דת הציונות (ספר)
 | |
| כריכת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יואל אלחנן (אברהם חזן) |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תשס"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002465821 |
דת הציונות הוא ספר שכתב אברהם חזן בשם העט יואל אלחנן נגד הציונות הדתית.
הספר קיבל הסכמות מרבי משה מרדכי שולזינגר והרב יהודה סילמן[1], אך ספג ביקורות שליליות ממספר רבנים בשל זלזולו בראי"ה קוק לטענתם.
הספר ומחברו
ספר דת הציונות התפרסם בשנת תשס"ג (ושוב בתשס"ד) על ידי מחבר בשם עט 'יואל אלחנן'[2]. לטענת המחבר הוא גדל בבית דתי לאומי וכשהבין את הטעות בציונות עבר תהליך התחרדות.
תוכן הספר
בהקדמת הספר המחבר מספר על ילדותו בה גדל להורים דתיים אך בסביבה חילונית. הוא מספר שחונך בצורה שהבין שלאומיות יותר חשובה מיהדות, בהתבגרותו חזר בשאלה, אך נשאר נאמן לערכי ארץ ישראל, עם רצח יצחק רבין חיזק את פעולותיו למען ארץ ישראל, פעולותיו הביאו אותו לשאלות על זכויות היהודים בארץ ישראל ועוד, וכך נרשם לארגון ערכים וחזר בתשובה, בהמשך טוען שחקר את הציונות והגיע למסקנה שהיא נוגדת את האמונה היהודית.
בפרק א', הוא מאריך ומסביר את החשיבות של המוסד הרבני ובסמכותו רק מתוקף השתלשלות התורה, כמו כן כותב שאסור להרהר אחריו וחייבים להתבטל אליו, בפרק ב מתאר את התפתחות תנועת השכלה והמודרניזציה היהודית, ועל ההתנגדות הרבנית, בפרק ג מתאר את דמותו של תיאודור הרצל כאדם שאינו מאמין בתורה כלל ושונא יהדות, חזן מסתמך על ציטוטים מכתביו ומספר "משיחי השקר ומתנגדיהם", בפרק ד מתאר את התנועה הציונית ויחסה ליהדות, בדבריו מצטט את אחד העם, יל"ג, ז'יבוטינסקי, בן-גוריון, ועוד בהתבטאויות נגד היהדות, בהמשך טוען שסייעו להשמדת היהדות בשואה בזה שלא אפשרו להעלות יהודים לארץ, כמו כן מרחיב על פרשת ילדי טהרן, בפרק ה מאריך להוכיח שהציונות השפיעה על היהדות ולא להפך כמו כן טוען שרעיון הלאומיות אינו תואם ליהדות והיהדות מתנגדת לו, בהמשך טוען שמצוות ישוב ארץ ישראל הינה רק על תנאי שלא יעברו על איסור אחד, וכן שהיה אסור להתחבר להרצל מטעם איסור התחברות לרשע.
פרק ו הוא פרק שהוקדש לראי"ה קוק, בראשיתו מספר את תולדותיו, ובו מציגו כאדם בעל השקפות חרדיות, בהמשך מביא ציטוטים קשים שנאמרו בזמנו נגד הראי"ה, ומבקרו על כמה נקודות, על רעיון הלאומיות, על יחסו לארץ ישראל ועוד, כמו כן כותב הרבה נגד מוסד הרבנות הראשית, בחלקו השני של פרק ו טוען שהציונות הדתית אינה ממשיכה את דרכו של הראי"ה ומסלפת את דבריו, לדוגמה בעניין הליכה לצבא כתב שהדבר אסור כי אין דין של כיבוש ארץ ישראל בזמן הזה, ודין לא תעמוד על דם רעך נאמר רק אם אותו אדם לא הכניס עצמו לסכנה, וכן מצב הצבא אינו מתאים לאדם דתי, ולדעתו הראי"ה קוק אסר גיוס לצבא, ומנגד הרצי"ה קוק הרב שלמה אבינר והרב אליעזר מלמד עודדו גיוס לצבא, בהמשך מביע התנגדות ארוכה לשירות לאומי לנשים, כמו כן מביא שראי"ה קרא למקס נורדאו רשע מרושע ומנגד רצי"ה כיבדו, כמו כן מציג קונפליקט בין היחס לצבא הרגיל לבין היחס לצבא בעת ההתנתקות ופינוי ימית.
בפרק ז כותב נגד החינוך הממלכתי דתי אשר לטענתו גרם לחילון עשרות ילדים וכן לטענתו אינו מבדיל בין קודש לחול וגרם לחילול הקודש, בפרק האחרון מסכם את הספר.
בחלק ב מגיב בעיקר לטענות שהועלו נגד הספר ומציג התכתבויות עם רבנים דתיים שונים, בו עונה על שאלות כגון למה נכתב הספר בשם ספרותי, למה אין הסכמות, כיצד ניתן לקבוע מי גדול הדור, האם בציבור החרדי אין שיבושים, האם אין איסור של ביזוי תלמיד חכם, כמו כן מרחיב ומוסיף כמה עניינים דוגמת, התייחסות גדולי הספרדים לציונות, יחס הנצי"ב מולוז'ין האבני נזר הערוך השולחן ועוד לציונות, על הרחקת הראי"ה קוק מישיבת וולוז'ין על הסתרת כתבי הרב קוק, ועוד.
לאחר הטענות שהועלו כלפיו שאין לו הסכמות פרסם הסכמה מאת רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר[3].
לאחר תקופה[דרושה הבהרה] נחשף המחבר בשמו האמיתי - אברהם חזן[דרוש מקור].
התגובות בקהל הדתי
הרב אורי שרקי הגיב על דבריו: "הרמה של ספרו כל כך רדודה וזולה שאינו ראוי להתייחסות פן נתלכלך בזוהמתו". וכן: "כששאלוהו מדוע הוא משקר, הוא ענה שיש לו היתר מרבנים לשקר״[4].יובל שרלו הגיב: "ספר שנכתב מלא שטנה ומתוך מגמה לנגח - אין לי עניין אמיתי לנהל עמו דיון"[5]. הרב אליעזר מלמד הביא את דבריו של הרב עובדיה יוסף בשבח הרב קוק בטורו בבשבע[6], וכן הרב שלמה אבינר בתוכניתו ברדיו, דבריו התפרסמו על ידי נכדו יעקב ששון,[7] חזן כתב נגדו קונטרס בשם חד שמיה ששון[8], בו הוא מפקפק בדבריו.
התגובות בקהל החרדי
לטענת הרב יצחק דדון הרב יוסף שלום אלישיב נמנע מלצאת בפרסום נגד הספר בטענה שאם יצא נגדו יקראו אותו יותר[9] הדברים נאמרו גם בהקלטה[10]. הרב עובדיה יוסף התייחס כשנשאל על הספר אמר "אסור לדבר כנגד אותו צדיק" [11].
ההסכמות לספר הם מאת הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר, והרב יהודה סילמן.
קישורים חיצונים
- אזמרך בלאומים - אתר האינטרנט הרשמי של הספר.
- ספר דת הציונות חלק א (להורדה), חלק ב (להורדה).
- דיון על הספר בפורום בחדרי חרדים.
דעת הרב עובדיה יוסף על הרב קוק ועל ספר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ הסכמת הגאון רבי יהודה סילמן לספר "דת הציונות"
- ^ בכינוי מאוזכרים שמותם של רבי יואל טייטלבוים ורבי אלחנן וסרמן שהתנגדו נחרצות לציונות
- ^ הקדמת רמ"מ שולזינגר לדת הציונות חלק ב
- ^ תגובתו באתר השו"ת שלו
- ^ תגובת יובל שרלו באתר כיפה
- ^ הרב אליעזר מלמד, על רשעותו של מחבר 'דת הציונות', באתר ערוץ 7, 10 במאי 2010
- ^ כאן ראו גם: ישי פרידמן, נכד הרב עובדיה: אסור לקרוא את ספר הדת והציונות – הוא ספר מינות, באתר "סרוגים", 9 במאי 2010
- ^ ניתן להורדה כאן, וראו גם תגובה באתר אזמרך בלאומים
- ^ עלון מעיני הישועה פרשת ראה תש"ע, הובא גם כאן עמוד 6 (להורדה).
- ^ הקלטה נדירה מדברי הרב אלישיב לגבי הספר דת הציונות באתר פורום לתורה.
- ^ דעת הרב עובדיה יוסף על הרב קוק וספר דת הציונות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 02:13). ישי כהן, הגר"ע יוסף זצ"ל: הראי"ה קוק מלאך ה' צבאות, באתר כיכר השבת, 20 באוקטובר 2013
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דת הציונות (ספר)".
31494901דת הציונות (ספר)