פרנסה במגזר החרדי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

פרנסה במגזר חרדי כוללת מגוון נושאים.

ערכים

ערך לימוד התורה של הגבר, ערך חיוב הבעל בדרך ארץ, חיובי הבעל לאשתו וילדיו , ערך עקרת בית- כל כבודה בת מלך פנימה, מי הוא המפרנס במשפחה, חשיבות הכסף כערך בפני עצמו ועוד.

מציאות

תנודות ושינויים לאורך התקופות בעולם התעסוקה בשטח במציאות, מי המפרנס ומהן פעולות הגבר במשפחה ומהן פעולות האשה בבית .

תתי מגזרים שונים בתוך האוכלוסייה החרדית.

מגזר ליטאי לעומת מגזר חסידי, חרדים לצד בעלי תשובה ועוד.

מיהו המפרנס הגבר או האשה?

כללי

מקבלת תורה ועד היום ועד בכלל ,כל גבר שנושא אשה מתחייב לה בכתובה : "אנא אפלח ואוקיר ואוזין ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון". זהו אחד משלושת הדברים שאדם חייב לאשתו על פי התורה: "שאר, כסות ועונה". תפקידו של הגבר בבית הוא להביא פרנסה ומזון בגוף ובנפש לכל בני הבית מבחוץ . תפקידה של האישה הוא בתוך הבית לדאוג לצרכי הבית פנימה, בישול ניקיון וגידול הילדים.

במישור המציאותי

בתקופת התלמוד כידוע כמעט כל התנאים ואמוראים היו עמלים לפרנסתם במקצועות שונים וחלק מהם מכונים על פי מקצועם כגון רבי יצחק נפחא, רבי יוחנן הסנדלר ועוד.

בהשקפה

במסכת אבות: פרק ב משנה ב: "רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. ביאר שם רבנו יונה: שיגיעת שניהם משכחת עוון- "כלומר מסיר יצר הרע כמו שנא' (תהלים נ"א ז') הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי. שעל ידי שהוא יגע בתורה ובמלאכה לא ישלוט עליו יצר הרע כי בכל עת אשר לא יהיה דשן ושמן לא יערב לו לעשות עבירות. לכן יעסוק בתורה שמתשת כחו של אדם וגם במלאכתו לכדי חיותו ולא יעמד בטל לעולם פן יתענג ורם לבבו לשכח את ה' אלהיו כענין שנאמר (דברים ל"ב ט"ו) וישמן ישרון ויבעט:".

בתלמוד בבלי ברכות לה ע"ב מתקיים דיון עקרוני ביחס הראוי בין התורה לבין הפרנסה: "ואספת דגנך" (דברים יא, יד) - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" (יהושע א, ח), יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: "ואספת דגנך". הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי רבי ישמעאל. ומבאר רש"י: "הנהג בהם - עם דברי תורה, מנהג דרך ארץ - שאם תבוא לידי צורך הבריות, סופך להתבטל מדברי תורה". כלומר, האדם חייב להתפרנס כדי שלא יבוא לידי עניות, מפני שהעוני סופו להביאו להתבטל מלימוד תורה. רבי שמעון בר יוחאי חולק על רבי ישמעאל ותמה עליו: "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?! אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים". לדעתו, האדם חייב להשקיע את כל משאבי זמנו והווייתו בלימוד התורה ולסמוך על ההשגחה העליונה בפרנסתו. ואולם דומה שהתלמוד נוטה לשיטתו של רבי ישמעאל: "אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידן". נמצא לכאורה שהדרך שראוי לילך בה היא תורה עם דרך ארץ, שילוב לימוד התורה עם עיסוק בפרנסה. דרכו של רשב"י היא ליחדים ושיטת ר' ישמעאל היא ההוראה לכלל.

וכן פסק ברמב"ם הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה י: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חלל את השם, ובזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה... וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון".

