הדיוויזיה ה-17 ההודית (צבא הודו הבריטית)
 | |
| סמל הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הודו הבריטית |
| שיוך |
 צבא הודו הבריטית |
| סוג | דיוויזיית חיל רגלים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1917 – אוגוסט 1923 (כ־6 שנים) |
| מקים היחידה | מייג'ור גנרל ווב גילמן (אנ') |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה המרד העיראקי ב-1920 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | הקורפוס ההראשון (אנ') |
| מפקדים |
מייג'ור גנרל ווב גילמן (אנ') מייג'ור גנרל ג'.א. ג' לסלי (G.A.J. Leslie) |
הדיוויזיה ה-17 ההודית הייתה דיוויזיה של צבא הודו הבריטית שנבנתה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ונלחמה במערכה במסופוטמיה. הקמת הדיוויזיה הייתה חלק מהמאמץ לחזק את הצבא הבריטי אחרי הכישלון במצור על כות ב-1916. הדיוויזיה השתתפה בניצחונות הבריטים על הצבא העות'מאני בשנים 1917–1918. עם סיום המלחמה נשארה הדיוויזיה כחיל משמר בעיראק והשתתפה במרד העיראקי ב-1920. פורקה ב-1923 למעט בריגדה אחת שנשארה בעיראק.
רקע
בספטמבר 1914, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פלשה בריטניה למסופוטמיה באזור שאט אל ערב וחייליה החלו להתקדם מערבה במגמה להשתלט על דרום מזרח מסופוטמיה כדי להגן על מקורות הנפט בפרס ועל נתיב הובלת הנפט במפרץ הפרסי.
כדי לסייע לבריטניה הצטרף למערכה חיל המשלוח ההודי שהורכב ברובו מחיילים של צבא הודו הבריטית. כוחות משנה של חיל משלוח זה נשלחו אל כל זירות הלחימה בהן נלחמו מדינות ההסכמה מול מעצמות המרכז. הכוח הגדול ביותר של חיל המשלוח היה כוח D שנשלח למסופטמיה[1]. תהליך בניית כוח D נמשך תקופה ארוכה והגיע לשיאו ב-1916 כשלוטננט גנרל פרדריק סטנלי מוד הוביל מהלך לתיגבור משמעותי של הכוח הבריטי לקראת חידוש המערכה על בגדאד. במהלך תקופה זו נבנו או הועברו לזירה זו 8 דיוויזיות כשהדיוויזיה ה-17 הייתה אחת האחרונות מהן.
ההיסטוריה של הדיוויזיה
הדיוויזיה ה-17 הוקמה באוגוסט 1917 במסופוטמיה והיא כללה בעיקר חיילים מהמחוזות השונים של הודו ובנוסף יחידות קטנות של חיילים אנגלים. הדיוויזיה התארגנה ב-בגדאד (שנכבשה במרץ אותה שנה) מתוך בטליונים שכבר שהו במסופוטמיה. במהלך השנה לאחר התארגנותה עסקו חיילי הדיוויזיה במשימות שיטור ואבטחת קווי תקשורת. רק החל מהמחצית השנייה של 1918 השתתפה הדיוויזיה בקרבות הבאים:
לאחר סיום המלחמה וחתימת הפסקת האש של מודרוס נשארה הדיוויזיה בעיראק ככוח כיבוש למשימות שיטור ושמירה.
באפריל 1920 אושר בועידת סן רמו המנדט הבריטי על מסופוטמיה. בעקבות אישור זה התפרץ מרד כנגד השלטון הבריטי ובו נטלו חלק קצינים לשעבר בצבא האימפריה העות'מאנית, סוכנים צרפתים, לאומנים מהתנועה הלאומית הערבית וכורדים מצפון עיראק ששאפו לעצמאות. הדיוויזיה ה-17 הייתה בין הכוחות עליהם הוטל לדכא את המרד. המרד דוכא בסופו של דבר אך במחיר של כ-2,300 חללים בריטים שחלקם היו מהדיוויזיה ה-17.
ב-1923 פורקה הדיוויזיה וחייליה הוחזרו לארצותיהם למעט בריגדה שנשארה בעיראק.
