כיסא הכבוד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| מקרא |
"כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" "ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם" (ספר יחזקאל, פרק י', פסוק י"א) |
|---|---|
כסא הכבוד מהווה, דרך משל, תאור רוחני[1] של מקום מושבו של ה' כביכול. והוא משבעת (ומקצת מקורות גורסים ששת) הדברים שקדמו לבריאת העולם[2]. לפי חלק מהמקורות, טרם בריאת העולם רק עלה במחשבה ולפי אחרים נברא ממש.
מקור
תיאור כסא כבודו של הקב"ה כעשוי מאבן ספיר בגוון התכלת נמצא בתורה בספר שמות במחזה שראו שבעים הזקנים בהר סיני: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר"[3]. בנביאים הוא מצוי בספר יחזקאל: "כמראה אבן ספיר דמות כסא"[4]. הלשון "כסא הכבוד" מקורו בירמיהו: "כסא כבוד מרום מראשון"[5] ועל פי זה מתרגם אונקלוס: כורסי יקריה[6].
רבי מאיר מבאר את מטרתה של מצות התכלת בציצית, להזכיר לאדם את כסא הכבוד, ולהזכר במצוותיו של היושב עליו[7].
תאורים רוחניים וקבליים
קדמות כסא הכבוד לבריאת העולם נלמדת לכל הדעות מפסוקים אלא שהמדרשים חלוקים מאיזה:
- בראשית רבה לומד מ:"נכון כסאך מאז" (תהלים צ"ג). וכן בפרקי דרבי אליעזר ובזהר וירא. במדרש רבה מתואר גם שהתורה, שקדמה אף היא לעולם, קדמה גם לכסא הכבוד.
- במסכת פסחים (דף נד.) נדרש מ:"כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיהו יז יב)
במדרש רות רבה (ג, יט') מובא כי "כסא הכבוד ... זה בית קדשי הקדשים של מעלה, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים של מטה".
על פי הקבלה[8], כיסא הכבוד מקביל ל"עולם הבריאה" הנקרא מחמת כך גם בשם "עולם הכיסא", מתוך ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. בספרות ההיכלות והמרכבה מופיעים תיאורים של עליות נפש לצפייה בכיסא הכבוד.
את הנאמר בספר בראשית (פרק א פסוק ב) "ורוח א-לוהים מרחפת על פני המים", פירש רש"י: "כסא הכבוד עומד באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקב"ה ובמאמרו".
בתלמוד[9]. נאמר שנשמותיהם של הצדיקים חצובים מאוצר הנשמות הנמצא תחת כיסא הכבוד.
את כיסא הכבוד מקיפות ארבע דמויות, שתיאורן מבוסס על הנאמר בספר יחזקאל[10]:
וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה: וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: וידו וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם: חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:
תאורים גשמיים או טכניים
חסידי אשכנז תיארו את גודלו של הכיסא, היו בהיכלות השמימיים כיסאות כאלה רבים מספור, אבל רק אחד שימש את ה' בפועל ולכן רק אחד הוקף בכל תועפות האש.
מיקומו ברקיע הנקרא "ערבות"[11], וצבעו דומה לרקיע[12].
תאורים פילוסופיים
בספרות הפילוסופיה היהודית, מקביל כיסא הכבוד לשכל הפועל[דרוש מקור].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה?" (מדרש תנחומא, תצא, יא')
- ^ והמדרש מובא במקורות רבים, בהם תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד עמוד א', הזהר, וירא דף שפט', S:פרקי דרבי אליעזר פרק ג, בראשית רבה, א', ה' (ושם "ששה דברים")
- ^ ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק י' על פי אבן עזרא. לדעת רבנו מיוחס הלבנה היתה כהדום שלפני הכסא
- ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ו
- ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק י"ב
- ^ אונקלוס שמות י"ז, ט"ז, שמות כ"ד, י
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד ב' ורש"י ד"ה ורקיע
- ^ ראה ספר דרך ה', פרק שישי אות י"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב עמוד ב'
- ^ א', ד'-י'.
- ^ מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד ב'.
