זואוגאוגרפיה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לווייתן גדול-סנפיר הוא אחד מבעלי החיים שנודדים לאורך קילומטרים רבים מהאזור הארקטי או אנטארקטיקה לקו המשווה וחזרה והוא עובר מעל 25,000 קילומטרים בנדידה אחת.

זואוגאוגרפיה (Zoogeography) היא ענף בביוגאוגרפיה העוסק בתפוצה הגאוגרפית של מיני בעלי חיים ותכונותיהם. במילים אחרות, זואוגאוגרפיה היא חקר מגוון ביולוגי ביחס לזמן ולמרחב.

הקדמה

זואוגאוגרפיה היא חקר התבניות בהתפלגות בעלי חיים בעבר, הווה ועתיד, ותהליכים המכוונים את ההתלפגויות האלה, זואוגאוגרפיה משלבת מידע על אקולוגיה היסטורית וכיום, גנטיקה, ופיזיולוגיה של אורגניזמים וההשפעה שיש ללחצים סביבתיים (כולל תנועת היבשות, שינוי אקלים) על ויסות התפלגות גאוגרפית של חיות. מדענים משתמשים שיטות תאוריות ואנליטיות בבדיקת היפותזות בזואוגאוגרפיה, המדגימות את ההיבטים השימושים של זואוגאוגרפיה (תכנון מקלטים לבע"ח)

גישות

  • הגישה הסטטית היא גישה תיאורית שבה מתארים את התפוצה של הזוחלים או של הקבוצה באופן כללי בלי הבנה מה הסיבה.
  • הגישה הדינמית היא גישה המסתכלת על התפוצה של הקבוצה או של המין במבט זמני. בוחנים את המצב בנקודת זמן מסוימת ויכול להיות שהתפוצה תשתנה בעתיד או הייתה שונה בעבר.

זואוגאוגרפיה ישראלית

בשנת 1870, כאשר אלפרד ראסל וולאס הגה את קו וולאס, ניתן חשיבות לראשונה לאזור הים התיכון שעד אז נחשב לאזור מעבר בלבד. ישראל מחולקת לשלושה אזורים: האזור הים-תיכוני המאופיין באזורי חורש ים תיכוני ובתה עם כמות משקעים שעולה מ-250 מ"מ בשנה. האזור האירנו-טורני, אזור צר יחסית בישראל, שמאופיין בכמות משקעים לא יציבה לעיתים אך הקטנה מ-250 מ"מ בשנה. האחרון זהו האזור הסהרו-ערבי עם כמות משקעים שנמוכה מ-150 מ"מ בשנה. בנוסף ישנה חדירה של האזור הסודאני, קטנה יחסית, בעיקר לאזור הבקע הסורי-אפריקני. ייצוג של אזורים אלו מקנה הטרוגניות גדולה בישראל.

קישורים חיצוניים

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0