בחובות הלבבות (פ"ג משער הביטחון) וכן יבחר פרנסה שתשוקתו ונטיית טבעו מעמידים אותו עליה, ואדרבא, אהבה וחיבה זו ניתנה בכדי שפרנסה זו ימצא את מקור מחייתו

ובפלא יועץ ערך השתדלות: "השתדלות צריך מאד לכל דבר טוב, בין למילי דעלמא בין למילי דשמיא, שאף על פי שהכל בידי שמים, אבל כבר מילתי אמורה, שלפעמים כך גזרה חכמתו יתברך, שלפי ההשתדלות והחריצות שיעשו – כן יקום דבר וכו', לכן חיובא רמיא לכל דבר טוב למהר להשתדל, וכל אשר בכוחו – יהיה עושה, וה' הטוב בעיניו הוא יעשה, וקובע שכר הרבה למשתדל כאילו הוא גומר ועושה , וקובע שכר הרבה למשתדל כאילו הוא גומר ועושה".

שיעור התעסוקה של גברים חרדים.

בימים קדומים

היחס הכללי היה גורף שהגבר הוא המפרנס וגם אם לומד תורה הרי שחייב לעסוק לפרנסתו וכדברי המשנה שיגיעת שניהם- תורה ודרך ארץ. משכחת עוון , שאם אינו עוסק בדרך ארץ הרי יש לו עוון והעוון הוא הדבר בעצמו שאינו עוסק בדרך ארץ.

בדורות אחרונים

חל שינוי ומשמעותי בתעסוקת גברים חרדיים. יש לזה פרשנויות שונות. מנהיגי הדורות ראו שהדורות נחלשו ואי אפשר לעשות את תורה עם דרך ארץ עם כובד המשקל לשניהם או אולי חשש שיעלמו לומדי תורה בעקבות השואה ומיעוט שומרי התורה או כל סיבה אחרת וכהוראת שעה התקינו בארץ ישראל את המושג תורתו אומנותו עם מלגת דמי קיום בכוללים. ירד משמעותית שיעורי תעסוקת גברים חרדים.

לצד זאת ומכורח המציאות הנחילו בבית חינוך לבנות את המושג אשה מפרנסת ומלמדים אותם כי עליהם ליטול גם את עול הפרנסה ולצאת לעבוד על מנת שהבעל יוכל לשבת וללמוד. נוצרה עליית בשיעור תעסוקת נשים חרדיות.

שינויים מגזריים

בחברה החרדית יש שני זרמים מרכזיים, ליטאים וחסידים. בזרם הליטאי הבסיס והערך העליון עליו מושתת הכול הינו לימוד תורה. מערש לידתו יונק כל אחד ואחת כי הערך העליון והבלעדי הוא לימוד תורה ובשביל זה משנים סדרי עולם .גם אם זה כולל לימוד תורה מתוך הדחק וגם אם זה נוגד את "כל כבודה בת מלך פנימה" כיון שהחינוך הוא אבסולוטי שזו הדרך היחידה לקרבת אלוקים וזה השאיפה האוניברסלית. לכן תראה שבקרב מגזר ליטאי יש יותר נטייה להישאר בכוללים שנים רבות לפחות באידאל לעומת זאת בזרם החסידי יותר שמים דגש על עבודת השם קרבת אלוקים קשר עם הבורא ודרך הצדיק שהוא מעביר את התפילות ואת המעשים טובים וכל העניינים אל השם, יונקים אפשרויות נוספות של דבקות וקרבת אלוקים. ויכולים לחיות עם תורה עם דרך ארץ בקלות יותר.

במגזר הליטאי חל היפוך תפקידים, מאחר ששאיפתה של האשה הליטאית היא שבעלה ישקוד על התורה ועל העבודה ויהיה פנוי מטרדות הפרנסה, היא לוקחת על עצמה את תפקיד המפרנסת. היפוך תפקידים זה יצר מצב בלתי מוכר בעולם המודרני, במסגרתו האשה היא זו שמתמצאת בעולם המעשה ואילו הבעל הוא פרוש באופן יחסי, וגם כשאינו עסוק בלימוד תורה הוא מטפל בגידול הילדים ובצרכי הבית כדי לאפשר לאשתו לתפקד בעולם העבודה המודרני באופן מלא. להתנהלות זו יש שרשים היסטוריים, כמו אשתו של בעל החפץ חיים שניהלה חנות מכולת וכבר בתלמוד אנו מוצאים אמוראים כמו רבי מנחם בן סימאי, שלא ידעו צורת מטבע.

