סטפאן מלארמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סטפן מלרמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.

סטאפן מלארמה בפורטרט של נדאר

סטפאן מלארמהצרפתית: Stéphane Mallarmé; 18 במרץ 1842 - 9 בספטמבר 1898), משורר צרפתי מראשי תנועת הסימבוליזם.

ביוגרפיה

מלארמה נולד בפריז, התייתם מאמו בהיותו בן שש שנים וגדל בבית סבו וסבתו. למד בבית ספר בעיר סאנס (בצפון חבל בורגון) אך לא הצטיין בלימודיו. הושפע מאוד ממות אחותו (1855) וכבר בתקופה זו חיבר את שיריו הראשונים. הוא גילה את ויקטור הוגו, את תאודור דה באנוויל ואת תאופיל גוטייה, וב-1860 את "פרחי הרוע" של שארל בודלר - משורר שהייתה לו השפעה רבה על יצירתו.

ב-1862 פרסם מספר שירים בכתבי עת שונים, והכיר את מאריה גרהארד, אומנת גרמנייה שהייתה מבוגרת ממנו בשבע שנים. הוא הצטרף אליה במסע ללונדון ושימש שם כמורה פרטי לאנגלית. ב-10 באוגוסט 1863 נשא אותה לאישה ובאותה שנה שב לצרפת בחברתה והתמנה למרצה באוניברסיטה של העיר טורנון-סור-סן (כיום בחבל רון-אלפ).

הוא לא חדל מלחבר את שיריו ("הפרחים", "חרדה") וב-1865 כתב את הפואמה "אחר הצהריים של פאון" ועמד בקשרים עם החוגים הספרותיים בפריז. התמנה לפרופסור באוניברסיטה של העיר בזאנסון שבחבל פראנש-קונטה, וניהל חליפת מכתבים עם המשורר פול ורלן. ב-1867 התמנה לפרופסור באוניברסיטה של אביניון שבפרובאנס ושם החל לפרסם את הפואמות שלו.

ב-1871 שב לפריז, פגש את המשורר הצעיר ארתור רמבו (1872), את הצייר אדואר מאנה (1873), שהפגיש אותו עם אמיל זולא, את ויקטור הוגו ורבים אחרים. ב-1875 תרגם לצרפתית את הפואמה העורב מאת אדגר אלן פו. ב-1876 הופיעה מהדורה חדשה של הפואמה "אחר הצהריים של פאון" עם איורים מעשה ידיו של ידידו הצייר אדואר מאנה.

החל ב-1877 קיים חוג ספרותי בביתו בפריז שבו נדונו בעיקר נושאי השירה, האמנות והפילוסופיה, ושבו השתתפו במשך הזמן בין היתר פול ורלן, ויליאם בטלר ייטס, ריינר מריה רילקה ופול ואלרי, כשמלארמה עצמו משמש כיושב ראש וכשופט. ב-1879 פרסם את יצירתו "האלילים העתיקים" שעסקה במיתולוגיה היוונית. החל מ-1880 סבל מדלקת מפרקים וניסה להפחית את עומס עבודתו.

בינואר 1898 עמד לצדו של אמיל זולא שפרסם את מאמרו אני מאשים בפרשת דרייפוס. שמונה חודשים בלבד אחרי כן נפטר סטפאן מלארמה אחרי שלקה בעווית בגרונו שגרמה למותו בחנק, ונקבר לצד בנו אנאטול.

שירתו

שירתו של מלארמה מבוססת לא על תוכן אלא על התרשמות באמצעות הקשר בין המילים שמטרתו ליצור אפקט של קול, תהודה וקצב בדומה למוזיקה, ולכן היא קשה מאוד לתרגום. כדבריו: "אין אנו יוצרים חרוזים באמצעות אידיאלים אלא באמצעות מילים." "יש לתאר לא את הדבר כשלעצמו אלא את האפקט שהוא יוצר."

שירתו השפיעה על דור של סופרים, משוררים ומוזיקאים ובהם קלוד דביסי שחיבר את הפרלוד ל"אחר הצהריים של פאון" (1894), מוריס ראוול שחיבר את המוזיקה ל"שלוש פואמות של סטפאן מלארמה" (1913), דריוס מיו ואחרים. בין היתר, המשורר פול ואלרי הושפע רבות ממלארמה וכתב את שיריו בהשראתו.

מיצירותיו

  • שירי נעורים (1861 - 1864)
  • כושית (1864)
  • אחר הצהריים של פאון (1865)
  • ארודיארד (1869)
  • מילים אנגליות (1878)
  • האלילים העתיקים (1879)
  • שירים (1887)
  • הזיות (1897)
  • משחק הגורל לעולם לא יבטל את המקריות (1897)

מספריו בעברית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטפאן מלארמה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25301715סטפאן מלארמה