גרף הידע
גרף הידע (באנגלית: The Knowledge Graph) הוא בסיס ידע (Knowledge base) המשמש את חברת גוגל על מנת לשפר את תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש שלה באמצעות מידע סמנטי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. זהו מאגר מידע המבוסס על ישויות ולא על מילות מפתח ושאילתות. אלו תשובות מלאות המראות הבנה, ולא רק תשובה אחת קצרה. מכיוון שהשאילתא אינה רק תשובה למה ששואלים אלא כוללת הקשר רחב יותר, גוגל החליטו ליצור גרף שמבין את הישויות מהעולם האמיתי ואת היחסים שלהן עם דברים אחרים.[1] תצוגת גרף הידע התווספה למנוע החיפוש של גוגל ב-4 במאי 2012, בתחילה רק למשתמשים הנמצאים בארצות הברית, ב-4 בדצמבר 2012 גרף הידע הושק בעוד שבע שפות: ספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, יפנית, רוסית ואיטלקית.[2] גרף הידע מספק מידע מובנה ומפורט על הנושא, בנוסף לרשימה של קישורים לאתרים אחרים. המטרה היא שמשתמשים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתור את השאילתא שלהם ללא צורך להיכנס לאתרי אינטרנט אחרים על מנת לאתר את פריט המידע הרלוונטי בעצמם ועל מנת לקצר את זמן החיפוש תוך הבאת התשובה בדף החיפוש. בסיכום הקצר המוצג בגרף הידע נעשה לרוב שימוש כתשובה מדוברת במאגרי Google Now.
בסיס הנתונים של גרף הידע מהווה אוסף של ישויות כמו אנשים, מקומות, מדינות, ערים, יצירות אמנות ומוזיאונים, קבוצות ספורט, מבנים מפורסמים, סרטים, שחקנים ובמאים, זמרים, להקות ואלבומי מוזיקה[3] וכיוצא באלו והוא מכיל את רשימת הישויות, את הסיווג שלהן, מידע המתאר אותן ואת הקשרים ביניהן. לדוגמה, "גרף הידע" עשוי להבין ש"מאזדה" זה סוג של "רכב".
ב-2013, כתב ראש "גוגל חיפוש", אמית סינגל (Amit Singhal) על היכולות החדשות של מנוע החיפוש של גוגל, וסיפר שבגוגל עבדו מאוד קשה על מנת לאפשר למנוע להתמודד עם שאלות הנשאלות על ידי בני אדם. סינגל ציין שלוש פונקציות עיקריות שצריכות להתפתח בעתיד החיפוש: מענה, שיחה וצפייה מראש. ברצונם ליצור מנוע חיפוש המבוסס של שיח בין האדם למחשב. חיפוש מסוג זה הודגם על ידי ג'ואנה רייט בכנס גוגל I/O 2013, גוגל נשאל שאלה "הראה לי מה ניתן לעשות בסנטה קרוז", גוגל ענה בעזרתו של גרף הידע, הראה מידע על המקום ואת המקומות הקשורים לסנטה קרוז. כעת נשאלת השאלה הבאה, כיצד לגרום למידע להישאר רלוונטי למשתמשים, איך ינצלו את החיפוש החדש לרף הידע ואיך תוכן האיחזור ישתנה בעקבות כך.[4]
רקע
גוגל בונה את גרף הידע על בסיס כלל השאילתות של משתמשי מנוע החיפוש ועל בסיס הקשרים בין דפי אינטרנט, על בסיס ניתוח מאגרי מידע כגון ויקיפדיה, ויקימדיה וספר העובדות העולמי של ה-CIA, בנוסף לגוגל יש שני מקורות נוספים בהם הוא משתמש, סימון Schema.org ואתרים בני סמכא.[3] גרף הידע מאפשר להציג כתשובה לשאילתת חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, לא רק אוסף של קישורים לדפי אינטרנט, אלא "כרטיס מידע" הכולל מידע רב שקשור סמנטית לישות עליה בוצע החיפוש. גוגל מנסה לאחזר תשובות לפי היסטוריית החיפושים של המשתמש. בגוגל מנסים ליצור רשימת לינקים לתשובות שנשאלות על ידי המשתמשים.[5]
לדוגמה: חיפוש הערך "ירושלים" יגרום להופעה של "כרטיס מידע" משמאל לתוצאות החיפוש (במנוע העברי). כרטיס זה יכלול תמונה של העיר, מפה, תקציר הערך מתוך ויקיפדיה, תאריך הקמה, שטח, מזג אוויר, אוכלוסייה, אתרים מעניינים וקישור לדף האינטרנט או דף הוויקיפדיה שלהם וכיוצא באלו. חברת גוגל, החלה להציג את "כרטיס ההכרות" בדף התוצאות של מנוע החיפוש שלה, החל ממאי 2012, בארצות הברית. גרף הידע מציג את כל המידע הרלוונטי, גם אם קיימת יותר מתשובה אחת לשאילתת החיפוש "הטאג' מהאל", המבנה או הזמר? המשתמש מקבל סיכום של הדברים ולעיתים עובדות חדשות,[1] בסיס נתונים סמנטי מהווה צעד חשוב בהיסטוריה של עולם המחשבים מכיוון שהוא דומה לאופן שבו בני אדם מתייחסים לישויות מההיבט שלכל ישות יש "קשרים והקשרים", תכונות וכיוצא באלו.
