הגימנסיה העברית בקרקוב
 | |
| תמונת מחזור של כיתה משנת 1937 | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1918–1939 (כ־21 שנים) |
| מייסדים | שלמה לזר |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל |
|
הגימנסיה העברית בקרקוב (מאז 1937 נקראה רשמית בית ספר עברי תיכוני על שם ד"ר ח' הילפשטיין וכן "בית ספר מס' 445") הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה בקרקוב שבפולין. משנת 1918 ועד 1939 (שנת הלימודים של 1939 לא נפתחה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה).
רקע
בשנת 1902 נוסדה על ידי חובבי ציון בעיר קרקוב (אז בגליציה, אוסטריה) "חברת בית-הספר העברי היסודי", ששמה לה למטרה לפתוח מסגרת חינוכית כללית, ציונית ודוברת עברית עבור תומכי רעיונות אלה. על אף התנגדות עזה מצד החרדים אשר שלטו במוסדות הקהילה, הצליח שלמה לזר לפתוח בשנת הלימודים של 1908 כיתת בית ספר יסודי עם כיתה אחת בת 30 תלמידים. בית הספר נדד בין אתרים שונים בעיר, אך הצליח לגדול ולהתפתח. בשנת 1913 נרכש מגרש ברחוב בְּז'וֹזוֹבָה (Brzozowa) 5 עבור הקמת בית קבע לבית הספר, שיכלול גם תיכון לצורך לימודי ההמשך של התלמידים. המבנה החדש נחנך ב-1918, ובאותה שנה נפתח המחזור הראשון של הגימנסיה (בית ספר תיכון) עם כיתה אחת ובה 15 תלמידים ותלמידות, שלמדו יחדיו.
הגימנסיה
מטרת המוסד הייתה להעניק "חינוך יהודי-לאומי, אגב טיפוח אהבת העם, אהבת ציון ונאמנות לשפה העברית מזה, והנחלת תרבות אבותינו בד בבד עם הכרת תרבות העולם מזה".[1] 10 שעות בשבוע הוקדשו ללימודי תנ"ך, יהדות, לשון וספרות עברית ותולדות עם ישראל, שנערכו כולם בעברית. זאת בנוסף לתוכנית הלימודים הפולנית הממלכתית הכללית. בין מוריו היו המורים-הסופרים נחמן מיפלב ושבח ולקובסקי.
ב-1921 נפטר לזר, שכיהן כנשיאו הראשון של בית הספר, ובמקומו נכנס לתפקיד עסקן הציבור ד"ר חיים הילפשטיין, למשך כשנה; אחריו כיהנו בתפקיד אברהם נוסבוים (1923), ד"ר איזידור קרֶל (קרעל) (25—1924), ולבסוף ב-1926 שב הילפשטיין לכהן כנשיא בית הספר, וכיהן בתפקיד עד קצו של המוסד ב-1939. ב-1937 נקראה הגימנסיה על שמו. בית הספר צבר פופולריות רבה, עקב רמתו הגבוהה והגידול בְּציבור שהאמין בשיטת החינוך שלו ואווירתו המיוחדת, ששילבה העמקה לימודית ואינטלקטואלית עם אווירה משפחתית וחיי חברה עשירים (שכללו, בין היתר, תחרויות ספורט, טיולים ארוכים, תזמורת כלי נשיפה, קייטנות קיץ וחורף, ריקודי עם בהפסקות, חגיגות ונשפים בחגי ישראל ובחגים לאומיים פולניים ובראשם תהלוכת ל"ג בעומר[2] ונשף פורים). ב-1924 נוסף לבית הספר בניין נוסף. בשנת 1926 נערכו בגימנסיה בחינות הבגרות הראשונות, הכללית והעברית (הבגרות בעברית נערכה באמצעות המכון לחכמת ישראל בראשות יהושע טהון). אישים בעלי שם שביקרו בקרקוב, כחיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב, שמואל הוגו ברגמן, שמריהו לוין, יוסף אופטושו, נתן ביסטריצקי ומרדכי גבירטיג, ביקרו גם בבית הספר והתרשמו ממנו. ב-1930 נוסף לגימנסיה בניין שלישי (ברחוב פּוֹדְבְּזֶ'זֶ'ה (Podbrzezie) 10 הסמוך) – מבנה מודרני מאוד לתקופתו, שכלל בנוסף לכיתות מודרניות גם חדרי מעבדות, אולם התעמלות ואולמות לאספות. באותה שנה הגיע מספר התלמידים ל-1,000, מתוכם 600 בגימנסיה. האווירה המשפחתית פחתה, אך ההישגים והביקוש עלו, יחד עם ההכרה הרחבה במוסד כמוסד עילית.
בשנת 1933 הוקם ביוזמתו של הילפשטיין בצד הגימנסיה בית ספר למלאכה לבנים עבור הקניית חינוך מקצועי במקצועות מכניקה, רתכות, נגרות ובנייה, במתכונת של תיכון מקצועי תלת-שנתי (מגיל 14 ועד 17) ששילב עבודה מעשית עם לימודים עיוניים. תלמיד שעמד בהצלחה בבחינות בתום הלימודים קיבל דיפלומה שאפשרה לו להתקבל לעבודה במקצוע.
ב-1934 הוקמה בקרב התלמידים תנועת נוער לא-מפלגתית בשם "הצופה" (במתכונת תנועת הצופים), שבוגריה הוכשרו להצטרף לתנועת "החלוץ". באותה שנה הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים שהיא תעניק לבוגרי הגימנסיה פטור מבחינות הכניסה בעברית ובמקצועות היהדות, בחינות שהיו חובה לכל שבא מחוץ-לארץ וביקש להתקבל למוסד.
בשנת הלימודים 1936–1937 הגיע מספר התלמידים לכ-1,350 תלמיד ותלמידה (מהם כ-500 בבית הספר העממי, מעל 750 בבית הספר התיכון העיוני וכ-80 בבית הספר למלאכה), ובשנת 1938–1939 עלה מספרם על 1,400.[1]
ב-1 בספטמבר 1939 לא נפתחה שנת הלימודים כמתוכנן, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין באותו היום. מרביתם של אלפי תלמידי בית הספר, מוריו, עובדיו, בוגריו ובני משפחותיהם נספו בשואה.
לקריאה נוספת
- מאיר בוסאק, "בית הספר העברי ע"ש הד"ר חיים הילפשטיין", בתוך: אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), ספר קראקא – עיר ואם בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט, עמ' 329–333. (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 367 ואילך)
- אריה בראונר, נתן גרוס (עורכים), זה היה בית הספר העברי בקרקוב: קורות וזכרונות, תל אביב: עקד, 1989.
קישורים חיצוניים
- אתר הגימנסיה כיום, מגזין קרקוב (באנגלית)
- מתוך "מדריך למסייר בפולין היהודית", עדות ארוכה של אירנה יוהנס (גרסה נוספת)
- שלמה לזר, בית הספר העברי בקראקוב, ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה, 1981
- בית הספר העברי והגימנסיה העברית בקרקוב, אתר ארגון יוצאי קרקוב בישראל
- הלה מאיירס, "רשמיה של תלמידה בגימנסיה העברית", נוביני קרקובסקיה: ביטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל, 112 (יוני 2016), עמ' 6
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלמה לזר, בית הספר העברי בקראקוב, ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה, 1981.
- ^ אליעזר צוריאל, לאסוף את השברים - ל"ג בעומר בקרקוב, מעת לעט, 281 (26 במאי 2016), "גיל עוז": העמותה לוותיקי עמק המעיינות.
29017871הגימנסיה העברית בקרקוב