רבי ישראל סג"ל פרנקל
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
רבי ישראל סג"ל פרנקל (או: ישראל הלוי קאפעלמאן, או: ישראל קאפלש; בערך ה'ת"ג[1] – י"ב באב ה'תנ"ו[2], אוגוסט 1696) מגולי גירוש ווינה. היה נדבן יהודי אוסטרי, ומרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה כיהן ברבנות בגרמניה, מוראביה ובליטא.
תולדותיו
נולד בווינה שבממלכת הבסבורג (כיום אוסטריה) ליהודי העשיר ביותר בווינה בעת ההיא, השתדלן רבי יעקב קאפיל סג"ל פרענקיל[3], מווינה, ולאמו מרת צארטל, לא ידוע שנת לידתו.
בשנת תכ"ג נישא לחיילה[4] בת ר' יהודה רייז מפיורדא, תושב ווינה[5].
למד אצל רבי יעקב ז"ק בן רבי בנימין זאב ווילנער אשכנזי (אביו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל חכם צבי), תלמידו של רבי יעקב מלובלין (אביו של הרבי ר' העשיל)[6].
לפני שנת תכ"ו כיהן כראש ישיבה בבית מדרשו שבנה אביו יחד[7] עם הגאון הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים"[8].
ביתו היה פתוח לרוחה, והחזיק ידי לומדי תורה מכיסו, והעמיד תלמידים הרבה.
בשנת 1670 (ה'ת"ל) התרחש גירוש ווינה על ידי לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ור' ישראל יחד עם משפחתו המורחבת גלו לעיר פיורדא. ושימש שם כדיין ומרביץ תורה, עד שנת ת"מ[9], ובערך בשנת ת"מ נתקבל לאב"ד העלישויא. בערך בשנת תמ"ח היה ר"מ ואב"ד באונגריש-ברוד, ומשם הלך לפינסק[10]. ובשנת תנ"ו חזר לגרמניה ושימש כאב"ד בקהילת הייצפלד (היידינגספעלד) ומדינת בוירצבורג, ונפטר בה ביום שישי ערב שבת, בי"ב באב ה'תנ"ו, ונטמן בעיר אללערסהיים.
בשנת תנ"ו מכר למחותנו שמואל אופנהיימר את הבית הקברות היהודי ברוסאו שקנה הוא ואחיו ר' יצחק זעקיל סג"ל וגיסו רבי חגי חנוך לאחר גירוש ווינה.
הוא תיקן מי שברך למי שלא שתה סתם יינם[10].
בספר זיכרון של ביהכ"נ הישנה בפיורדא כתוב:
יזכור א' את נשמת הרב הגדול החסיד והעניו מוהר"ר ישראל בהר"ר קאפל סג"ל אשר הפליא עצה הגדיל תושיה בהיותו יושב עמנו על כסא הוראה ולבסוף על גפי מרומים לאב"ד ור"מ דק"ק ברודא ומשם לק"ק פינסק ושב לאיתנו ראשון לארץ אשכנז לרב מדינות ווירצבורג ושם נתבקש בישיבה של מעלה אחרי שזכה וזכה את הרבים וכו' נפטר בק"ק האצפעלד יום ו' י"ב מנחם ת"ס?. ונקבר בו ביום בכבוד גדול באלרשע
ור' משה מיינסטרס בעל "פנים מסבירות" כותב בהקדמתו:
והנה הביאני ה' אל בית מאהבי, אנשי חסידי כורתי בריתי וטובי, המה האחים הקצינים התורניים, האחד אננו כי לקח אותו אלוקים אשר היה לי לאב ופטרוני, החסיד כהר"ר זעקיל סג"ל זצ"ל מוינא, נותן פשתי ושמני. והשני לו אב"ד ור"מ כמוהר"ר ישראל סג"ל אשר הוא מרביץ תורה כעת בק"ק ברודא, אשר הייתי ג' שנים אוכל שולחנו ומלבישני עדני, אשר מברכתם ברכוני ומטובתם הטיבוני, מושב יחידים ישבתי שם בחדר מיוחד, ושם מטה כסא ומנורה, והרחבתי את לבבי אחד לאחד, ישלם ה' להם ולבניהם כפעלם הטוב, וישמור את בתיהם מפחד, אכי"ר. וכאשר היתה איתן מושבי בק"ק הנ"ל [ווינא] הייתי משתעשע בו ובתורתו וחזיתי בפלפולו בשכלו המופלא שכל צח שכל המוציא תולדות כיוצא בו
— הקדמת פנים מסבירות
משפחתו
- בנו - ר' שמעון (חתן הקצין ר' בער אופנהיים מוורמייזא), אב"ד גראפפעלד, וגליל שווארצנבערג (או, במגילת יוחסין למשפחת פרנקל הירצפעלד, הייצפעלד=היידינגספעלד), ואחר מות אביו, היה אב"ד ווירצבורג והמדינה.
