייתה פתיחת חזית שנייה באירופה (שנייה לחזית המזרחית בין ברית המועצות לבין גרמניה) ולהתקדם לברלין ממערב על מנת להביא לכניעת גרמניה. בפלישה לקחו חלק כ-170,000 חיילים, אלפי ספינות, וכ-3,000 מטוסים. הפלישה הימית הגדולה בהיסטוריה הוכתרה כהצלחה, אך בעלות הברית נכשלו בכיבוש קן כמתוכנן.
הקרב על קן
מבצע אוברלורד
הניסיון הראשון לכבוש את קן נערך ביום הפלישה של צבאות בעלות הברית המערביות לנורמנדי, לאחר נחיתת הכוחות הבריטים בחוף סורד. למרות שהכוחות הבריטים הצליחו להבקיע את החומה האטלנטית ולהתקדם דרומה, הם לא הצליחו להשיג את כל היעדים שהוקצו להם ביום הפלישה, והתקדמותם נבלמה במרחק כ-6 קילומטרים מקן, בעיקר בגלל התקפות כנגד שערכה דיוויזיית הפאנצר ה-21 על חופי הנחיתה במהלך היום.
מבצע פרץ'
מבצע פרץ' היה הניסיון השני לכבוש את קן לאחר שההתקפה ביום הפלישה נכשלה. משימת הדיוויזיה הבריטית ה-50 הייתה לתקוף מדרום ולכבוש את העיירות ביוקס, טילי-סור-סיולס במקביל הדיוויזיה המשוריינת הבריטית ה-7 אשר מטרתה הייתה וילר בוקאז' ואוורסי ולדיוויזיה הבריטית ה-51 אשר לה ניתנה הפקודה לכבוש את העיירה קאני השוכנת מזרחית לקן. עם השגת יעדיהן של הדיוויזיות תוכננה הדיוויזיה המוטסת הבריטית ה-1 לצנוח ביניהן, ולסגור את הפער על מנת להשלים את הכיתור על העיר.
הדיוויזיה ה-50 נעצרה בעיירה טילי-סור-סיולס, שם לחמה בקרבות קשים מול דיוויזיית פאנצר להר שהייתה אחת החזקות בצבא הגרמני. הקרבות נמשכו מה-8 ועד ה-19 ביוני, כשלבסוף נפלה העיירה בידי הבריטים והמפקד הגרמני קרא לנסיגה מהעיירה. הדיוויזיה הגרמנית איבדה 66 טנקים מתוך 190 וכ-5,500 חיילים. במהלך הקרבות נהרגו גם 76 אזרחים תושבי העיירה.
במקביל, תקפה הדיוויזיה האמריקנית ה-1 וכוחות בריטים נוספים בפיקודו של גנרל מיילס דמפסי את העיירה וילר בוקאז', בניסיון להגיע לעורף הכוחות הגרמניים ולהכניע אותם. למרות זאת, הצליחו הגרמנים להחזיק בעיירה ולהדוף את בעלות הברית.
מבצע מרטלט
מבצע מרטלט התחיל ב-25 ביוני ונועד בעיקרו כדי לתמוך במבצע אפסום. תפקידה של הדיוויזיה ה-49 במבצע היה לכבוש שטח כדי לשמור על האגף הימני של הכוחות שיתקדמו במבצע אפסום. הדיוויזיה הצליחה לכבוש שטחים מסוימים, אבל בגלל מזג האוויר הקשה והאדמה הבוצית הם התקשו להתקדם ועקב כך הגרמנים עדיין שלטו ברוב השטחים של האגף הימני.
