ספורטאי מצטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם.

ההחלטה על הכרה במיועד לשירות ביטחון או לחייל כספורטאי מצטיין מסורה למיטב, על פי מכסות שקבע, ולפי המלצת המחלקה לספורט תחרותי במשרד התרבות והספורט. ההכרה מאפשרת לחייל לצאת לאימונים ולתחרויות, אף מחוץ לישראל, ובכך מתאפשרת המשך התפתחותו המקצועית. החייל חייב לעבור טירונות, ובמהלך שירותו, עליו להתייצב בבסיסו למשך 6 שעות ביום לכל הפחות. ניתן לשנות את מעמדו ולהעבירו למסלול שירות רגיל, אם אין עוד הצדקה להעניק לו מעמד של ספורטאי מצטיין. ספורטאים בודדים מדי שנה מקבלים מעמד של "ספורטאי עילוי", המאפשר את דחיית שירותם הצבאי, כדי שיוכלו להתאמן בחו"ל.

במהלך השנים נמתחה ביקורת על הסדר זה, שכן הוא מפלה לטובה את מי שעיסוקו בספורט, לעומת מי שעיסוקו בתחומים אחרים. מנגד, נטען, כי בניגוד לעיסוקים אחרים, התקופה בה יכול ספורטאי לעסוק בספורט מוגבלת בדרך כלל עד שנות ה-30 לחייו, ולעיתים אף פחות מכך, והתקופה שבין גיל 18 ל-21 היא קריטית להתפתחות הספורטאי. טיעון אחר הוא כי אין בשירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים תרומה של ממש, שכן בשל הדרישה לשחררם לאימונים תדיר, רבים מהם מוצבים בתפקידי מינהלה כגון עובדי רס"ר. מנגד נטען כי הספורטאים מהווים מודל לחיקוי עבור בני הנוער, ועצם שירותם בצבא יעודד בני נוער להתגייס.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם ספורטאי בשם בן סהר. כמה מחברי הכנסת שהתנגדו להצעת החוק טענו כי הסדר מעין זה יש לקבוע בנוהלי הצבא, ולא בחוק, מחשש לאפליית אחרים ולמדרון חלקלק[1]. בסופו של דבר הוחלט לא להמשיך לקדם את הצעת החוק, ולהמשיך להסדיר את מעמדם של הספורטאים המצטיינים בנוהל שגובש, ולפיו יתאפשרו הקלות נוספות, כגון דחיית גיוס לתקופה של עד ארבע שנים, קיצורו או פיצולו באופן שיאפשר אימונים בחו"ל (לימים התברר כי מעמדו של השחקן בן סהר בוטל והוא נדרש לשוב לשירות צבאי ככל חייל אחר בצה"ל. עניינו הוסדר מאוחר יותר והוא שוחרר משירות צבאי בחלוף 7 שנים כבעל מעמד של ספורטאי עילוי[2]).

מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

כיום, מעמדם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל מעוגן בהוראות פנימיות של צה"ל ושל מנהל הספורט. ההוראות הללו כוללות תנאים מקדמיים, המהווים סף לבקשתו של ספורטאי לקבלת מעמד במהלך שירותו הצבאי. המעמד בדרך כלל מוסדר בטרם הגיוס ואולם אין מניעה כי יוסדר אף במהלכו של שירות צבאי, והכל בכפוף למספר המכסות המותרות בצה"ל לספורטאים פעילים ומצטיינים (כ-410 ספורטאים בסך הכל, נכון לחודש מרץ 2015)[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרוטוקול הכנסת מיום 8 בינואר 2008
  2. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4618031,00.html
  3. ^ הוראות מקצועיות למעמד ספורטאים מתוך פורטל ARMY.CO.IL - http://www.army.co.il/407/
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0