קרב אום-אל-האנה (1916)
 | ||||||||||||||||||
| מפת המצור על כות והגזרה בה פעלו הבריטים בנסיון לפרוץ את המצור | ||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 20 בינואר 1916 – 21 בינואר 1916 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב ואדי | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב דוג'יילה | |||||||||||||||||
| מקום | כ-50 ק"מ מכות | |||||||||||||||||
| עילה | פריצת המצור על כות | |||||||||||||||||
| תוצאה | כשלון פריצת קו ההגנה הטורקי השלישי ונסיגה | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | אחיזת הטורקים באום-אל-האנה בלם את התקדמות הבריטים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב אום-אל-האנה התחולל ממזרח לעיר כות, בשלהי ינואר 1916 בין כוח של הצבא הבריטי לבין כוח חסימה של צבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה הקרב השלישי שניהלו הבריטים במאמץ לשחרר את הנצורים בעיר כות. הקרב הסתיים בכישלון הבריטים לפרוץ את קו ההגנה השלישי שהקימו הטורקים באום-אל-האנה ובמחיר גבוה של נפגעים.
רקע
פרוץ המלחמה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדו בריטניה והאימפריה העות'מאנית משני עברי המתרס. כצעד ראשון במערכה במסופוטמיה פלש צבא בריטניה לשאט אל ערב דרך המפרץ הפרסי בנובמבר 1914. מטרתה העיקרית של פעולה זו הייתה להגן על מרכזי ייצור הנפט בפרס (בעיקר בעיר הנפט אבאדן) ולהבטיח את חופש השיט במפרץ הפרסי למעבר מיכליות הנפט הבריטיות.
המערכה הראשונה לכיבוש בגדאד
כדי להבטיח את אחיזתם בדרום מזרח מסופוטמיה הרחיבו הבריטים את תחום אחיזתם וכבשו במהלך קרב בצרה את עיר המפתח בצרה שם הוקם הפיקוד הבריטי. בניגוד לבריטים, שהטילו למערכה כוחות חזקים ומיומנים, צמצמו הטורקים את כוחותיהם במסופוטמיה והעבירו יחידות לחזיתו אחרות[1]. לאור הצלחות הבריטים הורה מפקד המערכה הבריטי, גנרל ג'ון ניקסון, לכוחותיו להמשיך להתקדם צפונה לאורך נהרות הפרת והחידקל ולכבוש את בגדאד.
במהלך 1915 ניצחו הבריטים במספר קרבות (אל-קורנה, שוויבה, עמארה, נאסריה וא-סין) שהביאו אותם לפאתי בגדאד. בנובמבר 1915, כשהם רק 15 ק"מ מבגדאד, התחולל קרב קטסיפון בין הבריטים לטורקים שהסתיים ללא ההכרעה אך עם נפגעים רבים לשני הצדדים דבר שאילץ את הבריטים לחזור לכות.
המצור על כות
ערך מורחב – המצור על כות
הכוח הבריטי שנסוג לכות היה מורכב בעיקרו מחיילי הדיוויזיה ה-6 של "פונה" בפיקודו של מייג'ור גנרל צ'ארלס טאונסנד. עם ההגעה לכות ביקש טאונסנד ממפקדו גנרל ניקסון להמשיך בנסיגה עד לבצרה אך ניקסון הורה לכח להישאר ולהגן על העיר. החיילים הבריטים נערכו במערך הגנתי והניסיון של הטורקים לפרוץ לעיר נכשל. המפקד של הכח הטורקי, גנרל-פלדמרשל קולמר פון דר גולץ, הורה לחייליו (מהארמייה הטורקית ה-6) להטיל מצור על העיר וכן להקים מחסומים במורד החידקל כדי למנוע הגעת תגבורות בריטיות.
