דון בייר
 | |||||
| דיוקנו של בייר בקונגרס ה-116, 2018 | |||||
| לידה |
20 ביוני 1950 (גיל: 74) טריאסטה, פריולי-ונציה ג'וליה, איטליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | דונלד סטרנאוף בייר הבן | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | ויליאמס קולג' | ||||
| עיסוק | דיפלומט, איש עסקים, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
 אתר האינטרנט הרשמי של דון בייר | |||||
| |||||
| |||||
דונלד סטרנאוף בייר הבן (באנגלית: .Donald Sternoff Beyer Jr; נולד ב-20 ביוני 1950) הוא פוליטיקאי, איש עסקים ודיפלומט אמריקאי המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השמיני של קהיליית וירג'יניה. במחוז בחירה זה תחומים פרוורים רבים של וושינגטון די. סי. ובהם מחוז ארלינגטון ואלכסנדריה. בשנים 1990–1998 כיהן כסגן מושל וירג'יניה תחת המושל הדמוקרטי דאג וילדר (1994-1990) ולאחר מכן תחת המושל הרפובליקני ג'ורג' אלן (1998-1994). בשנים 2009–2013 היה שגריר מדינתו בליכטנשטיין ובשווייץ.
ביוגרפיה
ראשית רדכו
בייר נולד בטריטוריה החופשית של טריאסטה שבצפון-מזרח איטליה, בנם של דונלד סטרנאוף בייר האב (2017-1924), קצין בצבא ארצות הברית ורעייתו, ננסי מקדונלד (נפטרה ב-1999)[1]. בייר הוא הבכור מבין ששת אחיו. הוא גדל בוושינגטון הבירה, שם הקים אביו רשת של סוכנויות רכבים. ב-1968 סיים את לימודיו בתיכון גונזגה קולג', וב-1972 סיים את לימודיו בויליאמס קולג' עם תואר ראשון בכלכלה. כסטודנט היה חבר באחוות פי בטא קפא. ב-1968 הוענקה לבייר מלגה נשיאותית, וזכה במלגת ההצטיינות הלאומית. בינואר 1971 סיים קורס חורף בדארטמות' קולג', ולמד באותה שנה במכללת ולסלי במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים.
עם תום לימודיו הגבוהים החל בייר לעבוד בסוכנות הוולוו של אביו. ב-1986 קנה בייר ביחד עם אחיו מייקל את העסק מהוריהם, והקימו את סוכנות "בייר אוטומוביל" (Beyer Automotive). העסק התרחב לתשע סוכנויות בהן המותגים וולוו, לנד רובר, קיה, פולקסווגן וסובארו. בייר היה יו"ר המועצה הלאומית לייעוץ קמעונאות של וולוו. ב-2006 שימש כיו"ר איגוד סוחרי הרכב הבינלאומי אמריקאי[2]. הוא כיהן כחבר במועצת המנהלים של חברת "דמוספייר אינטרנשיונל בע"מ" (.Demosphere International Inc), ספקית מובילה של תוכנת מדידה לכדורגל. במרוצת חייו היה בייר חבר בעוד עשרות מועצות מנהלים של חברות ותאגידים שונים.
קריירה פוליטית בווירג'יניה
ב-1985 היה בייר המתאם של צפון מדינת וירג'יניה במטה הבחירות של ג'רלד באלילס (אנ') לתפקיד מושל וירג'יניה. ב-1986 מינה בלילס את בייר למועצת התחבורה של קהיליית וירג'יניה, האחראית לפקח על מחלקת התחבורה של וירג'יניה. בייר נבחר לסגן מושל וירג'יניה ב-1989, כשהוא גובר בבחירות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית אדווינה פ. דלטון, לשעבר הגברת הראשונה של וירג'יניה. הוא נבחר מחדש ב-1993 וגבר בבחירות על מייקל פאריס ברוב של 54% מקולות הבוחרים, כאשר הרפובליקנים ג'ור'ג אלן וג'ים גילמור נבחרו באותה הצבעה למושל וירג'יניה והתובע הכללי של וירג'יניה, בהתאמה.