יציאתן של נשים לעולם העבודה מנוגדת לתפיסה המסורתית של "כל כבודה בת מלך פנימה" והיא נובעת מצורך השעה, לאפשר לגברים החרדים הליטאים לשקוד על תורתם ולא לעסוק בענייני העולם הזה. אך היא מייצרת לעתים התמודדות חדשה, אשה מפרנסת בעולם עבודה מודרני מעורב, נפגשת עם גברים שאינם חרדים. החוקרת יהודית מילצקי ערכה מחקר איכותני במסגרת המכון החרדי למחקרי מדיניות בשם מפרנסות על החומה, ובו היא סוקרת את ההתמודדות של נשים חרדיות בסביבת עבודה הטרוגנית[1]. במחקרה היא מציינת כי בעבר נטו נשים חרדיות להישאר בסביבה הומוגנית, להתפרנס מהוראה במוסדות חינוך חרדיים לבנות וכדומה, בהם הן לא נפגשות עם ציבור שאיננו חרדי או עם גברים בכלל. שינויים בעולם התעסוקה הכללי חדרו גם לציבור החרדי וגרמו לכך שיותר נשים חרדיות זונחות את המקצועות המסורתיים של מורות או גננות ועוברות לתחומים אחרים, בהם סביבת העבודה היא אכן הטרוגנית ומייצרת התמודדויות חדשות.

גם מגזר הבעלי תשובה שונה מחרדי קלאסי בתחום התעסוקה, בהשקפה, בערכים, בידע בסיס ובהכשרות.[2]

שינויים

שינוי מגמה

לאחר ירידה מתמשכת בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, מתחילת שנות השמונים מ-63% בקרב גילאי העבודה העיקריים בשנת 1980 ל-36% בשנת 2002, התהפכה המגמה ושיעור זה עולה בהתמדה משנת 2002.[3] עלייה זו מוסברת בין היתר בשינוי המדיניות הממשלתית בתחילת שנות האלפיים שהביאה לצמצום בהיקף תשלומי ההעברה לאוכלוסייה כולה ולחרדים, ובכלל זה הקיצוץ בקצבאות הילדים בכ-49 אחוז במהלך הדרגתי החל מ-2003. גם השפל בעולם, שצמצם את היקף התמיכות מחו״ל בתלמידי תורה, דחף את החרדים לצאת לעבודה ותרם לגידול בשיעורי התעסוקה. בשנים 2015-2014 עלה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לשיא של 53.8%, אולם מאז תקופה זו, שבה הוקמה ממשלה קואליציונית צרה בשיתוף עם מפלגות חרדיות ובעקבותיה הוגדלו הקצבאות, החל מספר המועסקים להצטמצם וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9%.

בעקבות מגמה זו נפתחו תכניות שונות

ג'וינט ישראל-תב"ת (תנופה בתעסוקה) מפתחת תכניות עבור גברים חרדים לשילוב וקידום בשוק העבודה בהתבסס על ההבנה שפרנסה וקידום בתעסוקה הם המפתח ליציאה ממעגל העוני ולמוביליות החברתית.

באמצעות לימודים, הכשרה,  הכוונה וקידום תעסוקתי, באופן שמשתלב עם אורח החיים החרדי. תכניות תבת פועלות בקהילות החרדיות ולמענן, הצוותים המקצועיים  בתכניות הם מתוך הקהילה ורגישים לצרכיה.  

הם מנסים לזהות את החסמים ולפתור אותם. הקימו מרכזי הכוון לתעסוקה המספקים מענה ראשוני להכוונה . הכשרה והשמה לצד זיהוי החסמים וטיפול בהם.