ב-1941 הוקמה בצבא הודו דיוויזיית הרגלים ההודית ה-17 (אנ') שנלחמה במלחמת העולם השנייה.
סדר הכוחות במערכה במסופוטמיה
| יחידה | מפקד | יחידות משנה | הערות |
|---|---|---|---|
| הבריגדה ההודית ה-34 (אנ') | בריגדיר גנרל ארתור גרנפל ווקופ (אנ') | • הבטליון השני של הרגימנט המלכותי של מערב קנט (אנ') • הרגימנט ה-31 של פונג'אב (אנ') • בטליון 1 של רגימנט הרגלים ההודי ה-112 (אנ') • רגימנט מהאראטס ה-114 (אנ') • סוללת המקלעים ה-129 |
הגיעה מהדיוויזיה ה-15 ההודית באוגוסט 1917 |
| הבריגדה ההודית ה-51 (אנ') | בריגדיר גנרל רג'ינלד הילדיארד (אנ') | • הבטליון ה-1 של רגימנט הרגלים הקלים "היילנד" (אנ') • הבטליון ה-1 של הרגימנט השני של המלכה ויקטוריה "רג'פוט" (אנ') • רגימנט הסיקים "פרוזפור" של המלך ג'ורג' (אנ') • הבטליון ה-1 של רובאי גורקה של הנסיכה מרי (אנ') • סוללת המקלעים ה-257 |
|
| הבריגדה ההודית ה-52 (אנ') | בריגדיר גנרל פ.א.אנדרו | • בטליון 1/6 של הרגימנט המלכותי של המפשייר (אנ') • רגימנט הרגלים הסיקי ה-45 "רטראי" (אנ') • רגימנט הרגלים ה-84 "פונג'אב" (אנ') • רגימנט הרגלים ה-94 של ראסל (אנ') • רגימנט הרגלים ה-113 (אנ') • סוללת המקלעים ה-258 |
|
| הארטילריה הדיוויזיונית | בריגדת הארטילריה ה-1 של סאסקס (אנ') (של "ארטילריית השדה המלכותית" (אנ')) • בריגדת הארטילריה ה-2 (אנ') (של "ארטילריית השדה המלכותית" (אנ')) |
||
| ההנדסה הדיוויזיונית | • מהנדסי "מלרכותלה" (Malerkotla), "סירמור" (Sirmoor) ו"גארוול" (Garhwal) • יחידת איתות של כוחות האיתות המלכותיים (אנ') • הבטליון ה-1 של רגימנט ההנדסה ה-32 "סיקים" (אנ') |
||
| יחידות דיוויזיוניות | • סוללת המקלעים ה-276 • בטליון מכונות היריה ה-17 • יחידות רפואה של כוחות הרפואה המלכותיים (אנ') • יחידת התובלה מכוחות התובלה והשירותים המלכותיים (אנ') |
לקריאה נוספת
- Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
- Moberly, F.J. (1997) [1923]. Official History of the War: Mesopotamia Campaign. London: Imperial War Museum. ISBN 1-870423-30-5.
- Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X.
- Barker, A. J. (2009). The First Iraq War – 1914–1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-0-9824911-7-1.
- Knight, Paul (2013). The British Army in Mesopotamia, 1914–1918. Jefferson, NC: McFarland. ISBN 978-0-7864-7049-5.
- Moberly, F. J. (1997) [1927]. The Campaign in Mesopotamia 1914–1918. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. IV. Compiled at the Request of the Government of India, under the Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence (Imperial War Museum and Battery Press repr. ed.). London: HMSO. ISBN 978-0-89839-290-6.
קישורים חיצוניים
- המנדט במסופוטמיה, באתר encyclopedia.1914-1918-online
- הדיוויזיה ההודית ה-17, באתר military.wikia.org
- הדיוויזיה ההודית ה-17, באתר hyperleap (אורכב)
- הדיוויזיה ההודית ה-17, באתר warpath.orbat
הערות שוליים
- ^ כוח D כלל מעל 500,000 חיילים
37985349הדיוויזיה ה-17 ההודית (צבא הודו הבריטית)