הקשר ההדוק של פריס למנהיגים קיצוניים כמו ג'רי פאלוול מ"הרוב המוסרי", פט רוברטסון מ"הקואליציה הנוצרית" ופיליס שלאפלי מ"פורום הנשרים", כמו גם דבקותו בתנועת "קוויברפול" (Quiverfull) הובילו מספר רפובליקנים מובילים בווירג'יניה בהם ג'ון וורנר, חבר הסנאט של ארצות הברית מווירג'יניה, לתמוך בבייר ולא בפאריס. במהלך כהונתו כסגן המושל, שימש בייר כנשיא הסנאט בווירג'יניה, ועמד בראשותן של סוכנויות ממשל ונציבויות אחדות. הוא היה פעיל בקידום תעשיות ההיי-טק, והוביל את המאבק לביטול ההרתעות במערך המיסים של וירג'יניה בכל הנוגע למחקר ופיתוח היי-טק.
אחרי הפסדו בבחירות למושל וירג'יניה
בייר היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל וירג'יניה ב-1997, אם כי הפסיד בבחירות הכלליות לג'ים גילמור הרפובליקני. הוא כיהן כיו"ר מחלקת הכלכלה בוועדת הפעולה הפוליטית של מארק וורנר, "קדימה יחד", וכגזבר הלאומי בקמפיין הנשיאותי של מושל ורמונט לשעבר, הווארד דין. לאחר פרישתו של דין מהבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2004, שימש כיו"ר מטה הבחירות בווירג'יניה של מועמדי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, הסנאטורים ג'ון קרי וג'ון אדוארדס. בשנים 2007–2008, הוא תמך ופעל רבות למען מסע הבחירות של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית. הוא מונה בידי הוועדה הדמוקרטית הלאומית לכהן בוועדת האישורים בכינוס הוועידה הלאומי. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, הנשיא הנבחר אובמה ביקש מבייר לעמוד בראש צוות המעבר במחלקת המסחר של ארצות הברית, ובייר נענה בחיוב לבקשה.
שגריר וחבר בית הנבחרים
אובמה מינה את בייר לתפקיד שגריר ארצות הברית בליכטנשטיין ובשווייץ ב-12 ביוני 2009[3]. בדצמבר 2010 עורר בייר תשומת לב ציבורית כאשר דווחו ידיעות לפיהן הזהיר את ממשלת שווייץ שמא תעניק מקלט מדיני למייסד אתר ויקיליקס, העיתונאי ג'וליאן אסאנג'. במרץ 2013 קיבל בייר את פרס תומאס ג'פרסון מהארגון "אזרחים אמריקנים בחו"ל". הפרס מוענק על ידי המוסד ללא כוונות רווח מדי שנה כדי להכיר באנשי מחלקת המדינה של ארצות הברית שהעניקו שירות יוצא מן הכלל לאמריקנים מעבר לים. בייר עוטר בפרס על שארגן סדרת כינוסים בהן אזרחים אמריקאים המתגוררים מחוץ לגבולות ארצות הברית יכלו להשמיע דאגות וחוות דעת בפני פקידי מחלקת המדינה. הוא התפטר מתפקידו כשגריר במאי 2013.
ב-24 בינואר 2014 הודיע בייר על כוונתו להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לייצוג מחוז הקונגרס השמיני של קהיליית וירג'יניה בבית הנבחרים של ארצות הברית. בחודש יוני גבר על עשרה מעמיתיו למפלגה ובחודש נובמבר, יום בחירות 2014 בארצות הברית, נבחר לבית הנבחרים האמריקאי עם 63% מקולות הבוחרים. הוא נבחר מחדש בבחירות 2016 ובבחירות 2018. במהלך הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, הביע את תמיכתו בראש עיריית סאות בנד, פיט בוטיג'ג'[4].
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של דון בייר (באנגלית)
- דון בייר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מאט שודל, Don Beyer Sr., Army officer and Northern Virginia auto dealer, dies at 93, באתר וושינגטון פוסט, 2 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ Former Lt. Governor of Virginia Named AIADA Chairman, באתר Wayback Machine, 1 ביוני 2006 (באנגלית)
- ^ כריסטינה בלנטוני, Big Obama donor picked as envoy to Switzerland, באתר וושינגטון טיימס, 12 ביוני 2009 (באנגלית)
- ^ Pete Buttigieg Lands First Endorsement From Member of Congress, באתר בלומברג, 24 באפריל 2019 (באנגלית)
28286847דון בייר