החסמים לתעסוקה

האתגרים הטמונים בהשתלבות חרדים בתעסוקה

החסמים הינם מתחילים מתחילת הדרך וממשיכים לכל אורך הדרך. במחקריו של גלעד מלאך החוקר את החברה החרדית חלק את החסמים להשתלבות נאותה בתעסוקה לארבע קטגוריות: חסמי יציאה, קרי קשיים המונעים בעיקר מן הגברים החרדים לצאת לשוק העבודה; חסמי הכשרה, המונעים מגברים ונשים חרדים לרכוש השכלה שתאפשר תעסוקה מכניסה; חסמי קליטה, המונעים את שילובם של גברים ונשים חרדים במגוון תפקידים בשוק העבודה; חסמי פריון, קרי חסמים המצמצמים את היקף השכר ושעות העבודה.

חסם היציאה

החסם המרכזי של גברים חרדים הוא עזיבת היכל התורה. על פי תפיסת העולם החרדית, לימוד תורה הוא העיסוק הנעלה ביותר בחייו של הגבר החרדי – הוא ערובה לקיום העולם, והקיום הרוחני באמצעות לימוד התורה מאפשר את הקיום הפיזי. ניתן לדון רבות מאוד באסקיומה זו כמה היא אמתית מהותית וכמה הוא מעטפת חיצונית אך הנתון הוא נתון קיים. לכן, בקהילות רבות עזיבת הכולל נתפסת כהחלטה לחיות את החיים מכאן ולהבא בדרך של “בדיעבד”, מתוך החמצת הייעוד העיקרי של החיים.

קושי נוסף ביציאה לעבודה נובע מחשש להיחשפות לעולמות תוכן שונים שלא היו עד כה חלק מההתמודדות היום-יומית, ומכך שההתעסקות הפנימית תיסוב מעתה סביב עולם המעשה במקום מה שהיה עד כה עולם של רוח.

חסמים אלו נוגעים גם להשתלבות בעבודה בתוך הקהילה החרדית, אף שזו נחשבת ללגיטימית יותר. ברם ככל שמדובר בעבודה מרוחקת מעולמות התוכן המוכרים וכרוכה בהשתלבות בחברה הישראלית הרב-תרבותית, החסמים והאתגרים רבים ומורכבים יותר. גם עבור חרדי שהשלים לימודי ליבה והמשיך ללימודים באקדמיה, היציאה מן החממה המוגנת של הקהילה החרדית וההיחשפות לאורח החיים החילוני עלולות לערער את עולם הערכים שעליהם גדל. מבחינת הזהות, עליו להתמודד עם אתגר ההשתלבות בעולם חילוני אשר לו מדד אושר ועושר שונה, אך בד בבד עליו לשמור על אורח חיים חרדי, על מדדי האושר והעושר שלו.

יתרה מזו, כשחרדי מגיע לעבוד בחברה חילונית ונמצא בעמדת מיעוט, בודד ומבודד מבחינה קהילתית, הוא עלול להימצא בעמדה של התנצלות מתמדת. כחלק מתהליך טבעי של רצון להשתייך הוא יהיה מעוניין להשתלב במקום עבודתו, אולם לעתים יהיה הדבר כרוך באבדן זהות וערכים.

אתגרים אלו כפולים – ביטוי אחד שלהם הוא בדיאלוג של העובד עם עצמו, כלומר עד כמה הוא נשאר חרדי על פי ההגדרה התאולוגית של המילה. ביטוי נוסף הוא בקשר בין העובד לקהילה או למשפחה – כלומר עד כמה הוא נשאר חרדי על פי הגדרה הסוציולוגית של המילה.

הסכנה היא כי המפגש בין התרבויות ידרוש מן האדם החרדי לוותר על חלק מערכיו או על האופן שבו הם מיושמים (דוגמת קוד לבוש חרדי, רמת כשרות או הקפדה בענייני צניעות). השתלבות הדורשת מן הפרט לשנות את עצמו איננה השתלבות מחברת אלא השתלבות מפרידה: היא מפרידה אותו מהקהילה שאליה הוא בוחר להשתייך, ממשפחתו ולעתים אף מעצמו ומזהותו. זאת השתלבות הכרוכה בוויתור עצמי, ובמבט סוציולוגי סביר כי לטווח רחוק השתלבות כזו דווקא תעבה את החסמים בכלל הקהילה

חסם ההכשרות

בתחום ההכשרות ישנו קושי כללי להתאמה לעידן מודרני אך לגבר חרדי הקושי מתעצם שבעתיים גם בשוני במנטליות ובעיקר בדרישות יסוד שלו כסביבה מתאימה (נפרדת) לצד חוסר בסיס והצורך לפרנס תוך כדי...

