הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
דגם של טיל החץ, שנמצא בעבר ליד הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1954, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסי אווירונאוטיקה המתמחים בתחום התעופה והחלל. דקאן הפקולטה הוא פרופ' טל שימא.

היסטוריה

הפקולטה הוקמה בשנת 1954 כמחלקה להנדסה אווירנאוטית לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. הפקולטה התרחבה והתפתחה במהירות, במקביל להתפתחותם של התעשיות האווירונאוטיות בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים התרחבה הפקולטה בעקבות הגדילה בהיקף הפעילויות בהנדסה אווירונאוטית בפיתוח ובייצור מערכות מוטסות בתעשייה האווירית, ברפאל, ובתעשיות הביטחוניות. עם תחילת הפיתוח והייצור של מטוסים תוצרת ישראל בתעשייה האווירית, גדל הביקוש למהנדסים אווירונאוטיים לצורך בביצוע מחקרים ופיתוחי תשתית רבים.

בשנת 2017, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם בדירוג שנגחאי.[1]

מעבדות

בפקולטה מספר מעבדות המשמשות לצורכי לימוד ומחקר:

  • המעבדה לפלסמות אווירו-חלל - הוקמה בשנת 2015 לביצוע תוכנית מחקר ופיתוח של מתקני פלסמה זעירים לשימושי הנעה. כוללת תא ואקום באורך של 1 מטר וקוטר של 0.6 מטר, בעל חלונות לתצפית וכניסות לחיבורי חשמל, אשר מסוגל בפחות משעה להשיג לחץ עבודה של 6–10 מיליבר. בנוסף המעבדה מצוידת בספקי כוח המאפשרים ייצור של פלסמה בזרם ישיר, פולסי, ומתחלף. המעבדה מצוידת במספר מכשירי מדידה ייחודים, בהם מד דחף מיקרו-ניוטוני ומצלמת ICCD עם זמן צילום של מתחת ל-5 ננו-שניות.
  • מעבדת אווירודינמיקה[2] - נוסדה בשנות ה-60, וכוללת 4 מנהרות רוח: שתיים בתחום הלא דחיס (M<0.3), אחת בתחום העבר-קולי (0.35<M<1.1), ואחת בתחום העל-קולי (1.6<M<3.5)
  • מעבדה לניווט אוטונומי וחישת עולם (ANPL)
  • מעבדת מבנים - כוללת 3 מכונות העמסה MTS (100, 250 ו-500 kn) המאפשרות בחינה של העמסה דינאמית, העמסה סטטית, העמסה תרמית, קריסה ותנודות.
  • מעבדה לחומרים רכים
  • מעבדה לבקרת טיסה
  • מעבדת הנעה ושריפה - כוללת מספר תאי ניסוי מוגנים, המאפשרים ביצוע ניסוי ירי סטטי של מנועים מעבדתיים. למעבדה קווי אספקה לאוויר וגזים שונים בלחץ גבוה. מחמם אוויר לניסויי מגח סילון ובריכה לניסויי הנעה ימית, כמו כן אמצעי מדידה ואנליזה תרמית מתקדמים.
  • מעבדה לטורבו-מכונות ומעבר חום
  • מעבדה למערכות חלל מבוזרות - מתקני הניסוי של המעבדה כוללים שולחן אוויר, מודלים של לוויינים, חיישנים ומכשור אופטי.
  • מעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות - נוסדה בשנת 2009 לצורך ניסויים ובחינה של תוצאות תאורטיות להנחיה ובקרה של כלים אוטונומיים. המעבדה כוללת שני מתקני ניסוי. כל אחד מוקף בחיישני תנועה העוקבים אחר תנועת הכלים בזמן אמת במתקן וברמת דיוק גבוהה.
  • מעבדה חישובית למבני אוויר חלל

בוגרי הפקולטה

מיזם לוויין הטכניון

באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.

עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין "טכסאט-2" שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010.[3]

הלווין הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסה אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.

פרופ' פנחס גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון מקדם מיזם לבניית 3 ננו לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ6 ק"ג והם יבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ). הלוויינים נועדו לבחון את היכולת לטוס במבנה משותף בגובה כ-600 ק"מ, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור).[4] הננו לוויינים "סמסון" אלפא, ביתא וגאמא מיועדים לשיגור ב-2018 במשגר ההודי "PSLV".

תמונה פנורמית של הכניסה לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

דיקני הפקולטה

תקופת כהונה שם
1958–1960[5] יוסף זינגר
1964-1965[6] יוסף רום
1965-1967[7] יוסף זינגר
1970-1968 יוסף רום
1971-1973 אליהו נסים
1974-1975[8] אבינועם ליבאי
1976 יוסף רום
1978-1979 אליהו וסרשטרום
1979-1980 אליהו נסים
1982-1981 שמואל מרחב
1983-1984 אברהם כוגן
1985-1986 מנחם ברוך
1987-1988[9] דניאל וייס
1989-1990[10] אבינועם ליבאי
1991-1992 יוסף שנער
1993-1994[11] יצחק בר-יצחק
1995-1998[12] אביב רוזן
1999-2003 תנחום וולר
2004-2006[13] דן גבעולי
2006-2010[14] עומרי רנד
2010-2013 יורם טמבור
2013-2015[15] יעקב אושמן
2015-2017 יעקב כהן
2017-2020 יצחק פרנקל
2020-עד היום טל שימא

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33292343הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל