יחזקאל רחמים
 | |
| יחזקאל רחמים | |
| לידה |
30 באוקטובר 1971 (גיל: 53) יפו |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| עיסוק | סופר, משורר,עורך |
| שפות היצירה | עברית |
יחזקאל רחמים נולד ב־30 באוקטובר 1971, הוא סופר, משורר ועורך ישראלי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).
ביוגרפיה
רחמים הוא יליד יפו. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר שבירושלים. לקראת סיום לימודיו בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "שלדג". למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובעל תואר שני מהחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 2007–2009 למד בפריז לתואר השלישי בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. לימודי הדוקטורט שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2010–2011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”[1] של הספרייה הלאומית והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה".
את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים באמריקה הלטינית החל בכתיבת פרוזה ושירה, כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"[2] והסיפור "האשכנזי שלנו"[3], ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"[4] ו"מש"ק כנפיים"[5].
יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "עמדה" 10 (2002) - פרק בשם "פוטו סניור" מרומן בכתובים. סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים 2003 ו-2004) כמומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"[6], יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"[7] מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע בזהות מזרחית. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"[8], שמתכתב עם שירה המפורסם של חנה סנש "אשרי הגפרור". במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' חנן חבר.
יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו לאיטלקית, לספרדית, לאנגלית ולפולנית ופורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם: עמדה, הו!, קשת-החדשה, מאזנים, שבו, מטען, הכיוון מזרח, הליקון, פסיפס, מראה, אתגר, אלמנך, עיתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).
ספרים
- יחזקאל רחמים ורקפת רחמים, "גלית מחליטה להחליט", הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
- Yehezkel RAHAMIM, Leno il piccolo baleno, ANICIA EDITORE (ITALY), 2008
- "פיגומים", הוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת "הכבשה השחורה" בעריכת חנן חבר), 2009
- "לוי הלוויתן הקטן", הוצאת אגם, 2010
- "עכשיו הנסיעה", הוצאת פרדס, 2016
- "דיו מרחקים", הוצאת פרדס, 2018
ביקורות
על "עכשיו הנסיעה"
- יהודית מליק-שירן, "שירה מתבוננת". News1 23.10.2016
- אביב שניר, על עכשיו הנסיעה, אתר "הפתיליה", 2.8.2016
- תהילה חכימי, "שירים, כמו גליו של ים", העוקץ, 23.7.2016
- חמדה גילה, עכשיו הנסיעה, נוריתה, 5.8.2016
- עידית ברק, "סע לשלום", יקום תרבות, 9.10.2016
על "פיגומים"
על ספרו "פיגומים" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" (אריק גלסנר, מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).
פרופ' אריאל הירשפלד כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."
יובל פז, ראש גשר, "פיגומים", באתר הארץ, 28/10/09- לירז אקסלרד, עוטף ברחמים, ynet,07.03.10
- אורין מוריס, "כולם מוזמנים למסיבה", מקור ראשון, 6.11.2009.
- דפנה שחורי, "לשיר עם מחאה בלב", ישראל היום, 8.1.2010.
- אריק גלסנר, אנו בעד הסופר יחזקאל, באתר nrg, 24 באוקטובר 2009
- רן יגיל, אנו בעד הסופר יחזקאל (רחמים), nrg , 23/3/2010.
- ירון אביטוב, "עבודה זרה (על שני ספרים מרתקים ואמינים המביאים את קולו של האחר)", זמן ירושלים, 4.12.2009.
על "לוי הלויתן הקטן"
- בר חיון, יצאת גדול, באתר הארץ, ספרים, 2 ביוני 2010
- רונית רוקאס, שלושה ספרים שכדאי לצרף למדף. עכבר העיר אונליין, 22.3.2010.
- נירה לוין, לוי הלוויתן הקטן. אתר דףדף, מרץ 2010.
על "דיו מרחקים"
יותם ראובני מציין בעיתון "הארץ": "רחמים התברך בשליטה לשונית מעוררת התפעלות המגיעה למוזיקליות נהדרת ולהבעות שנשארות אצל הקורא. בהחלט מגיע לו מקום מרכזי יותר בשירה הישראלית. הוא אינו נותר רק בתחום המשפחתי, אלא כותב ארס פואטיקה משל עצמו", אפריל 2019[9].