הקושי המשני והמשמעותי הינו ההשקעה בהכשרה ואחר כך חיפוש עבודה ללא פירות.

גם בתחום זה נכנס הג'וינט בתכניות תב"ת (תנופה בתעסוקה) והקים מיזמים שונים, ביניהם תכנית סטרטר אשר ההכשרה מתבצעת אצל המעסיק והוא חונך וקולט לעבודה.

העניין הוא שתכנית זו קיימת כרגע רק בתחומי המפעלים ושהם תעסוקה טכנית פיזית ולא בתחומי חברה ואומנות.

חסמי קליטה

גם מי שצלח את שלב היציאה וסיים בהצטיינות את הליך הכשרה מקצועית עומד לפניו אתגר לא פשוט והוא קליטה בעבודה- המעסיקים תופסים את החרדי כשונה, מפחדים מהשוני, מפחדים שהוא הולך להחזיר בתשובה את העובדים, שלא ישתלב חברתית ועוד והרבה מעסיקים מסרבים לקלוט חרדים.

התכניות

משרד הכלכלה והתעשייה מקדם תכניות תעסוקה לציבור החרדי.

התכניות מתמקדות במאפיינים הייחודיים של חברה זו ומציעות הכשרה והשמה, לצד ייעוץ, ליווי ועוד. השתתפות בתכניות מתבצעת דרך מרכזי הכוון תעסוקתיים

אילו שירותים ניתן לקבל במרכזים?

שירות עיקרי

במרכזי ההכוון נותנים סיוע בחיפוש עבודה. כחלק מתהליך החיפוש, רכזי ההכוון התעסוקתי ייציעו את מגוון הדרכים והכלים לחיפוש עבודה במטרה למצוא את המשרה המתאימה ביותר עבורך. במרכזים יעמוד לרשותך גם מאגר משרות עדכני ואיכותי ובנוסף גישה לחדרי חיפוש מקוונים, בהם עמדות מחשב לצרכי חיפוש עבודה.

דרך המרכזים ניתן להשתתף, בסדנאות יזומות או בפגישות ייעוץ פרטיות, שבהן נערכת היכרות עם משרות המוצעות כיום בשוק העבודה ובהן ניתן ללמוד בנוסף, כיצד לקרוא את לוח המשרות ולמקד את החיפוש ועוד.

שירותים נוספים

שירותי אבחון תעסוקתי ובניית מסלול אישי לקידום תעסוקתי. השלמת השכלה בסיסית - הכשרות בסיסיות: מתמטיקה, אנגלית ושימושי מחשב. הכשרות מקצועיות ולימודים מתקדמים - הפניות להכשרות מקצועיות, קורסי יזמות עסקית, לימודי הנדסאות ולימודים אקדמיים (לרבות מכינות אקדמיות), במימון או בסבסוד המדינה. הכרות עם עולם העבודה והנגשת מידע אודות היצע התעסוקה, לרבות סיוע בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, שיטות לחיפוש עבודה באמצעות מדיות שונות ועוד.

תכנית השוברים

השתתפות בשכר לימוד בקורסי הכשרה מקצועית

תכנית השוברים, מקנה למשתתפים אפשרות לרכוש מקצוע, וכך להיקלט בעבודה המתאימה לכישוריהם.

הסיוע במסלול, ניתן באמצעות שובר פרטני למשתתף, אשר יכול לממש את השובר במכללות מקצועיות בהתאם לבחירתו. השובר, מזכה את המשתתף במימון חלקי עבור שכר הלימוד של קורס ההכשרה המקצועית.