מבצע אפסום
לאחר עיכוב בן שלושה ימים עקב סופה קשה שהתחוללה בתעלת למאנש, פתח הצבא הבריטי במבצע אפסום ב-26 ביוני. מטרת המבצע הייתה לכבוש את השטח הגבוה מדרום לקן, ליד העיירה ברטוויל-סור-ליז. ההתקפה בוצעה על ידי הקורפוס ה-8 על 60,000 אנשיו תחת פיקודו של לוטננט ג'נרל ריצ'רד אוקונור. ההתקפה נתמכה על ידי 736 קני ארטילריה והצי המלכותי הבריטי. כ-250 מפציצים של חיל האוויר המלכותי היו אמורים להשתתף אף הם בסיוע, אולם מזג אוויר סוער מעל בריטניה, גרם לביטול ההפצצה האווירית. יום אחד לפני ההתקפה המתוכננת התחיל מבצע מרטלט אשר נועד לתמוך באגף הימני של הקורפוס ה-8. בנוסף, היה אמור גם הקורפוס ה-1 להשתתף במבצע ומשימתו הייתה תקיפת קן מצפון וכיבוש שדה התעופה בעיירה קרפיוט, אך ההתקפות הללו לא בוצעו בסופו של דבר.
הדיוויזיה ה-15 (הסקוטית), בתמיכה של חטיבת טנקים, התקדמה באופן יציב ובסוף היום הראשון למבצע, הצליחה לחסל את רוב הקו הגרמני הקדמי. בקרבות קשים שנערכו ביומיים הבאים, הצליחו הכוחות לעבור את נהר האודון ולהשיג שם אחיזה משמעותית. הבריטים ניסו להרחיב את האחיזה ולכבוש נקודות אסטרטגיות, אך בתגובה פתחו הגרמנים במתקפת נגד עוצמתית ועד 30 ביוני הצליחו להדוף חלק מהכוחות הבריטים בחזרה לעברו השני של הנהר.
הקורפוס ה-8 הצליח להתקדם בסך הכל פחות מ-9 קילומטר. הגרמנים לעומתם, הצליחו להשיג ניצחון במגננה שלהם ועצרו את המתקפה של הבריטים. ניסיונות התקפת נגד של הגרמנים על הקווים הבריטים נעצרו, וכך גם התקפות חוזרות של הבריטים. למרות הכישלון במתקפה, מנעו הבריטים מהכוחות הגרמניים לתקוף את ראש הגשר של בעלות הברית בנורמנדי, ומנעו תגבור מסיבי של כוחות שריון גרמנים, כוח שהיה מעביר להם את היוזמה בנורמנדי.
המבצע עלה לכוחות הבריטיים בכ-4,000 אבדות, לעומת הגרמנים שאיבדו כ-3,000 חיילים ו-126 טנקים.
מבצע וינדזור
שדה התעופה בעיירה קרפיוט היה אחת המטרות ביום הפלישה, אך התוכנית לכיבושו נכשלה. במטרה להשיג את שדה התעופה פתחו בעלות הברית במבצע וינדסור, שמטרתו הייתה לפרוץ את הקווים הגרמנים שהחזיקו בשדה ובסביבתו. המשימה הוטלה על הדיוויזיה הקנדית ה-3 שתוגברה בחטיבת טנקים קנדית, 21 גדודי ארטילריה, ספינת קרב של הצי הבריטי וסיוע צמוד של שתי טייסות קרב של חיל האוויר הבריטי. שדה התעופה היה מוגן על ידי בונקרים מבטון, עמדות מקלע על מגדלי שמירה, תעלה תת-קרקעית, תותחי נ"ט 75 מ"מ ותותחי נ"מ 20 מ"מ. האזור סביב שדה התעופה היה מוקף בשדה מוקשים וחוטי תיל. המחתרת הצרפתית היא זו שנתנה לקנדים את הדיווח המפורט על ההגנות סביב שדה התעופה.
הקנדים כבשו את העיירה קרפיוט ב-5 ביולי. שלושה ימים לאחר מכן, הם עצרו התקפות נגד של הגרמנים והצליחו להשתלט על שדה התעופה ומספר עיירות שנמצאו בסמוך.
מבצע צ'רנווד
בעלות הברית תכננו להשתמש בהפצצות כבדות מן האוויר על מנת להבריח את המגינים הגרמנים, ולהרוס את עמדות ההגנה שלהם. בנוסף, בעלות הברית קיוו שההפצצות יעלו את מורל החיילים הבריטים.
בינתיים, ב-7 ביולי, הוצאו הנחיות מיוחדות של הפיקוד הגרמני בנוגע להמשך הקרבות סביב העיר:
1. שחררו את דיוויזיית הפנצר אס.אס ה-12 ואת החיילים הנצורים והחליפו אותם בלוחמים רעננים [...].
