קרב דוג'יילה (1916)
 | ||||||||||||||||||
| מפת המצור על כות והגזרה בה פעלו הבריטים בניסיון לפרוץ את המצור | ||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 20 בינואר 1916 – 21 בינואר 1916 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב אום-אל-האנה | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב כות השני | |||||||||||||||||
| מקום | כ-50 ק"מ מכות | |||||||||||||||||
| עילה | פריצת המצור על כות | |||||||||||||||||
| תוצאה | כישלון פריצת קו ההגנה הטורקי הרביעי. כניעת הכח הנצור בכות. | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | אחיזת הטורקים באום-אל-האנה בלם את התקדמות הבריטים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב דוג'יילה התחולל ממזרח לעיר כות, במהלך מרץ 1916 בין כוח של הצבא הבריטי לבין כוח חסימה של צבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה הקרב הרביעי שניהלו הבריטים במאמץ לשחרר את הנצורים בעיר כות. הקרב הסתיים בכישלון הבריטים לפרוץ את קו ההגנה הרביעי שהקימו הטורקים בדוג'יילה, סיים את המאמץ הבריטי להציל את הנצורים והביא לכניעת הבריטים בכות.
רקע
פרוץ המלחמה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדו בריטניה והאימפריה העות'מאנית משני עברי המתרס. כצעד ראשון במערכה במסופוטמיה פלש צבא בריטניה לשאט אל ערב דרך המפרץ הפרסי בנובמבר 1914. מטרתה העיקרית של פעולה זו הייתה להגן על מרכזי ייצור הנפט בפרס (בעיקר בעיר הנפט אבאדן) ולהבטיח את חופש השיט במפרץ הפרסי למעבר מיכליות הנפט הבריטיות.
המערכה הראשונה לכיבוש בגדאד
כדי להבטיח את אחיזתם בדרום מזרח מסופוטמיה הרחיבו הבריטים את תחום אחיזתם וכבשו במהלך קרב בצרה את עיר המפתח בצרה שם הוקם הפיקוד הבריטי. בניגוד לבריטים, שהטילו למערכה כוחות חזקים ומיומנים, צמצמו הטורקים את כוחותיהם במסופוטמיה והעבירו יחידות לחזיתות אחרות[1]. לאור הצלחות הבריטים הורה מפקד המערכה הבריטי, גנרל ג'ון ניקסון, לכוחותיו להמשיך להתקדם צפונה לאורך נהרות הפרת והחידקל ולכבוש את בגדאד.
במהלך 1915 ניצחו הבריטים במספר קרבות (אל-קורנה, שוויבה, עמארה, נאסריה וא-סין) שהביאו אותם לפאתי בגדאד. בנובמבר 1915, כשהם רק 15 ק"מ מבגדאד, התחולל קרב קטסיפון בין הבריטים לטורקים שהסתיים ללא ההכרעה אך עם נפגעים רבים לשני הצדדים דבר שאילץ את הבריטים לחזור לכות.
המצור על כות
ערך מורחב – המצור על כות
הכוח הבריטי שנסוג לכות היה מורכב בעיקרו מחיילי הדיוויזיה ה-6 של "פונה" בפיקודו של מייג'ור גנרל צ'ארלס טאונסנד. עם ההגעה לכות ביקש טאונסנד ממפקדו גנרל ניקסון להמשיך בנסיגה עד לבצרה אך ניקסון הורה לכח להישאר ולהגן על העיר. החיילים הבריטים נערכו במערך הגנתי והניסיון של הטורקים לפרוץ לעיר נכשל. המפקד של הכח הטורקי, גנרל-פלדמרשל קולמר פון דר גולץ, הורה לחייליו (מהארמייה הטורקית ה-6) להטיל מצור על העיר וכן להקים מחסומים במורד החידקל כדי למנוע הגעת תגבורות בריטיות.
ההכנות הבריטיות לפריצת המצור
לפי הנחיותיו של גנרל ניקסון החלו ההכנות לפריצת המצור. ההערכות נעשתה בעיירה עלי אל-גרבי (כ-100 ק"מ במורד החידקל) והוביל אותה לוטננט גנרל פנטון איילמאר. לרשותו של איילמאר הועמד "קורפוס חידקל" שכלל, תחילה, 3 בריגדות ובהמשך הובאה למקום הדיוויזיה ה-7 של "מירוט" שהועברה מגזרת אירופה[2].
