היום הרביעי לבריאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"היום הרביעי לבריאה", ציור שמן מאת אלכסנדר צ'רקוב

היום הרביעי של בריאת העולם הוא היום הרביעי לקיום היקום ובו ברא הקב"ה את השמש הירח ויתר גרמי השמיים שמחוץ לכדור הארץ.

במקרא

וַיֹּאמֶר אֱלֹקים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה: וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי-טוֹב וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

בראשית א י"ד ט"ו ט"ז י"ז י"ח י"ט

למרות שהאור נברא כבר ביום הראשון ואף השמים היו מהיום השני עדין היה חסר עצמים חומריים שיגדירו את הבדלי האור והחושך על פי שעות. על כן ציווה האלוקים על שני המאורות הגדולים שנבראו כבר ביום הראשון, השמש והירח, להיתלות ברקיע השמים במקומות מדויקים על מנת ליצור שעות יום ושעות לילה ועוד.

בתחילה היו אמורים להיות גם השמש וגם הירח להיות מאורות גדולים באותה מידה, אך הלבנה התלוננה על חלוקה זו ואמרה שאי אפשר ששני מלכים ישלטו יחד באותו כתר במידה שווה, ה' קיבל את טענתה ומיעט את הלבנה כך שתאיר פחות משיועדה להאיר - וכמו בימנו - וכך לא היו שני מאורות השווים זה לזה.

על אשר מיעט ה' את הלבנה הרבה את צבא השמים המלווה אותה כדי להפיס את דעתה והעניק לה את הכוכבים כולם[1].

משמעויות נוספות

בריאת השמש והירח ומיקומם יצרו הלכה למעשה ארבעה מאורעות חשובים בחיי העולם שלהם נועדו.

בריאות נוספות

יחד עם השמש והירח נבראו כל גרמי השמים ובכללם כוכבי הלכת כוכבי השבת הגזיים והסלעיים וכוכבי השביט כולם הגלקסיות וצבירי הגלקסיות. מספרם לא ידוע והוערך על ידי חז"ל כאין סופיים כמעט[דרושה הבהרה].

מיעוט הלבנה במחשבת ישראל

בברכת הלבנה ישנה התייחסות למאורע ההיסטורי של מיעוט הלבנה בצירוף הקבלה מפורשת לעתידו של עם ישראל: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו", הקבלה זו, המצטרפת להמון הקבלות נוספות בחז"ל בין הלבנה לעם ישראל[2] מפרשות שאין המשמעות של מיעוט הלבנה כאירוע אסטרונומי גרידא אלא כמעשה בעל משמעות קבלית עמוקה.

על פי פרשנות זו, הלבנה מעולם לא היתה אמורה להיות גרם שמים בעל אור עצמי כדוגמת השמש, אלא רק מחזיר אור בלבד. אבל קודם לחטאה המוקדם היתה ללבנה סגולה להחזיר את האור שהיא מקבלת, וכמו מראה, אך עקב המחשבה העצמאית שלה הפכה לגרם סלעי שבולע חלק מהאור לעצמו. ביום שירפא הבורא את מכת הלבנה, גם מכתו הכללית של עם ישראל תתרפא והוא יקח את כל ההשפעות האלוקיות המושפעות על העולם אל הצרכים האמתיים שלהם, אור ה' יאיר בכל עוצמתו, בגאולת ישראל וגאולת העולם.

הערות שוליים

  1. ^ רש"י
  2. ^ שמות רבה על הפסוק החודש הזה לכם