2. פריסה של ארגון טוט שהיה אחראי על מיזמי בנייה לצבא הגרמני[...].
אוברפיהרר באס.אס, קורט מאייר, מפקד חטיבת הפנצרגרנדיר ה-25, אמר על פקודות אלו שפירושן שעליהם למות בקן.
לאחר זמן קצר של התארגנות, מנוחה והצטיידות מחדש, יצאה קבוצת ארמיות ה-21 של הצבא הבריטי למבצע צ'רנווד ב-7 ביולי. הארמייה הבריטית השנייה והארמייה הקנדית הראשונה על 115,000 חייליהן, תקפו כפר בשליטת הגרמנים מצפון לקן. הדיוויזיה הבריטית ה-3 תקפה מכיוון צפון-מזרח, הדיוויזיה הבריטית ה-59 תקפה מצפון, ואילו הדיוויזיה הקנדית ה-3 תקפה מכיוון צפון-מערב.
בזכות מזג אוויר טוב, בעלות הברית שלחו ביום הראשון למבצע 467 מטוסים מעל שמי קן שהטילו כ-2,276 פצצות על העיר. למרות ההפצצה הכבדה, הגרמנים ספגו נזק קל ביותר, אך הרובע הצפוני של העיר נהרס כליל. מי שסבל יותר מכל מההפצצה היו האזרחים הצרפתים שלא היה להם לאן לברוח, וכ-3,000 תושבי העיר נהרגו. מערך הנ"מ הגרמני הצליח ליירט בסך הכל 4 מטוסים של בעלות הברית, שלושה מהם נפלו בשטח ידידותי.
אפקט המורא של ההפצצה נכשל כי ההתקפה לא התרחשה מיד לאחר מכן, בשעה שהכוחות הגרמניים מבולבלים ומפוזרים. במקום זאת, ההתקפה העיקרית יצאה למחרת ב-8 ביולי, בשעה 4:30 בבוקר. השימוש בטנקים נהפך לקשה מאוד בגלל ההפצצות שיצרו מכתשים רבים ומכשולים בעיר. כחודש לאחר מכן, כשהעיר סוף סוף נכבשה, הבריטים קבעו שאף תותח, טנק או חייל לא נפגעו באזורי ההפצצה.
בסוף יום המתקפה, הצליחו בעלות הברית להתקדם בסך הכל קילומטר אחד לעבר העיר קן. לאחר שהגרמנים נסוגו ב-9 ביולי ממרכז העיר לצפון ולמערב העיר, בעלות הברית תקפו את צפון העיר אבל ההתקדמות שלהם נעצרה בגלל צלפים גרמנים. בשעה 18:00 ב-9 ביולי, הגיעו היחידות הראשונות של בעלות הברית לעבר נהר האורן בקן. למחרת הם הצליחו להתקדם ולהגיע עד למרכז העיר. מהנדסים עמלו כדי לתקן גשרים מעל נהר האורן ולהוציא את ההריסות של המבנים מחוץ לעיר. קצין בריטי שנכח בעיר תיאר זאת כך: "הרים של הריסות, בגובה של 9-6 מטרים [...] גופות פזורות בכל מקום". ביומון המלחמה של הגדוד המלכותי הסקוטי ה-1, ישנו רישום של מה שהתרחש ב-9 ביולי: "בבתים הבודדים שעדיין נותרו עומדים קמו לאט חיים, כשהצרפתים הבינו שכבשנו את העיר. הם יצאו בריצה מביתם ובידם כוסות ובקבוקי יין".
מבצע צ'רנווד היה להצלחה טקטית קטנה לבעלות הברית, מפני שלא כל העיר הייתה בידיהם. חלקה הצפון מערבי של קן נכבש אבל הפרברים במזרח העיר, בהם שכן מפעל הפלדה שהיה נקודת תצפית גבוהה, הוחזקו עדיין על ידי הגרמנים. המבצע תרם להטעיית הגרמנים, שחשבו שההתקדמות של בעלות הברית תגיע דרך הגזרה הבריטית, מה שהתברר כטעות.