ההשתתפות בתכנית, מתאפשרת באמצעות גוף מפנה (כגון שירות התעסוקה או מרכז ההכוון התעסוקתי), לאחר שהמשתתף עבר אבחון תעסוקתי ובהתאם לתכנית התעסוקתית שהוגדרה לו.

עידוד עסקים קטנים ובינוניים

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פועלת לעידוד יזמות והקמת עסקים חדשים. יזמים ובעלי עסקים, המעוניינים להקים עסק חדש או לקדם עסק קיים יכולים ליהנות ממגוון השירותים שהסוכנות מציעה, כגון: אבחון מקצועי; הכשרות, הדרכות וקורסים; קבלת ייעוץ פרטני וסיוע בכל הנושאים הנדרשים להקמה ולפיתוח עסק ועוד.

יזמות טכנולוגית

רשות החדשנות​ של משרד הכלכלה מציעה מסלול סיוע ייחודי, שמטרתו לאפשר לחברות הזנק (סטרט אפ) מתחילות בציבור החרדי, להתגבר על הקשיים הכרוכים בהקמת חברת סטרט אפ.

קבלת מענק לקליטת עובדים חדשים והשתתפות בעלות השכר

במסגרת "מסלול תעסוקה" של הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, יינתן סיוע, למעסיקים שייבחרו בהליך הקצאה תחרותי (מעין מכרז), המקימים או מרחיבים עסק וקולטים לשורותיהם עובדים מהאוכלוסייה החרדית. הסיוע יינתן בענפי תעשייה, במרכזי תמיכה טלפוניים ובשירותים עסקיים אחרים. כפי שהם מוגדרים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור הסיוע יהווה כחלק מעלות שכרו של העובד וייקבע לפי התנאים המפורטים בהוראת מנכ"ל 4.17 של משרד הכלכלה והתעשייה.

עולם עבודה עתידי- כללי

שינויים בעולם העבודה

עם עלייתה של האוטומציה, אנחנו על סף חווית הטרנספורמציה הגדולה ביותר בעבודה מאז המעבר מחקלאות לעבודות ייצור במהלך המהפכה התעשייתית. עד שליש מכוח העבודה בשנת 2030 בארצות הברית ובגרמניה, וכמעט מחציתם ביפן, יצטרכו ללמוד מיומנויות חדשות כדי למצוא עבודה בעיסוקים חדשים, על פי דו"ח מקינזי (McKinsey report Jobs Lost, Jobs Gained).

על פי אותו דו"ח מקינזי, עסקים יהיו בחזית של מקום העבודה ככל שהוא משתנה. 62% מהמנהלים מאמינים שהם יצטרכו לאמן מחדש או להחליף יותר מרבע מכוח העבודה שלהם בין השנים עכשיו ועד 2023, בגלל האוטומציה והדיגיטציה. 70% מהמנהלים בחברות גדולות (להן יותר מ 500 מיליון דולר הכנסות שנתיות) רואים את האפקט הטכנולוגי במשך 5 השנים הבאות משפיע על יותר מרבע מכוח העבודה שלהם.

כיצד לספק הכשרה מתמשכת לעתיד העבודה

להישאר בחזית של מיומנויות שיתפתחו בעתיד

במקום רק לבחון את מיומנויות העובדים הנוכחיות או לברר את צרכי הלמידה שלהם, מחלקות למידה ופיתוח בארגון תצטרכנה להניע את השיחה לכיוונים של פערי מיומנויות והכשרות מתאימות. מחלקות משאבי אנוש והכשרה ופיתוח ישחקו תפקיד חשוב בהבנת מגמות מיומנויות חיצוניות וצפי למה הארגון עשוי להזדקק ב- 5 השנים הקרובות. יש שפע של נתונים לגבי מיומנויות וטרנדים של למידה שהמחלקות הללו יכולות לעשות בהם שימוש, כדי להישאר בחזית המיומנויות המתפתחות.

