קורסיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורסיקה
Corse
דגל קורסיקה
תמונת לוויין של קורסיקה
תמונת לוויין של קורסיקה
תמונת לוויין של קורסיקה
מדינה צרפתצרפת צרפת
מושל פול ג'אקובי (Paul Giacobbi)
מחוזות בחבל קורסיקה הדרומית (Corse-du-Sud)
קורסיקה עילית (Haute-Corse)

5 רבעים, 52 קנטונים, 360 קהילות
בירת החבל אז'אקסיו
שפה רשמית צרפתית
שטח 8,680 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בחבל 322,120 (2014)
 ‑ צפיפות 32.3 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 42°9′N 9°5′E / 42.150°N 9.083°E / 42.150; 9.083
www.corse.fr

לחצו כדי להקטין חזרה

או-דה-פראנסגראנד אסטבורגון-פראנש-קונטהאוברן-רון-אלפפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזורקורסיקהאוקסיטניהאקיטן החדשהסאנטר-עמק הלואראיל-דה-פראנספיי דה לה לוארברטאןנורמנדיהולנדגרמניהאוסטריהליכטנשטייןשווייץאיטליהמונקואנדורהספרדהממלכה המאוחדתגרנזיג'רזיבלגיהלוקסמברוג

קורסיקהצרפתית: Corse, בקורסיקאית: Corsica) הוא האי הרביעי בגודלו בים התיכון (אחרי סיציליה, סרדיניה וקפריסין) ומהווה חבל של צרפת.

גאוגרפיה

קורסיקה מופרדת מסרדיניה על ידי מצר בוניפאצ'יו, שרוחבו 11 ק"מ.

באי מתגוררים כ-322,120 תושבים, ושטחו 8,680 קמ"ר. רוב שטחו של האי הררי, והנקודה הגבוהה בו היא הר מונטה סינטו שגובהו 2,710 מטרים. באי נמצא פארק גדול (Parc Naturel Régional de Corse) המגן על צמחי האי והחיות בו. הפארק הוקם בשנת 1972 והוא מהווה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

הערים העיקריות באי:

היסטוריה

האי היה תחת השפעה ושליטה קרתגאנית עד ל-237 לפני הספירה, עת נכבש על ידי הרפובליקה הרומית. הוא נשאר בשליטה רומית עד לכיבושו בידי הוונדלים ב-430 לספירה. האי נכבש בידי הביזנטים ב-522. עם קריסתה של האימפריה הביזנטית, האי נשלט בידי מספר מדינות, בכללם גם לומבארדים וערבים.

האי היה בשליטתה של פיזה כמעט לאורך כל ימי הביניים, אך לבסוף נכבש בידי גנואה ב-1282, במהלך קרב מלוריה. האי היה באופן עקבי ורצוף חלק מרפובליקת גנואה למשך קרוב ל-500 שנה. האי נכבש בידי אראגון בין 1296 עד ל-1434 ובידי צרפת בין 1553 עד ל-1559. קורסיקה נשארה בידי גנואה עד למכירתה לצרפת ב-1768. האי נכבש לשנה אחת בידי בריטניה, ב-1814.

דמות חשובה בהיסטוריה של קורסיקה הוא פסקל פאולי (1725-1807), הגנרל והפטריוט הקורסיקאי שנאבק לעצמאותה של קורסיקה מצרפת.

פאולי הקים את האוניברסיטה הראשונה בקורסיקה, והקים את הרפובליקה הקורסיקנית ב-1755 עם החוקה הקורסיקאית, שנבנתה על המודל של החוקה האמריקאית. הוא הובס בידי הצבא הצרפתי, ומת בגלות בלונדון ב-1807. מורשתו נלקחה בידי הקורסיקאים האיטלקים, שגם שואפים לעצמאות קורסיקה מצרפת.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן שהגרמנים כבשו את צפונה של צרפת, קורסיקה הייתה חלק מצרפת של וישי בין 1940 ל-1942 ונכבשה בידי ממלכת איטליה בין 1942 ל-1943. בחציה הראשון של המאה ה-20 קורסיקאים רבים (ביניהם גם פטרו ג'יובאצ'יני) תמכו באיחודו של האי עם איטליה.

קורסיקה היא גם מקום הולדתו של נפולאון בונפרטה, שנולד בעיר אז'אקסיו, למשפחת בורגנים עשירה.

מנהל

האי קורסיקה מהווה אחד מחבלי צרפת (Régions de France). בירת החבל היא העיר אז'אקסיו. החבל מחולק לשני מחוזות (Département):

שני המחוזות נוצרו ב-15 בספטמבר 1975.

כלכלה

עיקר כלכלת האי מתבססת על תיירות. אקלים האי נוח והקירבה בין ההרים וחופי הים הופכת את האי לאתר תיירות מועדף בקרב תושבי צרפת. חלק גדול מחופי האי אינם מפותחים, ועיקר אזורי התיירות מתרכזים באזור שבקרבת פורטו-וקיו וקאלווי שבמערב האי, ואזור בוניפסיו בדרום האי.

פוליטיקה

מקום הולדתו של נפוליאון בונפרטה

באי פועלות תנועות פוליטיות אחדות הפועלות למען השגת עצמאותה של קורסיקה מצרפת.

חלק מהקבוצות הפועלות להשגת עצמאות לקורסיקה פעלו בשנות ה-70 של המאה ה-20 באמצעים של טרור שכללו פיגועים ורצח של פוליטיקאים מהממשל הצרפתי באי. הפגנה לא אלימה שנערכה בכרם "פייה נואר" באלריה בשנת 1975 דוכאה בכוח רב על ידי הממשלה הצרפתית, דבר שהוביל לעידודם של מפלגות אלימות יותר וארגוני טרור. רציחתו של מושל החבל קלוד אריניאק ב-6 בפברואר 1998 הובילה לירידה רבה בפופולריות של הארגונים התומכים באוטונומיה. בשנים האחרונות ממקדים ארגוני האוטונומיה את מעשיהם בהתנגדות לתושבים מוסלמים באי, זאת בין השאר על ידי ריסוס כתובות גרפיטי ("Arabi Fora", "ערבים החוצה") ואף ירי לעבר מסגדים.

בשנת 2000 הסכים ראש ממשלת צרפת ליונל ז'וספן לתת אוטונומיה רבה יותר לאי בתמורה להפחתה במעשי האלימות. אוטונומיה מוצעת זו תכלול עידוד והגנה על השפה הקורסיקאית, שדוכאה בעבר, כמו גם שפות מקומיות אחרות. תוכניות אלה לא קיבלו רוב בבית הנבחרים של צרפת מחשש שחבלים אחרים כגון ברטאן, פרובנס ואלזס יבקשו אוטונומיה - דבר שיסדוק את אחדותה של צרפת.

ב-6 ביולי 2003 נערך משאל עם בקורסיקה בשאלת הצעתה של ממשלתו של ז'אן פייר ראפארין ושר הפנים בממשלתו, ניקולא סרקוזי, לתת לאי יותר אוטונומיה. הצעה זו נדחתה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורסיקה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0