יחיאל אלישר

יחיאל אלישר
Jehiel R. Elyachar

אלישר נואם בטקס הנחת אבן הפינה לבניין הספרייה המרכזית על שמו בטכניון ביוני 1962
אלישר נואם בטקס הנחת אבן הפינה לבניין הספרייה המרכזית על שמו בטכניון ביוני 1962
לידה	1898 ירושלים, ישראל
פטירה	29 במרץ 1989 (בגיל 91 בערך) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
פעילות בולטת	הנדסת בניין ויזמות נדל"ן
ידוע בשל	תרומתו למודיעין הצבאי של ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, יזמות נדל"ן במנהטן ונדבנותו למטרות בארצות הברית ובישראל.
תואר	קולונל
בת זוג	ג'ין אלישר (אשתו הראשונה), אנה טולין (אשתו השנייה)

יחיאל רפאל אלישר (1898 – 29 במרץ 1989) היה מהנדס בניין, יזם נדל"ן ונדבן שתרם למטרות באמריקה ובישראל. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא הגיע לדרגת קולונל כשפיקד בהצטיינות על המודיעין בצבא ארצות הברית, ובשל כך זכה בעיטורים הצבאיים כוכב הארד ולגיון ההצטיינות. הוא גם זכה בליגיון הכבוד, עיטור מסדר הכבוד החשוב ביותר בצרפת. על שמו קרויות קתדרה בבית הספר ללימודי יהדות ספרד בישיבה יוניברסיטי והספרייה המרכזית בטכניון, לאחר שתרם להקמתן.

קורות חיים

אלישר נולד בשנת 1898 בירושלים בתקופת האימפריה העות'ומאנית לרפאל יאושע (או יהושע) אלישר ולרחל שרה לבית אופלטקה. סבו מצד אביו היה הרב נסים בנימין מרדכי אלישר – בנו של הרב יעקב שאול אלישר. אמו הייתה בתו של הרב רחמים יוסף חיים אופלטקה – בנו של הרב יצחק פראג אופלטקה. אלישר הוא נצר למשפחת אלישר.

אלישר למד הנדסה בפריז לפני שהיגר לארצות הברית בשנת 1929. הוא ייסד את ה"סטרייט קונסטרקשן קורפוריישן" (Straight Construction Corporation) והקים את עסקיו על ידי ניהול נכסים מעוקלים שהוא קנה מבנקים בזמן השפל הגדול.

אלישר התגייס לצבא ארצות הברית בתחילת מלחמת העולם השנייה כטוראי והתקדם עד לדרגת קולונל בשנת 1944. הוא היה האחראי על המודיעין תחת פיקודו של גנרל דווייט אייזנהאואר. כשרונותיו של אלישר באו לידי ביטוי בבניית גשרים שעזרו לטנקים של הארמייה השלישית של ארצות הברית בהנהגת הגנרל ג'ורג' פטון להגיע לגרמניה הנאצית. בשל כך אלישר זכה בעיטורים הצבאיים כוכב הארד ולגיון ההצטיינות כהוקרה על הקמת "היסוד המודרני של מודיעין צבאי" בזמן המלחמה. בנוסף הוענק לו עיטור ליגיון הכבוד מהממשל הצרפתי. לאחר מכן הוא שימש כיועץ לנשיא דווייט אייזנהאואר.

קריירה

לאחר שירותו הצבאי אלישר חידש את עסקיו בתחום הנדל"ן בקנייה ובנייה של בניינים למטרות מסחר ומגורים, עד שהשקעותיו הגיעו לכדי שווי של 100 מיליון דולר.

בניין מגורים בן חמש קומות ברחוב 36 מערב, מספר 33, שנבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19 במנהטן, שהיה בבעלותו של אלישר, היה אחד המבנים שיזם הנדל"ן פול מילשטיין רצה להפוך למתחם בשם "1 לינקולן פלאזה", מתחם בין 43 קומות שישמש גם למגורים וגם למשרדים. לאחר משא ומתן ארוך וכושל בין אלישר למילשטיין המבנים שמסביב לבניין בבעלותו של אלישר נהרסו ובמקומם נבנה הפרויקט "1 לינקולן פלאזה" של מילשטיין לצד הבניין של אלישר. אחד הדיירים בבניין אמר שהמבנה החדש "בולט כמו אגודל או אצבע כואבת – שזאת כנראה הייתה כוונת הקולונל".