מבצע יופיטר
לוטננט ג'נרל ריצ'רד אוקונור ניסה שוב לבסס ראש גשר בעיר קן. בחלק הראשון של מבצע יופיטר ב-10 ביולי, הייתה אמורה הדיוויזיה הבריטית ה-43 בפיקודו של גווילם איבור תומאס לכבוש את גבעה 112, ואת העיירות פונטיין ואטרוויל. בהמשך הייתה אמורה לשמש לה גבעה 112 כבסיס הגנתי ומשם להתקדם לעבר העיירה מלטוט. הפצצה של מרגמות ויותר מ-100 קני ארטילריה יקדימו למתקפה.
לגרמנים היו 5 גדודי חי"ר, שני גדודים של טנקי טייגר, שתי פלוגות טנקים נוספים וארטילריה רקטית. בנוסף עמדו לרשותם כוחות נוספים מדיוויזיית האס.אס ה-9 כעתודה.
המבצע נכשל בסופו של דבר בגלל התנגדות עיקשת מאוד של המגינים הגרמנים, שהיו מחופרים היטב ומוכנים להתקפה של הבריטים. הדיוויזיה ה-43 הבריטית איבדה למעלה מ-2,000 חיילים במבצע.
מבצע גודווד
ההכנות
בפגישה עם גנרל מונטגומרי ב-10 ביולי, לוטננט ג'נרל דמפסי שהיה מפקד הארמייה השנייה, הציע את תוכנית גודווד באותו יום שבו מונטגומרי אישר את תוכנית קוברה (ההתקפה על העיר סנט-לו בנורמנדי על ידי הארמייה האמריקאית הראשונה). החלק של הקנדים במבצע קיבל את שם הקוד אטלנטיק.
מאמצע יולי, הגיעו 2,250 טנקים בינוניים ועוד 400 קלים (כשלוש דיוויזיות משוריינות) אל נורמנדי תחת פיקוד הארמייה השנייה, שיכלה להרשות לעצמה כעת לאבד טנקים אך לא אנשים, במטרה לפרוץ את ההגנות הגרמניות בצידו המזרחי של נהר האורן ובצפון העיר קן. מבצע גודווד תוכנן להתחיל ב-18 ביולי, יומיים לפני תחילתו של מבצע קוברה האמריקאי. מבצע קוברה יצא לדרך בסופו של דבר רק ב-25 ביולי.
למרות שהציפיות בפיקוד הבריטי הבכיר היו לאבדות גדולות במבצע, גנרל דמפסי האמין שלאנשיו יש סיכוי טוב מאוד לפרוץ ולהבקיע את הגנות הגרמנים. מירב המאמץ במבצע הוטל על הדיוויזיה המשוריינת מהקורפוס ה-8 תחת פיקודו של או'קונר. כ-700 קני ארטילריה ירו כ-250,000 פגזים כדי לתמוך במבצע. בנוסף, חיל האוויר המלכותי הפציץ מטרות בעיירות סמוכות.
ביצוע
ב-18 ביולי 1944, 942 מפציצים ומטוסי קרב של בעלות הברית תקפו חמישה כפרים בצידה המזרחי של קן במטרה לתמוך במבצע גודווד. התקיפה בוצעה עם עלות השחר ונעזרה במזג אוויר נוח. ארבע מהמטרות של התקיפה סומנו על ידי מטוסי גישוש מיוחדים בעזרת נורים; את המטרה החמישית נאלצו המפציצים למצוא לבד ללא סימון. המפציצים הבריטים שהסתייעו במטוסי קרב אמריקאים, הורידו כ-6,800 טונות של פצצות על הכפרים והאזורים הסמוכים להם. שתי יחידות גרמניות, דיוויזיית השדה של הלופטוואפה ה-16 ודיוויזיית הפאנצר ה-21, ספגו פגיעות קשות מההפצצות. מערך הנ"מ הגרמני הצליח לפגוע בסך הכל בשישה מטוסים.