ההכנות הבריטיות לפריצת המצור
לפי הנחיותיו של גנרל ניקסון החלו ההכנות לפריצת המצור. ההערכות נעשתה בעיירה עלי אל-גרבי (כ-100 ק"מ במורד החידקל) והוביל אותה לוטננט גנרל פנטון איילמר (אנ'). לרשותו של איילמר הועמדו תחילה 3 בריגדות ובהמשך הובאה למקום הדיוויזיה ה-7 של "מירוט" שהועברה מגזרת אירופה.
קרב שייח' סעד
- ערך מורחב – קרב שייח' סעד (1916)
ב-3 בינואר 1916 יצא כח בריטי, בפיקודו של פנטון איילמר, לתקוף את קו ההגנה הראשון של הטורקים שהתחפרו בעיירה שייח' סעד. הקרבות נערכו על שתי גדות החידקל ועד ה-9 בינואר הצליחו הבריטים לפרוץ את קו ההגנה הטורקי. ניצחון זה הושג במחיר גבוה של כ-4,300 פצועים וחללים וזאת בזמן שהיחידות הטורקיות נסוגו באופן מסודר לקו ההגנה השני בשפך של ואדי לחידקל. תחת הלחץ של ג'ון ניקסון להמשיך בפריצת הדרך לכות יצא איילמר, זמן קצר לאחר סיום קרב שייח' סעד, לפריצת קו ההגנה השני שנפרס כ-15 ק"מ במעלה הנהר בנקודה שבה מתחבר ערוץ ואדי, שזורם מצפון, לחידקל.
קרב ואדי
- ערך מורחב – קרב ואדי (1916)
קרב ואדי התחולל ב-13 בינואר 1916 כ-15 ק"מ משייח' סעד, במעלה החידקל. הטורקים הקימו קו הגנה שני בנקודת ההתחברות של ערוץ נחל לחידקל. הכוח הבריטי התפצל לשניים כשבריגדה אחת תקפה ישירות את קו ההגנה בעוד שרוב הכח ניסה לאגף את קו ההגנה. עיכוב בהתקפה והתגלות כוח האיגוף הביאו להתחזקות פעולות ההגנה. בסופו של יום הצליחו הבריטים לפרוץ את קו ההגנה אך במחיר יקר של כ-1,600 פצועים וחללים.
הכוחות המעורבים בקרב אום-אל-האנה
צבא בריטניה
בתחילת 1916, עם הגעת כוחות חדשים לגזרת מסופוטמיה, נבנה כוח חדש שנקרא "קורפוס חידקל" שכלל את כוחות "חיל המשלוח ההודי" וכן את התגבורת (בעיקר הדיוויזיה ה-7). כוח זה, בפיקודו של לוטננט גנרל פנטון איילמאר, החל את המערכה עם כ-13,300 חיילים אולם כוח זה הצטמצם לאחר היקף נפגעים גדול בקרבות שייח' סעד וואדי. הכוח כלל את היחידות הבאות:
- הבריגדה ההודית הרכובה ה-6 שהייתה מעורבת במהלך 1915 במערכה לכיבוש בגדאד.
- בריגדת הרגלים ההודית ה-35 שהייתה יחידה חדשה שנבנתה בדצמבר 1915 וצורפה למערכה לשחרור כות.
- בריגדת הרגלים ההודית ה-28, שהייתה פעילה בתחילת המלחמה במערכה על סיני וארץ ישראל ובתימן והגיעה למסופוטמיה באוקטובר 1915.
- הדיוויזיה ה-7 של "מירוט" תחת פיקודו של ג'ורג' יאנגהאזבנד (אנ'): הועברה בתחילת המלחמה לזירת מערב אירופה כחלק מכוח A של חיל המשלוח ההודי. לאחר מספר קרבות בחזית המערבית ולאחר שסבלה מנפגעים רבים הועברה, בשלהי 1915, למערכה במסופוטמיה.
- ספינות מלחמה.
הצבא העות'מאני
הכוח העות'מאני, שעמד מול הצבא הבריטי, התבסס על הארמייה הטורקית ה-6 בפיקודו של קולמר פון דר גולץ. ארמייה זו נחלקה ל-2 קורפוסים:
- הקורפוס ה-18 בפיקודו של קאזים פאשה שימר את המצור על כות ולא היה מעורב בקרב אך שלח תגבורות לקו ההגנה.