פרישה מחדש של עובדים לתפקידים חדשים

הטכנולוגיה תיצור סוגים חדשים של מקומות עבודה, בדיוק כפי שהיא תיקח משם אחרים. עם מיומנויות חדשות שיותר ויותר קשה למצוא, חברות משגשגות יהיו אלו שיש להם אסטרטגית הכשרה ופיתוח מחדש לעובדים במקומות העבודה. במקרים מסוימים, זה יכול להיעשות פשוט באמצעות העברת עובדים אשר מאבדים את האוטומציה לתפקידים חדשים לתפקידים פנימיים אחרים. במקרים אחרים, זה עלול מתכוון לצמיחה מתמדת של העובדים שלכם כדי שיוכלו לרכוש מיומנויות חדשות וכך תטפלו במחסור הכישרונות הקיים.

הכשרה מהירה של עובדים ע"פ מיומנויות נדרשות

לאחר שמחלקות משאבי אנוש והכשרה ופיתוח יזהו אילו מיומנויות חדשות תידרשנה לארגון כדי להתקדם ולאחר שביצעו פרישה של עובדים קיימים לתפקידים פנימיים, השלב הסופי יהיה להכשיר במהירות עובדים למיומנויות נדרשות. צוותי הכשרה ופיתוח יצטרכו לגשת לאימונים בדרכים חדשות. עם שינוי מיומנויות מסיבי, לא יהיה זמן "לבזבז" עם מחזורי יצירת קורס ארוך או למידה בכיתה סטטית שנמשך מספר שעות. במקום זאת, הצוותים יצטרכו להסתמך יותר ויותר על טקטיקות למידה זריזות, כגון מינוף ספקים חיצוניים המספקים תוכן למידה מעודכן בזמן אמת ויישום טכניקות פיתוח אג'יליות כדי לקצר מחזורי יצירה. הבינה המלאכותית והלמידה הממוחשבת יכולה גם לעזור לצוותים להתאים אישית את הלמידה, כך שהעובדים יקבלו קורסים רלוונטיים ושבילי למידה המתאימים למסעם. בסופו של דבר, רק בזמן למידה או לתת לעובדים ללמוד על העבודה עם קטעי בגודל נגיסה יאפשר להם ללמוד מה שהם רוצים, כאשר הם צריכים את זה. זה יכול לחזק למידה פורמלית ולעזור לעובדים המעבר לתפקידים חדשים.

קורס ראשון: מפתחים שותפות בעולם עבודה משתנה

תבת פתח השבוע קורס ראשון מסוגו - קורס מפתחים שותפות בעולם עבודה משתנה Merging of knowledge model, בשיתוף עם בית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

הקורס, ייחודי וחדשני, יעסוק בלמידה משותפת על עולם העבודה העתידי במטרה ליצירת תוצרי תוכן משמעותיים שיתארו צרכים, כיווני פעולה והבנות חדשות בנושאי תעסוקה בעולם העבודה העתידי, ותוצרי שיטה וכלים  חדשים בפיתוח, המשלבים  לקוחות משתתפי תכניות ושירותי תעסוקה ואנשי צוות בתוך תהליך פיתוח, יצירה ושיפור  שירותי תעסוקה בעולם עבודה עתידי.

בקורס הראשון לומדים 11 אנשי צוות מתכניות תעסוקה שונות: מפתח אלעד, מפתח מודיעין עילית, מרכז צעירים בירושלים, ריאן בדואים דרום, ריאן נצרת, ריאן ירושלים, סטודנט מצוות זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, וכן 9 משתתפי תכניות: ריאן ירושלים, תכנית מפנה, ריאן נצרת, רמפה ולמרחק.

הקורס יוצא לדרך בהובלת תמי רייזר אבנד, מנהלת פיתוח עולם עבודה עתידי, זיו כץ, מנהל תכנית רמפה וד"ר אורנה שמר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. יהודית מילצקי. מפרנסות על החומה. נשים חרדיות בסביבת עבודה הטרוגנית. [1]
  2. ראה מאמר תשובה ופרנסה מאת אסף מלחי
  3. ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, ״תעסוקת חרדים - מגמות והשלכות״, באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017.

3. יואל רביבו, מגזין תכלת. בחזרה מן האוטופיה, לנוכח העוני הגואה החברה החרדית מגלה מחדש את יתרונות העבודה. 1.2.2002