המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/מאימתי (מסכת ברכות)

מאימתי הוא הפרק הראשון במסכת ברכות, העוסק בהלכות קריאת שמע וברכות קריאת שמע. בפרק יש חמש משניות, ובגמרא הוא כולל 11 דפים, וממוקם בין הדפים ב' ע"א - י"ג ע"א.

נושאי הפרק

זמן קריאת שמע ערבית ושחרית

במצות קריאת שמע נאמר "ובשכבך ובקומך" ופירושו זמן שכיבה וזמן קימה. במשנה מבואר שזמן קריאת שמע הוא בזמן שכיבה ובזמן קימה. נחלקו התנאים מהם הזמנים האלה. בנוסף הטילו חכמים הגבלה מיוחדת על קיום מצוות בלילה, ובכללן קריאת שמע, עד חצות, כדי שלא תפול על האדם תרדמה וישכח לקיים את המצוה.

אופן קריאת שמע

נחלקו בית שמאי ובית הלל באופן קיום המצוה של קריאת שמע. בית שמאי למדו שיש לקרוא במצב שכיבה ובעמידה, ובית הלל פירשו את הדברים כזמן שכיבה וזמן קימה. להלכה הוכרע כבית הלל. כמו כן מובא בגמרא שאם עשה כבית שמאי "לא עשה כלום - בהידור המצוה", ואף יש להמנע מכך כדי לא להורות הלכה כבית שמאי. דעת התוספות לא יצא כלל ידי חובה, כיון שקיים המצוה שלא כתקנת חכמים.

ברכות קריאת שמע

חז"ל תקנו לברך לפני קריאת שמע ולאחריה את ברכות קריאת שמע לפני קריאת שמע ולאחריה. המשנה מזהירה שלא לשנות את מטבע הברכה שתקנו חז"ל, להאריכו או לקצרו. לדעת רש"י האיסור לשנות גם בנוסח הברכה עצמו. התוספות חלקו עליו והוכיחו ממנהג הפיוטים שיש רשות להרחיב בתוכן הברכה והאיסור חל רק על החתימה.

הזכרת יציאת מצרים

מצוה מן התורה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום. ולדעת רבי אלעזר בן עזריה גם בלילה. הברייתא מרחיבה בדברי המחלוקת אם תתקיים זכירת יציאת מצרים גם לימות המשיח.

סוגיות מרכזיות

• קביעת מקום לתפילה – מדיני תפילה שיש לקבוע מקום מיוחד לתפילה, כדי שהתפילה תהיה בישוב דעת ובכונה הראויה.
• תפילה בבית הכנסת ובית המדרש – יש מעלה לתפילה בבית הכנסת שבו שורה השכינה, ומעלה גדולה יותר בבית המדרש המקודש יותר.
• תפילה בציבור – מעלה בתפילה במניין עשרה, או בזמן שהציבור מתפללים הנקרא עת רצון.
• שנים מקרא ואחד תרגום – מצוה לקרוא באופן פרטי בנוסף לקריאה בציבור, את פרשת השבוע פעמיים, עם תרגום אונקלוס המפרש את הדברים, והזהיר בכך זוכה לאריכות ימים.
• יציאה בשעת קריאת התורה – אסור לצאת בשעת קריאת התורה בשעה שספר התורה פתוח, אך בין עלייה אחת לחברתה הדבר מותר. ביציאה בין הפסוקים נשאר הדבר בגמרא בספק.
• קריאת שמע אחר חצות הלילה – מי שאחר ולא קרא עד חצות צריך לקרותה עד עלות השחר. בדיעבד ניתן לקרותה עד הנץ החמה, אך אין לומר אז ברכת השכיבנו.
• זמן אכילת קרבן פסח – מחלוקת התנאים אם זמן אכילת קרבן פסח הוא עד חצות - זמן מכת בכורות, או עד הבוקר - אז יצאו בפועל ממצרים.
• זמן משיכיר – מצות ציצית בה נאמר "וראיתם אותו" תלויה באפשרות הראיה וההבחנה, המאוחרת במקצת לעלות השחר. התנאים נתנו שיעורים שונים לזמן זה.
• סמיכת גאולה לתפילה – מצוה לעמוד לברכת אמת ויציב שחתימתה גאל ישראל, כדי לסמוך את הזכרת גאולת ישראל לתפילה. והותיקין היו מכוונים לסמוך גאולה לתפילה תיכף עם יציאת השמש.
• דברים האסורים לפני התפילה – איסור אכילה, שתיית משקה משכר, עשיית מלאכה והקדמת שלום בבית חבירו קודם התפילה.
• תפילתם של כהני המשמר: ברכו, ברכה אחת מברכות קריאת שמע, קריאת שמע מורחבת הכוללת עשרת הדברות, ברכת אמת ויציב, ומתוך תפילת שמונה עשרה - ברכת עבודה וברכת כהנים. ובשבת גם ברכה למשמר הנכנס.
• ברכות התורה – נוסח הברכות, ואיזה לימוד מחייב ברכה: האם רק לימוד תורה שבכתב או אף מדרשי התנאים, משנה ותלמוד.
• טעות בברכות – צריך האדם לדעת בהזכרת שם ומלכות איך יסיים את הברכה, והגמרא הסתפקה אם טעה בתחילת הברכה אך סיים כהלכה.
• הזכרת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשרת ימי תשובה.

דברי אגדה

• אשמורות הלילה – בתנ"ך מוזכר בכמה מקומות ענין האשמורת שהיא חלק מחלקי הלילה ונחלקו התנאים האם הלילה נחלק לשלש אשמורות או ארבע.
• הנהגות דוד המלך בקימתו מהשינה ויועצי מלחמותיו
• אמירת אשרי שלש פעמים ביום
• ייסורים של אהבה – ייסורים הבאים על האדם הם בהשגחה פרטית מאת הבורא ועליו לפשפש במעשיו, אמנם לפעמים הקב"ה מביא על האדם ייסורים של אהבה להרבות שכרו.
• חשיבות שמחת חתן וכלה
• זכירת יציאת מצרים לעתיד לבוא – לדעת בן זומא בביאת המשיח לא יזכירו את ניסי יציאת מצרים אלא ניסי ביאת המשיח, ולדעת חכמים יזכירו אלא שניסי ימות המשיח יהיו עיקר ויציאת מצרים טפל.
• קריאת שמותיהם של אברהם ושרה

סוגיות מרכזיות בתלמוד הירושלמי

• בין השמשות ושיעור הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה. ביאור מדוע לא נוהג דין ספק בזמן שבין עלות השחר להנץ החמה כמו בזמן המקביל מהשקיעה עד צאת הכוכבים, שכן האור הקובע שם יום חשוב יותר מן הלילה.
• הצמדת הרגליים בתפילת שמונה עשרה כמלאכים או ככהנים על המזבח
• רמז בקריאת שמע לעשרת הדיברות