קרב שייח' סעד
- ערך מורחב – קרב שייח' סעד (1916)
ב-3 בינואר 1916 יצא כח בריטי, בפיקודו של פנטון איילמאר, לתקוף את קו ההגנה הראשון של הטורקים שהתחפרו בעיירה שייח' סעד. הקרבות נערכו על שתי גדות החידקל ועד ה-9 בינואר הצליחו הבריטים לפרוץ את קו ההגנה הטורקי. ניצחון זה הושג במחיר גבוה של כ-4,300 פצועים וחללים וזאת בזמן שהיחידות הטורקיות נסוגו באופן מסודר לקו ההגנה השני בשפך של ואדי לחידקל. תחת הלחץ של ג'ון ניקסון להמשיך בפריצת הדרך לכות יצא איילמאר, זמן קצר לאחר סיום קרב שייח' סעד, לפריצת קו ההגנה השני שנפרס כ-15 ק"מ במעלה הנהר בנקודה שבה מתחבר ערוץ ואדי, שזורם מצפון, לחידקל.
קרב ואדי
- ערך מורחב – קרב ואדי (1916)
קרב ואדי התחולל ב-13 בינואר 1916 כ-15 ק"מ משייח' סעד, במעלה החידקל. הטורקים הקימו קו הגנה שני בנקודת ההתחברות של ערוץ נחל לחידקל. הכוח הבריטי התפצל לשניים כשבריגדה אחת תקפה ישירות את קו ההגנה בעוד שרוב הכח ניסה לאגף את קו ההגנה. עיכוב בהתקפה והתגלות כוח האיגוף הביאו להתחזקות פעולות ההגנה. בסופו של יום הצליחו הבריטים לפרוץ את קו ההגנה אך במחיר יקר של כ-1,600 פצועים וחללים.
קרב אום-אל-האנה
- ערך מורחב – קרב אום-אל-האנה (1916)
קרב אום-אל-האנה התחולל ב-20 בינואר ו-21 בינואר 1916 במטרה לכבוש מעבר היבשתי בין החידקל לביצות סואיקייה (Suwaikiya) על מנת להגיע לכות. הכוחות הבריטים נתקלו באש מקלעים צפופה ונאלצו לסגת לאחר שסבלו מכ-2,700 פצועים וחללים.
הכוחות המעורבים בקרב דוג'יילה
צבא בריטניה
לאחר בלימת קורפוס החידקל באום-אל-האנה נסוגו הבריטים בחזרה לעלי אל-גרבי ממנה יצאו בתחילת ינואר. שרשרת בכשלונות הביאו להדחתו של מפקד חיל המשלוח ההודי ג'ון ניקסון ומינויו של לוטננט גנרל פרסי לייק. מטרתו של איילמאר הייתה לחזק את היחידות הלוחמות של "קורפוס חידקל" ולתגבר אותו עם כוחות חדשים. התגבורת היחידה שהפיקוד הבריטי הצליח להקצות לזירת מסופוטמיה הייתה הדיוויזיה ה-13 "המערבית" שלחמה לפני כן במערכת גליפולי.
מאחר שרוב היחידות סבלו ממחסור בכוחות בגלל הנפגעים הרבים בקרבות ינואר החליט הפיקוד הבריטי לאחד יחידות כדי להגיע ליחידות מלאות. בסופו של תהליך כלל הכוח הבריטי כ-20,000 חיילים שעיקרם מהדיוויזיה ה-13 (המערבית), ה-3 (לאהור) וה-7 (מירוט).
הצבא העות'מאני
הכוח העות'מאני, שעמד מול הצבא הבריטי, השתייך לארמייה הטורקית ה-6 בפיקודו של קולמר פון דר גולץ. ארמייה זו נחלקה ל-2 קורפוסים:
- הקורפוס ה-18 בפיקודו של קאזים פאשה. קורפוס זה יועד, בתחילה, לקיים את המצור על כות אולם עקב ירידת הסיכון של פריצת המצור הופנו חלקים גדולים ממנו לתגבור קו ההגנה במורד החידקל כשמאחור נארו רק כ-2,000 חיילים לשמירת המצור.
- הקורפוס ה-13 בפיקודו של חליל פאשה. קורפוס זה נשלח לחסום את התקדמות הכוחות הבריטים והצליח בכך בסדרת קרבות במורד החידקל.
מכיוון שהתוכניות הבריטיות לא היו ידועות חולק הכוח הטורקי בין הגדה הצפונית לדרומית. הכוח שנשלח לדוג'יילה בגדה הצפונית מנה כ-10,000 חיילים (כ-8,500 חיילי רגלים וכ-1,500 פרשים).
הזמן שחלף מסיום אום-אל-האנה בינואר 1916 איפשר לטורקים לשפר את הביצורים שלהם שהגנו על כות.
מהלך קרב דוג'יילה
תוכנית הקרב
לאחר בלימת ההתקדמות הבריטית לאורך החידקל נשקלו תוכניות קרב חלופיות שיעקפו את קו הביצורים הטורקי הפרוש בקרבת גדות החידקל. לאחר בחינת החלופות הוחלט על התקדמות מדרום לחידקל.
על פי התוכנית הבריטית הכח הבריטי חולק ל-3 כוחות משנה:
- כוחות A ו-B בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ורג' קמבל (אנ') שהיה מפקד בריגדה בדיוויזיה ה-3 של "לאהור". 2 כוחות אלו יועדו לתקוף את קו הביצורים הטורקי.