עריכה
- יחזקאל רחמים (עורך), "אין עם מי לדבר" - מבט ביקורתי על הקשר פוליטיקה-תקשורת, מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2005
- יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), "רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006
- יחזקאל רחמים (עורך), "קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים, מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006
- אופיר פרומוביץ, מעוף הטוקן, אגם, 2010
- שרית דרשן, יונת של הדואר, אגם, 2010
- ורד שלאוזר-אידה, שלג הוא טופי, אגם, 2010
- בוב דילן (בתרגום יהונתן גפן), תמיד צעיר, אגם, 2010
- אפרים סידון, איתמר טל, בבה כבשת המסעות, אגם, 2011
- איילת בר-מאיר, ימי הכלולות של ג'ואנה, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
- ג'וליה פרמנטו, ספארי, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
- מיכל גליק, "סבתלולה", אגם, 2011
- שרי פרם באבא, "מן הסבל אל האושר", הוצאת פראג, 2014
לקריאה נוספת
- דפנה שחורי, "יוצאים מהחממה", מקור ראשון, 20.4.2007
- אבי אליאס, "פיגומים זאת אחלה מטפורה", ישראל פוסט, 16.9.2010, עמ' 20
קישורים חיצוניים
- כרמית ספיר ויץ, נוסע בעקבות הלב, תרבות "מעריב", 30 אוקטובר, 2016
- יהלומים שחורים: על הגעת השוליים לספרות בישראל. תרגום הרצאה לעברית, אוניברסיטת אילינוי, 5 מרץ 2012 (Nrg)
- סרטון השקת פיגומים, בהשתתפות: רוני סומק, רן בכור, קובי אוז, רן יגיל. 6 באפריל 2010
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, עוגה לכולנו, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
- יחזקאל רחמים, "הייתי עולה לספרייה הלאומית", אתר הספרייה הלאומית, יוני 2016
- יחזקאל רחמים, "מה השירים שלי צריכים אותי?", אתר "הפתיליה", 6 יולי, 2016
- השאלון עם יחזקאל רחמים, מחבר "עכשיו הנסיעה", אתר "קורא בספרים", 15 יוני 2016
- מוריה בן ברק, השיפוץ הושלם: על הספר "פיגומים" של יחזקאל רחמים, באתר nrg, 22 באוקטובר 2009
- נפתלי שם טוב, דרוש: שיפוץ אידאולוגי, באתר nrg, 31 באוקטובר 2009
- בועז כהן, "הייתי ממליץ למורים לדקלם פחות", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
- רן יגיל, סיפור אחד ודי: אבל למה?, באתר nrg, 7 בדצמבר 2009
- "השאלון", יחזקאל רחמים, באתר הארץ, "ספרים", 29.5.2007
- הבלוג של יחזקאל רחמים, בפלטפורמת הבלוגים בננות Blogs
- רוח חדשה, מכתב בני ובנות יוצאי ארצות האסלאם
- יחזקאל רחמים באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
- רשימת הפרסומים של יחזקאל רחמים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יחזקאל רחמים, שירים: החדר הסודי; דָּרֵי הרחוב; בדרך אל הערירי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, פברואר 2019
- יותם ראובני, ליחזקאל רחמים מגיע מקום מרכזי יותר בשירה המקומית, באתר הארץ, 24 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ "פרדס"
- ^ עמדה 14, 2005
- ^ יחזקאל רחמים, האשכנזי שלנו, באתר הארץ, תרבות וספרות, 11.4.2004
- ^ קשת החדשה 7, 2004
- ^ מאזנים, 2005
- ^ יחזקאל רחמים, העוד של דוד והדרשה של יונתן, באתר הארץ, 5 במאי 2003
- ^ משא האדם החום (בתוך: "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)
- ^ הכיוון מזרח, 12, 2006
- ^ ""דיו מרחקים": ליחזקאל רחמים מגיע מקום מרכזי יותר בשירה המקומית". הארץ. נבדק ב-2019-04-24.
29627406יחזקאל רחמים