מורשתו

לוחית זיכרון להוקרת אלישר בספרייה המרכזית בטכניון, הקרויה על שמו

החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 אלישר החל לתרום למטרות בארצות הברית ובישראל. הוא היה המייסד והנשיא של אגודת דורשי הטכניון בארצות הברית, ארגון שמטרתו תמיכה בטכניון. בשנת 1953 הוא נבחר על ידי הקורטוריון בטכניון לשמש כנשיא כבוד של האגודה לאחר סיום כהונתו השלישית בתפקיד כנשיא. הוא תרם כספים לטובת מלגות לסטודנטים בטכניון ולטובת הקמת בניין הספרייה המרכזית בטכניון, שהושלם בשנת 1965 כאשר הספרייה עברה מהבניין ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל למשכנה החדש בקמפוס נווה שאנן בחיפה. על כן הספרייה קרויה על שמו.

אלישר הקים קתדרה בבית הספר ללימודי יהדות ספרד בישיבה יוניברסיטי, אף היא קרויה על שמו. הוא תרם לבית הספר את אוסף היודאיקה שלו בשפה הספרדית ובלדינו, אוסף היודאיקה הספרדי הגדול ביותר שהיה אז בארצות הברית. כיום ישנה בבית הספר קרן מלגות ללימודי יהדות ספרד שבנו ראלף הקים להוקרת שמו. קרן מלגות נוספת על שמו של אלישר שנועדה למחקרים בתחום לימודי היהדות קיימת גם באוניברסיטת ייל

אלישר היה גם אחד המייסדים של הקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין , חלק מישיבה יוניברסיטי, ושל בית אבות יהודי ספרדי בברוקלין. על שמו קרוי גם "מרכז אליישר לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אלישר היה חבר עמותת ידידי המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, ובשנת 1986 הוענקה לו תעודת הוקרה מהמכללה.

משפחתו

לאלישר היו שני בנים תאומים, ראלף ודניאל, ובת, רות, מאשתו הראשונה, ג'ין, אשר נפטרה בשנת 1972. אלישר התחתן בשנית לאנה טולין. בשנת 1987 אלישר ובניו התאומים היו מנותקים עקב סכסוך שהיה ביניהם בנוגע להסדר על ארבעה נכסים שהיו בבעלותו במנהטן, מאחר שאלישר נתן ולקח בעלות חלקית על הנכסים לבניו ולבתו קודם לכן. הוא התכוון לתרום את הנכסים למטרות צדקה שבהן הוא תמך, בעוד שבניו טענו שהם היו בעלים חלקיים של הנכסים. באותה תקופה הנכסים הפיקו תשואה של יותר משלושה מיליון דולר, עם רווחים שנתיים של לפחות מיליון דולר וחצי, לפי מסמכים בבתי משפט בארצות הברית.

אלישר נפטר מהתקף לב בגיל 90 ב-29 במרץ 1989 בבית החולים בלוויו במנהטן, מקום מגוריו. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, אנה טולין, בתו ובניו התאומים, 12 נכדים ועשרה נינים.

שלושה נכסים בבעלותו של אלישר משנת 1929 מנוהלים על ידי "אלישר פרופרטיז" (Elyachar Properties LLC), חברה שבה לנכדיו של אלישר תפקיד מרכזי. הנכסים הם: "גרל" (Gerel) ברחוב מדיסון אבניו 1100, "רורדן" (Ruradan) ברחוב 48 מזרח, מספר 8, ו"טימסטון" (Timston) ברחוב 39 מזרח, מספר 250.

לקריאה נוספת

• Narvaez, Alfonso A. "Family Feud Rends Real Estate Empire", The New York Times, March 30, 1989. Accessed June 10, 2016
• Scardino, Albert. "Jehiel R. Elyachar Is Dead at 90; A Developer and a Philanthropist", The New York Times, February 23, 1987. Accessed June 10, 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחיאל אלישר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25539656יחיאל אלישר