צ'רצ'יל (טנק)
 צ'רצ'יל סימן 4 בטוניסיה, אפריל 1943. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק חי"ר |
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| שנת ייצור | 1941 |
| דגם קודם | ולנטיין |
| דגם עוקב | בלאק פרינס |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.67 מטר |
| רוחב | 3.25 מטר |
| גובה | 2.48 מטרים |
| משקל | 38.5 טון |
| מהירות | 25 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 90 ק"מ |
| מנוע | בנזין 350 כ"ס |
| שריון | 102-16 מילימטר |
| צוות | 5 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי |
תותח 57 מ"מ |
| חימוש משני | מקלע או שני מקלעים 7.62 מ"מ |
צ'רצ'יל (באנגלית: Churchill) הוא טנק חי"ר בריטי שהשתתף במלחמת העולם השנייה.
רקע
בשנות ה-30 של המאה ה-20 צפה הצבא הבריטי שהמלחמה הבאה באירופה תתנהל בדומה למלחמת העולם הראשונה. כתוצאה מציפיות אלה פיתח הצבא הבריטי טנקים הידועים כטנק חי"ר, שנועדו לנוע עם חיל רגלים בהתקפה, לחצות שוחות ותעלות, ולהשמיד קיני מקלעים.
אחד הפיתוחים היה A20, טנק שדמה מאד לטנקים הבריטיים ממלחמת העולם הראשונה, שפיתוחו התנהל בסוף שנות השלושים. אלא שהבליצקריג הגרמני בפולין וצרפת ב-1940 הבהיר לבריטים שהמלחמה הולכת להיות שונה לחלוטין מהתרחישים שנרקחו בבריטניה.
הבריטים, במקום לנטוש את ייצור טנקי החי"ר, החליטו לשפר את עיצוב ה-A20 ולהכניס אותו לשרות. הטנק תוכנן בזמן קצר מאד, כאשר הדגש היה על מיגון ולא על ניידות. רוב המזקו"ם הועתק מה-A20, והחימוש העיקרי היה תותח 40 מ"מ בצריח ובנוסף תותח הוביצר בתובה (ההוביצר נותר על הנייר ולא נכנס לפס הייצור). הטנק נקרא על שם ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל.
התחלה בעייתית
ב-1 ביולי 1940 דרש צ'רצ'יל ש-500 טנקים מדגם A22 ייוצרו עד מרץ. זאת, אף על פי שלמעשה לא היה אבטיפוס או זמן לבחון את העיצוב. בסופו של דבר יוצרו אבות טיפוס והטנק נבחן בצורה מקוצרת מאד, כאשר הטנקים הראשונים יוצר ביוני 1941. החברה המייצרת הזהירה שלטנק מגרעות רבות ויש צורך בשיפורים, אך בריטניה שוועה לנשק והטנק נכנס לשירות.
עיקר הבעיות נבעו מהמנוע, שהורכב למעשה משני מנועי שישה צילינדרים שחוברו יחדיו. לא זו בלבד שהמנוע היה חלש מדי למשקלו הרב של הטנק, הוא גם נטה להתקלקל ומיקומו הקשה על תיקונים בשטח. בנוסף התותח בקוטר 40 מ"מ היה בלתי מספק. כתוצאה ממגרעות אלה נגרם נזק רב למבצעים שבהם השתתף הטנק (כגון הפשיטה על דייפ) ונשקל לוותר על ייצורו. אבל הבריטים החליטו להמשיך לשפר את הטנק, וגרסאות חדשות ומשופרות שרתו עד סוף המלחמה, ואחריה עד 1952.
שיפורים וגרסאות
לצ'רצ'יל נעשו שיפורים ותיקונים רבים. למרות שאף פעם לא היה מקביל לטנקים גרמניים או אפילו לטנקים אחרים של בעלות הברית, הצ'רצ'יל היה מוגן היטב ושימש כפלטפורמה מעולה לטנקים ייעודיים שונים. באופן מרשים טנקי צ'רצ'יל אף הצליחו להביס את טנקי הטיגר במספר מקרים (אם כי לרוב, כמו כל הטנקים הבריטים, הם שילמו על כך מחיר כבד). להלן רשימת דגמים משופרים עיקריים-
סימן 3 ו-4 - בגרסאות אלה היה צריח חדש שאיפשר התקנת תותחי 57 מ"מ.
סימן 5 - טנקים אלה חומשו בהוביצר בקוטר 95 מ"מ ששימש לירי מטווח קרוב.
סימן 6 - למעשה סימן 4 חמוש בתותח 75 מ"מ.
סימן 7 ו"קרוקודיל" - הסימן 7 היה צ'רצ'יל שמיגונו שופר. המזקו"ם שופר כדי לעמוד במשקל הנוסף. ה"קרוקודיל" היה למעשה מתקן שכלל להביור מותקן בתובה ומכל דלק שהפך את הצ'רצ'יל ללהביור נייד וממוגן.
AVRE - רק"ם הנדסי שנועד בעיקר להשמדת ביצורים. הנשק העיקרי היה מרגמה בקוטר 290 מ"מ שירתה פצצות במשקל 18 ק"ג. בנוסף ה-AVRE נשא לעיתים גשרים, ציוד לשיפור דרכים, ומטעני חבלה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טנק צ'רצ'ל |
טנק צ'רצ'יל באתר יד לשריון