- בנו - ר' יששכר בערמן, אב"ד קיצינגען.
- בנו - ר' ליב.
- בתו - מרת אסתר, אשת ר' יצחק סג"ל, אב"ד איטינגן[11].
- חתנו - ר' שניאור פייבש ב"ר יוסף, אב"ד קראמוי, וויצנהויזן.
- אחיו - ר' דוד יצחק זעקל. בנו הוא ר' יששכר ברמן בעל "מטה יששכר", מפיורדא.
- אחותו - מרת אסתר, אשת ר' בנימן וואלף ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא אב"ד ור"מ דפראג.
- אחותו - מרת ריטשל, אשת ר' חגי חנוך אב"ד במברג, הנאו.
לקריאה נוספת
- חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' קכ, קראקא תרנ"ג, באתר היברובוקס
- צבי הירש הלוי הורוויץ, העלישויא, בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח, עמ' 553.
- יעקב קופל דושינסקי, תולדות הגאון ר' דוד אופנהיימער, בודפשט, תרפ"ב, עמ' 47.
- ר' משה ב"ר מאיר שוחט, מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא, בתוך: קובץ קרן ישראל, א, עמ' קיז, ומקורו ב: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 1911, עמ' 350-351.
- יצחק דוב פעלד, "קונטרס חלקי אבנים", נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רנד, באתר היברובוקס
- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 215-216.
- בנימין שלמה המבורגר, מבוא לספר מטה יששכר, נתניה, תשמ"ה.
הערות שוליים
- ^ שכן אשתו הראשונה של אביו נפטרה בשנת ת"א, ואח"כ נולד האח שלו, ר' יצחק דוד זעקל.
- ^ מסופק בזה י"ק דושינסקי בהערה 137, וצבי הלוי הורוויץ כתב שנפטר בשנת תס"ו, אבל לא יתכן שכן בהסכמתו לספר "ויקהל משה", דעסוי תנ"ט כבר כתב עליו "זצוק"ל".
- ^ דוד קופמאן, כתב עליו ב"הגרן", תרנ"ח, א, עמ' 73: "הקצין המפואר ראש גבירי קהלת ווינא ר' קאפיל פרענקל... תורה וגדולה כאחד נמצאו בהם, וכל חיי רוחו של ר' יעקב קאפיל סג"ל אשר עלו בעיניו על כל כבוד עשרו ופרשת גדולתו היו ראשי חכמי ישראל אשר הביא אל ארמונו למען ילמדו בניו ויעשו כמתכנתם, ובאמת זכה לראות בנו יוצא חלציו עולה למעלה למעלה על סולם השלמות, ה"ה ר' ישראל פרענקל אשר היה יושב על כסא ההוראה בקהלות קדושות בישראל".
- ^ ר' משה ב"ר מאיר שוחט, "מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא", בתוך: קובץ "קרן ישראל", א, עמ' קיז.
- ^ מגילת יוחסין למהר"ל מפראג.
- ^ יצחק דוב פעלד, "חלוקי אבנים" סימן פה, בתוך: "יש מנחילין", עמ' תלז.
- ^ רח"נ דמביצר בכלילת יופי כתב שהיה תלמידו, אבל לא נראה כן מהלשון.
- ^ בהקדמת בן המחבר לשו"ת "שער אפרים": "עד שנתקבל לק"ק ווינא בבית מחותנו הראש והקצין הנדיב המפורסם הגביר המרומם כהר"ר קאפיל הלוי ז"ל ועם בנו הקצין הנדיב על נדיבתו יקום בכל עת צדקה עושה, תורה וגדולה במקום אחד, הרב המובהק כמהור"ר ישראל הלוי נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ברודא יע"א ועם שאר בעלי תריסין השמיע תורתו".
- ^ ר' משה ב"ר מאיר שוחט, "מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא", בתוך: קובץ "קרן ישראל", א, עמ' קיז כותב: "ובשנת תל"ח הייתי בק' פירדא בשבתות אצל ש"ב הרב הגאון הגדול מ' ישראל זצ"ל".
- ^ 10.0 10.1 ממורבוך של היידינגספלד, בתוך: בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 216.
- ^ כ"כ י"ק דושינסקי בהערה 138, אבל באגרת ר' משה ב"ר מאיר שוחט, מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא, בתוך: קובץ קרן ישראל, א, עמ' קיז כתוב שלא היה לו לר' ישראל אלא בת אחת, ושמה צארטיל.