בניית רשת סמנטית היא מהלך בעל חשיבות היסטורית, כלל עולמית מכיוון שהיא מאפשרת למחשבים לתקשר ביניהם - ללא קשר לחומרה, מערכות ההפעלה, שפת התכנות וכיוצא באלו. מימוש רשת סמנטית הוגדר על ידי סר טים ברנרס-לי ממכון CERN כבר בשנת 20011 והרעיון עצמו נהגה, אפילו, עוד לפני כן.
המהלך של גוגל הוא חלק מהמאבק על פתיחות הרשת העולמית כאשר סר טים ברנרס-לי דוגל בבניית רשת פתוחה ש"שייכת" למשתמשים בעוד שחברות כמו גוגל ופייסבוק, בסופו של דבר, מנכסות לעצמן את תשתיות הידע העולמיות.
היסטוריה ונתונים
בשנת 2012, גרף הידע הכיל למעלה מ-570 מיליון ישויות ולמעלה מ-18 מיליארד נתונים וקשרים בין הישויות ועליהן,[6] זה נעשה בעזרת רשת סמנטית. בעת החיפוש זה מאפשר למנוע החיפוש לאחזר לי את התשובה שהוא חודש שהתכוונתי אליה על פי המשמעות והקשר המילים שהקלדתי. אם יש מילה בעלת כמה משמעויות מנוע החיפוש יאחזר את כל מה שנמצא בהקשר.[7]
בחודש אוקטובר 2014 הודיעה גוגל שהיא שילבה את ה"אונטולוגיה" של משחקי מחשב - משחקי וידאו ב"גרף הידע". המשמעות הפרקטית העיקרית שאותה המשתמש יכול לראות, זו הופעה של "מסגרת מידע" עם פרטי ידע נוספים, מעבר למילות המפתח שלגביהם הוא שאל - בכל פעם שהוא יעשה חיפוש על מילה ש"בראיית" גרף הידע, מתקשרת לעולם התוכן של משחקי מחשב או משחקי וידאו. גרף הידע מופיע גם בחיפוש שנעשה בסמארטפונים ובטאבלטים.