- הקורפוס ה-13 בפיקודו של חליל פאשה הוא זה שנשלח לחסום את התקדמות הכוחות הבריטים. לאחר קרב שייח' סעד תגברו הטורקים את כוחותיהם בקו ההגנה השלישי באם-אל-האנה להיקף של כ-30,000 חיילים. בנוסף להגדלת כח האדם תוגבר כח זה במספר רב של מקלעים.
מהלך קרב אום-אל-האנה
היעד של הבריטים היה המעבר היבשתי אום-אל-האנה בין החידקל לביצות סואיקייה (Suwaikiya)[2].
ב-20 בינואר 1916 החלו הבריטים להפגיז את קו ההגנה הטורקי בירי ארטילרי[3] ולאחריו החלו חיילי הדיוויזיה ה-7 להתקדם רגלית בשטח מוצף מול אש מקלעים צפופה. הקרב נמשך עד 21 בינואר ולאחר שסבלו ממספר נפגעים גבוה וללא הצלחה בפריצת קו ההגנה נסוגו הבריטים.
תוצאות הקרב
- נפגעים:
- הצבא הבריטי: כ-2,700 חללים ופצועים
- הצבא העות'מאי: כ-500 חללים ופצועים
- לאחר 3 קרבות שלא הביאו לשבירת המצור על כות אך במחיר עצום של נפגעים החליט הפיקוד הבריטי להחזיר את הכוח לבסיס האם בעלי אל-גרבי.
- הכשלונות והיקף הנפגעים הביאו להדחתו של מפקד גזרת מסופוטמיה גנרל ג'ון ניקסון ושל מפקד כוח הפריצה לכות לוטננט גנרל איילמר.
- בקרב זה, כמו גם ב-2 הקרבות הקודמים, נתבררה חולשת המערך הרפואי כך שזמן המענה הרפואי והפינוי נמשך במקרים מסוימים עד 10 ימים.
- הדי הקרב הגיעו לנצורים בקרב לכן כישלון המתקפה תרם גם הוא לדמורליזציה של החיילים בכות.
לקריאה נוספת
- Barker, A. J. (2009). The First Iraq War, 1914-1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-1-929631-86-5.
- Townshend, Charles (2011). When God Made Hell: The British Invasion of Mesopotamia and the Creation of Iraq, 1914-1921. Faber & Faber.
- Wilson, Lieutenant-Colonel Sir Arthur T. (1969). Loyalties: Mesopotamia 1914–1917. Greenwood Press, Publishers.
- Mason, Philip (1974). A Matter of Honour: An Account of the Indian Army, Its Officers & Men. Ebenezar Bayliss and Son Limited. ISBN 0-03-012911-7.
- Davis, Paul K. (1994). Ends and Means: The British Mesopotamian Campaign and Commission. Farleigh Dickinson University Press. ISBN 0-8386-3530-X.
- Erickson, Edward J. (2001). Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War. Greenwood Publishing Group. ISBN 978-0-313-31516-9.
קישורים חיצוניים
- קרב אום-אל-האנה, באתר 1914–1918
- קרב אום-אל-האנה, באתר firstworldwar.com
- קרב אום-אל-האנה, באתר worldhistoryproject.org
- אריק סאס, קרב אום-אל-האנה, באתר mentalfloss.com
- סטיוארט קנדי, קרב אום-אל-האנה, באתר theblackwatch.co.uk
הערות שוליים
- ^ הטורקים העדיפו להעביר יחידות רבות למערכה בקווקז ולמערכה בסיני וארץ ישראל
- ^ רוחב מעבר אום-אל-האנה היה כ-1,500 מטר
- ^ ירי ארטילרי זה נעשה מתותחי שדה ומספינות מלחמה ששטו בחידקל
30158731קרב אום-אל-האנה (1916)