שלוש הדיוויזיות המשוריינות של בעלות הברית נאלצו להתגבר על מכשולים ימיים ושדות מוקשים בדרכם ליעד המבצעי שלהם. נהר האורן והקן היוו מכשול לכוחות הבריטים, שלרשותם עמדו בסך הכל 6 גשרים קטנים להעברתם של כ-8,000 כלי רכב, ביניהם טנקים, ארטילריה, חיל רגלים ממונע ומשאיות אספקה. המחסור בגשרים היה לבטח יוצר פקק גדול. הפתרון של גנרל דמפסי היה הימור קריטי: הוא הורה למפקד הקורפוס או'קונר לעזוב את חיל הרגלים, המהנדסים והארטילריה בצידו הראשון של הנהר עד להעברת כל הטנקים.
אחרי חציית הטנקים את הגשרים, הבריטים היו צריכים לחצות שדה מוקשים נגד טנקים ונגד אדם שהונחו רק כמה ימים קודם לכן על ידי הדיוויזיה הבריטית ה-51. פינוי כל המוקשים לפני הקרב הצריך עבודה קשה ומסובכת על ידי המהנדסים. בנוסף, היה חשש שהגרמנים יבחינו בפעולה של הבריטים מעמדותיהם הגבוהות בעיר ויוציאו נגדם התקפה. בכל מקרה, הגרמנים ידעו על הפעולה עוד ב-15 ביולי בגלל יירוט מסרים ושדרים של בעלות הברית, מה שנתן להם זמן רב להכין את המגננה.
בנוסף לכל זה, האש הארטילרית לא הייתה יעילה. הכוח הארטילרי נשאר מערבית לנהר האורן בהתאם להוראותיו של דמפסי, מה שהשאיר את עיקר הכוח הגרמני מחוץ לטווח שלו. גם חוסר תיאום בין הפיקוד הארטילרי לבין הטנקים תרם לכך שהארטילריה לא הייתה יעילה.
לפיקוד הבריטי התחיל להתבהר שהמיקום שנבחר להתקפה היה טעות אסטרטגית. היו יותר מדי כפרים קטנים באזור, ובכל אחד מהם היה חיל מצב גרמני שחובר בתעלות לכפרים האחרים, ומגדלי תצפית שיכלו להבחין בכל תנועה והתקדמות של בעלות הברית.
לדיוויזיה המשוריינת ה-11 ניתנו משימות מרובות מדי על ידי הארמייה השנייה. אף על פי שהדיוויזיה הייתה זו שתוביל את המתקפה, ניתנה לה כעת גם הפקודה לטהר את הכפרים הקטנים שלאורך קו החזית. ההתקפה על הכפרים הייתה אמורה להתבצע לאחר ההתקפה העיקרית במבצע, אך במקום זאת הכוח של הדיוויזיה התפצל ותקף במקביל כמה יעדים. הדבר גרם לעיכוב במתקפה ומנע שיתוף פעולה משמעותי של הכוחות.
ברוב חלקי המבצע, הקורפוס השמיני הבריטי התקדם בצורה איטית מאוד. חטיבת הטנקים ה-29 של הדיוויזיה המשוריינת ה-11 השיגה את ההתקדמות המשמעותית ביותר, כשהצליחה לכבוש כ-11 קילומטרים.
כשכוחות בריטים הצליחו להגיע למסילת הרכבת בקן בשעה 9:30 בבוקר, הגרמנים הצליחו כבר להתאושש מהפצצה של בעלות הברית. תריסר טנקים בריטים הושמדו ליד מסילת הרכבת על ידי תותח 88 מ"מ בודד. הבריטים התקדמו לאט וחצו את מסילת הרכבת במטרה להגיע לרכס בורגובס שהוחזק על ידי דיוויזיית הפנצר ה-21, דיוויזיית הפאנצר ה-1 של האס.אס. ומספר לא מבוטל של קני ארטילריה.