בסוף חודש אוקטובר 2014, לפי האתר The Verge, גוגל שילבו לתוך גרף הידע את הטקסונומיה של בעלי החיים. כמו כן, על פי המאמר, גוגל עושה "הצלבות" לגבי כל מיני ישויות וקשרים שהיא משלבת לתוך "גרף הידע" כך שבמובנים רבים, "גרף הידע" נשען על סוג של חוכמת המונים. במאמר מופיעה הדוגמה של השאילתה "עז" וציון העובדה שבתשובה מופיע "כרטיס מידע" הכולל את תוחלת החיים של ה"עז" ואת כל סוגי העיזים המוכרים למדע. בפברואר 2016 התירה גוגל לחברות מסחריות לעדכן את גרף הידע שלהם על מנת לספק מידע מדויק ועדכני אודות העסק שלהם.[8] לא כל עסק יכול לעדכן את גרף הידע שלו, רק עסקים שעוברים את התנאים שגוגל הגדירו. יש שדות שאי אפשר לעדכן, כגון כותרת, תמונות ועוד.[9]במרץ 2016 הוסיפו גוגל את כפתור השיתוף, דרכו ניתן לשתף את גרף הידע המוצג לנו ברשתות החברתיות השונות.[10]
תחרות
חברות נוספות שיצרו גרף ידע משלהם:
גרף הידע של Bing – הושק ביוני 2013 בשם "Satori". מבוסס על ישויות, ניתן לחפש בו מידע על אנשים, מפורסמים, מקומות ועוד. בזכות גרף הידע של Bing ניתן לשאול את מנוע החיפוש שאלות כדוגמת "מהו ההר הכי גבוה בעולם?".[11]
גרף הידע של LinkedIn – הושק ב-6 באוקטובר 2016. מבוסס על ישויות כגון אנשים, עבודות, כותרות, מקומות, חברות וכו'. המידע של גרף הידע הזה נלקח מתוכן מבוסס משתמש ממשווקים, יועצי חברות, משתמשים ומגויסים, את המידע הזה מוסיפים למידע שאוחזר מהאינטרנט. על גרף הידע לדרג משתמשים חדשים, מתפרסמות בו עבודות חדשות, חברות חדשות וישנן כותרות המופיעות בפרופילים של משתמשים ותיאורי עבודה.[12]
גרף הידע של Baidu – מאחזר את התוכן ממקורות רבים ולאחר מכן מסווג תכנים אלו ישויות שונות. גרף הידע מציג ריבוע תוכן בצד ובו מידע על שאילתת החיפוש, בנוסף דרך הידע מאחזר מידע הקשור לנושא שחיפשנו עליו.[13]
גרף הידע של Yahoo – יאהו מפעילה גרף ידע עצמאי בתוך מנוע החיפוש שלה.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גרף הידע- סרטון המתאר את "גרף הידע", באתר יו-טיוב, בהפקת חברת גוגל
- גרף הידע של גוגל, הבלוג של מסה מדיה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Amit Singhal, Introducing the Knowledge Graph: Things not Strings, (Official Blog (of Google, 16/05/2012
- ^ Casey Newton, How Google is taking the Knowledge Graph global, Cnet, 14/12/2012
- ^ 3.0 3.1 עומר, גרף הידע של גוגל משנה את עולם החיפוש – הכינו את אתרכם למהפכה, באתר Marketing, 20/02/2016
- ^ Jessica Lee, OK Google: ‘The End of Search as We Know It, Search Watch Engine, 16/05/2013
- ^ אי-פי, מנוע חיפוש חדש של גוגל: תשובות במקום לינקים, באתר הארץ, 16/05/2012
- ^ John Koetsier, [”. http://venturebeat.com/2013/01/22/larry-page-on-googles-knowledge-graph-were-still-at-1-of-where-we-want-to-be/ Larry Page on Google’s Knowledge Graph: ‘We’re still at 1% of where we want to be’], Venturebeat, 22/01/2013
- ^ Ed Oswald, Demystifying semantic search, Extreme Tech, 09/05/2012
- ^ Tony Edward, How to enhance your Google Knowledge Graph result, Search Engine Land, 01/04/2016
- ^ Greg Finn, Finally! Brands Can Edit Their Knowledge Graph Cards In Google, Marketing Land, 10/02/2016
- ^ Barry Schwartz, Google adds share feature to Knowledge Graph panel, Search Engine Land, 30/03/2016
- ^ Richard Qian, Understand Your World with Bing, (Official Blog (of Bing, 21/03/2013
- ^ Qi He, Building the LinkedIn Knowledge Graph, LinkedIn Engineering, 06/10/2016
- ^ BAIDU, INC, (Official Blog (of Baidu, 28/03/2014 (ארכיון)
- ^ Barry Schwartz, [”. http://searchengineland.com/yahoo-has-their-own-knowledge-graph-not-without-their-own-embarrassing-issues-218538 Yahoo Has Their Own Knowledge Graph, Not Without Their Own Embarrassing Issues], Search Engine Land, 14/04/2015
