מדד קב"א
מדד קב"א (קבוצת איכות) מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני למועמדים לשירות ביטחון בישראל (מלש"ב) לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. הקב"א ניתן בצורת ציון מספרי, בטווח 41–56.
באוגוסט 2021 צה"ל הודיע כי אחרי שישים שנה מדד הקב"א יוחלף במדדים חדשים[1].
הפרמטרים הנבדקים
- שנו"ל (שנות לימוד. עד 2018 כונה "צה"ר" - ציון השכלה ראשוני): פוטנציאל שנות הלימוד במערכת החינוך של המלש"ב (עד 12 שנים במסלול רגיל).
- דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) הבודק את יכולותיו של המלש"ב בתחומי חשיבה שונים. ציון הדפ"ר משמש כאחד המרכיבים המרכזיים, ונכון לשנת 2002 הוא במשקל 50%, בקביעת הקב"א של המועמד לגיוס.[2]
- צד"כ (ציון דרך): ריאיון אישי - נתון זה משתקלל לתוך הקב"א.[3]
מדרג הציונים
אצל הגברים והנשים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) ושנו"ל (17%). אצל עולים חדשים, שלהם לא נערך ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) ושנו"ל (40%) בלבד, ללא התחשבות בהרמ"ע (ראיון מיון עולים). החל מנובמבר 2017 גם בנות עוברות ריאיון אישי זהה לשל הבנים, המייצר ציון המכונה "צמ"א" (ציון מיון אישי) ונוסחת החישוב זהה לשני המינים.[דרוש מקור]
סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל 56 (הגבוה):
- 43-41 - מתחת לסף הגיוס או גיוס מיוחד.
- 47-44 - שירות רגיל.
- 51-48 - כשירות לתפקידים פיקודיים.
- 56-52 - כשירות לתפקידים מובחרים ולקצונה, בשילוב דפ"ר של 50 ומעלה.
תפקידים הדורשים ציון קב"א גבוה
כדי להתקבל ליחידות מובחרות בצה"ל דרוש ציון קב"א גבוה, כמו כן ליחידות המודיעין והתכנות, לקצונה, לקורס טיס, לקורס חובלים, לתוכנית תלפיות ליחידת דובר צה"ל ועוד מגוון גדול של תפקידים משמעותיים דרוש ציון קב"א גבוה.
נגישות נתוני הקב"א
בעבר, נתוני הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד על ידי צה"ל, ואילו החל משנת 2010 התאפשר למועמד לברר אותם בשיחה טלפונית ללשכת הגיוס. החל משנת 2011 מתפרסמים נתוני הקב"א והדפ"ר באופן גלוי ב"קיוסק המידע האישי" באתר האינטרנט "עולים על מדים" והחל מיולי 2016 ניתן לצפות בנתונים המספריים של הקב"א, הדפ"ר והפרופיל הרפואי באתר האינטרנט החדש "מתגייסים", שהחליף את "עולים על מדים".[4] באתר "עולים על מדים" הישן, הפרופיל פורסם בצורה מילולית ולא התאפשר למועמד לברר את הפרופיל המספרי המדויק שלו. נוסף על כך, האופן המדויק לפיו נקבעים נתונים אלה נשמרים בסוד על ידי צה"ל. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס, קורס חובלים או יום סיירות יכול היה להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל ליחידה שאותה ביקש. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, ממחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית.[דרוש מקור] אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצות הארץ וממעמדות סוציואקונומיים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.[דרושה הבהרה]
מדד ההתאמה
בשנת 2020 צה"ל שילב (כניסיון) מדד נוסף: מדד ההתאמה[5].
זהו כלי שמנבא את יכולתו של המלש"ב להשתלב ולהצליח בשירות הקרבי. המדד מזהה גם את יכולת הפיקוד של המתגייס.
המדד מבוסס על אלגוריתם שמנתח שורת מאפיינים כגון: רצונו של המתגייס, התאמה פיזית, התאמה למסגרת, יכולת קוגניטיבית, כישורים חברתיים, יכולת לעבוד בצוות, חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ויכולת אנלוגית.
שינוי בהצגת נתוני הקב"א
בשנת 2022 צה"ל שינה את הצגת הקב"א באתר מתגייסים (גם למי שכבר קיבל ציון קב"א בעבר). במקום מספר הנע בין 41 ל56 כפי שהיה נהוג, מתחלק הקב"א לרמות. התאמה נמוכה לקצונה, התאמה בנונית לקצונה, התאמה גבוהה, והתאמה גבוהה מאוד.
ביקורת
על פי הסוציולוג ד"ר זאב לרר, לשעבר חוקר בכיר במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל שאף עשה את הדוקטורט שלו בנושא, וכתב ספר בנושא בשם "הקוד האתני, קב"א מזרחיים ואשכנזים", מדד הקב"א לא מדד כישורים צבאיים כמו חוסן נפשי ומוטיבציה אלא מאפייני רקע חברתי ותרבותי, ולכן מדובר בכלי עם הטיה חברתית חמורה, שהביא לכך שאנשים לא מוכשרים צבאית קודמו לתפקידי קצונה בעוד שאנשים מוכשרים צבאית לא קודמו. כך לתפיסתו במבחני דפ"ר השאלות מקנות לבוגרי תיכוניים עיוניים יתרון על פני כל היתר, ובצד"ח הציון נקבע לפי מראיינת שבוחנת לפי התרשמות אישית ולא על פי מדדים נייטרליים. לתפיסתו הגישה הזו של הצבא הנציחה את הפערים התרבותיים ואף הקצינה אותם. מסקנה נוספת שלו שמשנות ה-80 ואילך לפחות בצבא הירוק הקב"א פחות הבחינה בין האשכנזים למזרחיים ממרכז הארץ, ולכן מוצאים בצה"ל הרבה יותר קצינים ממוצא מזרחי, ועדיין גם אז מזרחיים מהפריפריה הופלו לרעה.[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
עמוס הראל, כך שימש כלי המיון לאפליה בצה"ל, באתר הארץ, 17 במרץ 2021
הערות שוליים
- ^ יניב קובוביץ, הסוף לקב"א: צה"ל משנה את שיטת המיון למתגייסים אחרי יותר משישה עשורים, באתר הארץ, 11 באווסט 2021
- ^ דוח שנתי 53א לשנת 2002 >> סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון - עמ' 129–130, באתר מבקר המדינה
- ^ קב"א - כל העובדות, כל המיתוסים, באתר מאקו
- ^ גלעד גרוסמן, מעכשיו תוכל לדעת אם אתה חייל דפ"ר, באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2009
- ^ ניר דבורי, האלגוריתם שמנבא את עתיד החיילים, אתר N12, אפריל 2021
- ^ אלעד שמחיוף, "אחד ביום": הקוד הסודי של צה"ל, באתר N12, 29.08.21