- כוח C בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי דורבן קירי (Henry D'Urban Keary), מפקד הדיוויזיה ה-3 של "לאהור", יועד לכח עתודה.
לוח הזמנים למימוש התוכנית הושפע משמעותית מהתקרבות האביב שמתאפיין בהפשרת שלגים ובהצפת שטחים רחבים על גדות הנהרות שיכול למנוע התקדמות כוחות.
מהלך הקרב ב-7 במרץ 1916
המערכה ב-7 במרץ 1916 החלה עם רדת הלילה. הכוחות הבריטים התוקפים חצו את החידקל לגדה הדרומית והחלו לנוע לכוון דוג'יילה. המישורים הרחבים הקשו על היכולת לנווט לנקודת ההתחלה וזאת בנוסף לאובדן הקשר בין הכוחות דבר שהאט את ההתקדמות. במקביל חל איחור גם בהתקדמות סוללות הארטילריה.
מהלך הקרב ב-8 במרץ 1916
לפני עלות השחר של ה-8 במרץ 1916 הצליחה יחידת החלוץ של כוח A[3] להפתיע את הכוחות הטורקים בדוג'יילה ולכבוש את המקום. מאחר שכיבוש זה הקדים את התוכנית הורה קמבל, בהחלטה שגויה, לסגת מדוג'יילה ולחכות לשעת פתיחת המערכה המתוכננת. בשלוש השעות שחלפו מהחלטה זו הספיקו הטורקים להציב את חייליהם בשוחות ולהעביר תגבורות מהגדה הדרומית לצפונית. עם פתיחת הקרב בשעה המתוכננת נתקלו הכוחות באש נגד חזקה שגרמה לנפגעים רבים. על אף ההתנגדות הטורקים הצליחו חלק מהיחידות הבריטיות להאחז בביצורי דוג'יילה אך בשעות אחר הצהריים החלה התקפת נגד של הטורקים והיחידות הבריטיות נאלצו לסגת מדוג'יילה.
תוצאות הקרב
- נפגעים:
- הצבא הבריטי: כ-3,500 חללים ופצועים.
- הצבא העות'מאני: כ-1,300 חללים ופצועים.
- איילמאר הודח מתפקידו והוחלף על ידי לוטננט גנרל ג'ורג' פרדריק גורינג כמפקד "קורפוס טיגריס".
- קרב זה היה אחד הניסיונות האחרונים לפרוץ את המצור על כות וחודש אחרי זה נגמרו מאגרי המזון של הנצורים והם נכנעו.
לקריאה נוספת
- Barker, A.J. (1967). The Bastard War: The Mesopotamian Campaign of 1914–1918. New York: Dial Press.
- Candler, Edmund (1919). The Long Road To Baghdad. Cassell and Company.
- Cato, Conrad (1917). The Navy in Mesopotamia 1914 to 1917. Constable and Company.
- Dane, Edmund (1919). British Campaigns In The Nearer East, 1914–1918. Hodder and Stoughton.
- Davis, Paul K. (1994). Ends and Means: The British Mesopotamian Campaign and Commission. Farleigh Dickinson University Press. ISBN 0-8386-3530-X.
- Erickson, Edward J. (2001). Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War. Greenwood Publishing Group. ISBN 978-0-313-31516-9.
- Keegan, John (2000). The First World War. Vintage Canada and colophon.
- Lee, J. Fitzgerald (1927). The "D" Force (Mesopotamia) In The Great War. Wm. May & Co., Ltd.
- Moberly, Brig.-Gen. F.J. (1923). History of the Great War Based on Official Documents: The Campaign in Mesopotamia 1914–1918. His Majesty's Stationery Office. ISBN 0-89839-268-3.
- Sandes, Major E.W.C. (1920). In Kut and Captivity With the Sixth Indian Division. John Murray.
- Townshend, Major General Charles Vere Ferrers (1920). My Campaign. James A. McCann Company.
- Wilson, Lieutenant-Colonel Sir Arthur T. (1969). Loyalties: Mesopotamia 1914–1917. Greenwood Press, Publishers.
קישורים חיצוניים
- קרב דוג'יילה, באתר worldhistoryproject.org
- קרב דוג'יילה, באתר firstworldwar.com
הערות שוליים
- ^ הטורקים העדיפו להעביר יחידות רבות למערכה בקווקז ולמערכה בסיני וארץ ישראל
- ^ גם הדיוויזיה ה-3 של "לאהור" תוכננה להגיע לזירה אך בגלל עיכובים היא הגיעה לזירת מסופטמיה רק באפריל 1916
- ^ היה זה הרגימנט ה-26 של פונג'אב מהבריגדה ההודית ה-36
30775659קרב דוג'יילה (1916)