במשך רוב יום ה-18 ביולי, הייתה הדיוויזיה המשוריינת ה-11 ללא סיוע ארטילרי. חטיבת החי"ר ה-159 הייתה עסוקה בטיהור שני כפרים מאחורי החטיבה ה-29. שתי חטיבות השריון האחרות היו עסוקות גם הן בחציית הגשרים, או בפינוי שדות מוקשים. בשעות השחר של ה-18 ביולי, רק גדוד טנקים אחד מהחטיבה המשוריינת ה-7 היה מעורב בקרב, בעוד ששאר השריון היה צריך לחכות מ-10:00 בבוקר עד לצהרי ה-18 ביולי על מנת לחצות את הגשרים על נהר האורן.
גדודי הטנקים פעלו בלחימה ללא תמיכה ואחד מאחורי השני, במקום ביחד, כמו שתוכנן לפני תחילתו של מבצע גודווד. רוב השטח נכבש על ידי הבריטים בבוקר ה-18 ביולי. עד 20 ביולי רוב העיר קן כבר נמצאה תחת שליטתם של בעלות הברית.
תוצאה
המבצע לא יצא לפועל כפי שתכננו אותו בעלות הברית. הן איבדו כ-5,000 חיילים בריטים וקנדים ולפחות 400 טנקים. הגרמנים הצליחו להחזיק את העמדה השולטת בעיר במחיר של אובדן 109 טנקים, מספר שהיה גבוה מבחינתם מאחר שלא יכלו להחליף את הטנקים שלהם במהירות כמו בעלות הברית. למרות שמבחינה טקטית המבצע לא פעל כמתוכנן לארמייה השנייה, מנקודת מבט אסטרטגית הוא היה להצלחה חלקית. ב-20 ביולי גנרל מונטגומרי הביא את המבצע לסיום.
מבצע ספרינג
בוועידה של הפיקוד הבריטי הבכיר שנערכה ב-22 ביולי הוחלט שמבצע ספרינג (אביב) יתחיל ב-25 ביולי תחת פיקודו של לוטננט ג'נרל סימונדס. מטרת המבצע הייתה לתת לשני קורפוסים קנדים להשתלט על השטח הגבוה ליד העיירות קרמסני ולה-ברוייר, כ-5 קילומטרים דרומית לבורגובס.
שתי דיוויזיות חי"ר של הצבא הקנדי יפתחו במתקפה, ולאחריהם שתי דיוויזיות שריון יעברו ביניהן כדי לנצל את הפירצה שהן יצרו.
הגרמנים שלחו תגבורת לעבר קן כבר בעת התכנון של מבצע ספרינג. ב-20 ביוני הפיקוד העליון של הוורמאכט הכריז שהתקדמות הכוחות הגרמנים לעיר הסתיימה. לוורמאכט היו 5 דיוויזיות שריון ומספר רב של יחידות חי"ר באזור. מאחר שיחידות אלו היו זמינות לצבא הגרמני כבר ביום הראשון של מבצע ספרינג, הסיכוי של בעלות הברית לפרוץ את הקווים היה נמוך.
אחרי הרעשה ארטילרית והפצצה אווירית שקדמו לכניסה הקרקעית, פתחו היחידות הקנדיות בהתקפה וכמעט שהגיעו ליעדיהן כבר ביום הראשון למבצע, אך עקב התנגדות גרמנית עיקשת, הן נאלצו לסגת כמעט לגמרי בחזרה לקווי ההגנה שלהן. ב-26 וב-27 ביולי פתחו הגרמנים בהתקפת נגד על העיירה וריירס שהקנדים כבשו יום קודם לכן, אך הם נהדפו על ידי הארטילריה של בעלות הברית.
מבצע ספרינג אומנם לא השיג את יעדיו, אך הבטיח שוריירס שנמצאה על שטח גבוה ואפשרה תצפית על כוחות גרמנים בשטחים נמוכים יותר, תישאר בידי בעלות הברית. המבצע עלה לקנדים באבדות הכבדות ביותר בכל המלחמה - כ-1,500 חיילים בקירוב, שרבים מהם קבורים בבתי הקברות ליד קן.
טיפול בשבויי מלחמה ופשעי מלחמה
טיפול בשבויים
קצין בוואפן אס.אס, קורט מאייר, שלחם בקן, טען שקיבל מחברת שכללה פקודות להתנהגות בשבויי מלחמה גרמנים על ידי החיילים הקנדים:
ב-7 ביוני קיבלתי מחברת שנלקחה מגופה של סרן קנדי. בחלק מסוים במחברת נכתב 'אין לקחת שבויים.' חלק מהשבויים הקנדיים נשאלו לגבי אמיתות הפקודות... הם אישרו שקיבלו פקודות, שאמרו שאם השבויים יעכבו את ההתקדמות, אין לקחת אותם.
מפקד פלוגה קנדי בדרגת רב-סרן נזכר: ”תמיד אמרתי לחיילי, התפקיד שלכם הוא להרוג את האויב, זה עיקר משימתכם. אבל ברגע שהאויב קם ומרים את ידיו באוויר, עליכם לכבד אותו, ולהגן עליו כמו שאתם מגנים על החיילים שלכם.”
פשעי מלחמה של הגרמנים
לפי דיווחים, למעלה מ-156 שבויי מלחמה קנדיים נרצחו ליד קן על ידי דיוויזיית הפנצר ה-12 של האס אס בימים ובשבועות שלאחרי הפלישה לנורמנדי.
כעשרים חיילים קנדים הוצאו להורג בכנסייה בעיירה אוטייה, צפונית מזרחית לקן. מפקד חטיבת הפנצר ה-25, קורט מאייר, מיקם את המפקדה שלו באזור הכנסייה. לאחר המלחמה הוא הואשם שנתן את הפקודה להוצאה להורג. למרות שהדבר מעולם לא הוכח לגמרי, מאייר הורשע ונידון למוות באשמת התנהגות לא הולמת כלפי אזרחים והוצאה להורג של שבויי מלחמה קנדים. למרות שגזר הדין הומתק למאסר עולם, קורט מאייר השתחרר מהכלא ב-7 בספטמבר 1954.
בעיירה אוטייה הוקם חדר תפילה קטן בכנסייה, לזכרם של החיילים הקנדים שנרצחו שם. בחדר התפילה יש צלב עץ עם פסל של מריה ועליו קסדה קנדית. בכל שנה הילדים של העיירה אוטייה מניחים פרחים לזכרם. בשנת 1984 נבנה לוח ברונזה בכנסייה, עליו כתוב:
בליל ה-7/8 ליולי, 1944, 18 לוחמים קנדים שהוחזקו כאן כשבויי מלחמה, נרצחו בגן הזה. שני שבויים נוספים נהרגו כאן ב-17 ביוני. הם מתים אך לא נשכחים.
תוצאות הקרב
מבצע אוברלורד והקרבות בנורמנדי אפשרו לבעלות הברית להתבסס בצרפת, דבר שהוביל לשחרור מערב אירופה. ב-25 באוגוסט הצליחו בעלות הברית לכבוש את בירת צרפת פריז, מידי הגרמנים.
העיר קן ורוב הכפרים והעיירות שמסביבה נהרסו; הקתדרלה והאוניברסיטה בקן (שנוסדה ב-1432) נהרסו לחלוטין. לאחר המלחמה שני המבנים שוחזרו ואף הורחבו. בשל כך סמלה של האוניברסיטה הוא הפיניקס. כ-35,000 תושבים מקן הפכו לחסרי בית אחרי הקרבות.
לאחר תום המלחמה נאלצה ממשלת מערב גרמניה לשלם פיצויים לכל אזרח שנפגע, הורעב, או הפך לחסר בית במהלך הקרבות.
בנייתה מחדש של קן נמשכה משנת 1948 עד 1962. ב-6 ביוני 2004, גרהרד שרדר היה לקנצלר גרמניה הראשון שהוזמן לחגיגות השנתיות לרגל יום הפלישה.
לקריאה נוספת
- קן פורד, Cean 1944: Montgomery's break-out attempt, אוקספורד: אוספרי הוצאה לאור, 2004, מסת"ב 1-84176-625-9
קישורים חיצוניים
- פרטים על הקרב מנקודת מבט קנדית
- מידע על הקרב
- על הקרבות בנורמנדי
הקרב על קן, סרטוני BRITISH NEWS בארכיון המדינה (התחלה 6:34)
29633576הקרב על קן