גילוח הראש לנשים ביהדות
גילוח הראש לנשים הוא מנהג במסורת האשכנזית. לפי המנהג, נשים נשואות מגלחות לגמרי את שיער ראשן בכל פעם שהן טובלות לנידתן. ככל הידוע, גילוח כזה נעשה נפוץ ורווח באירופה החל מאמצע המאה ה-18, ושקע בהדרגה במאה ה-19. נכון למאה ה-21 המנהג נפוץ בקרב חסידויות רומניה והונגריה והפרושים, ואינו נהוג בשאר הזרמים בחסידות ובזרם הליטאי.
היסטוריה
מקור המנהג אינו ברור דיו, ויש שייחסוהו לתקנות ועד ארבע ארצות.[1] אזכורים למנהג דומה קיימים כבר מהמאה ה-15.[2] בתקופת הגאונים גילוח הראש מוזכר כעונש לאישה חשודה.[3]
החל מאמצע המאה ה-18 המנהג נפוץ ברבות מארצות אירופה, באימפריה הרוסית, ובארץ ישראל. בגזירת הלבוש באימפריה הרוסית ב-1851 נאסר לגלח את ראשי הנשים, ונשים רבות הפסיקו לנהוג כן.[4] אך המנהג המשיך בארצות גליציה והונגריה, והוא התפשט במאה ה-19 אף בחלק מפולין, בין השאר כדי שלא ילכו בגלוי השערות לגמרי[5]. ולאחר השואה המנהג המשיך בעיקר בקהילות חסידיות יוצאי ארצות אלו ובקהילות הפרושים, ביניהן סאטמר, בעלז, ויז'ניץ, קרעטשניף, נדבורנה, תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק.
פרטי המנהג
לפי המנהג, על הכלה לגלח את שערה בבוקר שלמחרת הנישואין, ולאחר מכן לקראת כל טבילת נידה בדרך כלל בסביבות פעם בחודש. יש שהורו לגלח את השיער לגמרי,[6] ויש שהתירו לשייר כחצי טפח.[7][8] בתקופת הריון כשהאישה אינה מחויבת בטבילה, רבות נוהגות שלא לגלח עד הטבילה שלאחר הלידה, אך בחסידויות מסוימות המנהג לגלח גם בתקופת הריון פעם בחודש.
לכבוד הגילוח בפעם הראשונה נהוג בחלק מהקהילות לערוך סעודה הנקראת "שלייער ווארמעס" (ארוחת הצעיף), ולהעניק לכלה מתנות הנקראות "פאלאדנע".
בחלק מהקהילות הופעלו סנקציות נגד נשים שלא קיימו את המנהג. בין הסנקציות, שלילת תמיכה כספית,[9] ואיסור כניסה לעזרת הנשים בבית הכנסת.[10] רבנים אחדים פסקו שהעוברת על המנהג נחשבת פרוצה[11], ומפסידה את כתובתה.[12]
סיבות למנהג
בספרי ההלכה והמנהג הובאו מספר טעמים למנהג.
א. כדי למנוע חששות הלכתיים בטבילת נידה: קשרים או כינים בשיער, דבר הנחשב חציצה,[13] מניעת חשש שחלק מהשיער לא נכנס לתוך המים,[14] מניעת החשש שהאישה תתכופף מדי בשעת הטבילה כדי להכניס את השיער למים, דבר שיכול לגרום לקפלים בגופה שבהם המים לא ייגעו או מניעת חשש סחיטה בשיער כאשר הטבילה תחול בשבת.[15]
ב. מטעמי צניעות, על מנת להבטיח שבשום מצב לא ייראה חלק משיער האישה מחוץ לכיסוי הראש, או בשביל למנוע מהאישה ללכת בביתה בלי כיסוי ראש.
ג. על מנת להמאיס את הנשים היהודיות שלא יימצאו חן בעיני הגויים, ולא יינשאו להם.[16]
ד. על פי הנאמר בספר הזוהר שהשיער שגדל בימי המחזור הנשי נחשב טמא ויש להסירו,[17] ומאחר שהשיער גדל משורשיו יש לגלחו לגמרי.
התנגדות דתית למנהג
בקרב רבנים ופוסקי הלכה שונים קיימת התנגדות למנהג הגילוח ממספר סיבות:
א. על פי הנפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך אסור לאישה לגלח ראשה כאיש ועוברת בזה על איסור לא ילבש.[18] תומכי המנהג מסתמכים על כך שהאישה הולכת תמיד עם כיסוי ראש ואינה נדמית לאיש וגם אין כוונתה להדמות לגבר, וכן שהגילוח כולל את פיאות הראש, דבר שאסור על פי היהדות לגברים. וגם פוסקים המתנגדים לתגלחת מצדדים שאין האיסור מטעם דין זה[19].
ב.על פי מה שכתב רבי יהודה פתייא[20] בשמו של האר"י[21]: "שהאשה אינה מגלחת ראשה, ואדרבה מגדלת שער ראשה כנודע, כדי להשאיר שורש אל הדינים". ועל פי מה שכתב החיד"א[22] בענין תספורת באבלות: "שלא תהיה מנוולת בעיני בעלה א"כ אין להתיר לה ליטול שער כיון דתדיר מגדלת שער כלילית"
ג. על פי דברי ספר חסידים שלנקבות השדים אין שערות בראשן,[23] אם כן המגלחת שערות ראשה נדמית לשדה.[24]
ד. גילוח שערות הראש יכול לגרום לאישה להתגנות בפני בעלה[25].
נידונים הלכתיים
פוסקי ההלכה התירו לקיים את מנהג הגילוח גם בזמנים שבהם נוהגים שלא להסתפר כמו בבין המצרים, ימי ספירת העומר וחול המועד. החתם סופר דן האם שערותיה של כלה שמתכוונת לגלחן לאחר החתונה נחשבות כחציצה מדין "כל העומד להיקצץ כקצוץ".[26] לדעת הרב משה פיינשטיין אין לאישה לגלח שערה אם הבעל אינו רוצה בכך.[27] במקרה שהאישה אינה מעוניינת במנהג והבעל מעוניין, יש שהורו שחייבת לשמוע לבעלה.[28]
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים קרויס, תוספת חיים בדרך האבות, בני ברק ה'תשס"ב, באתר אוצר החכמה
- ש. זאב, תולדות מנהג התגלחת לנשים נשואות, בתוך קובץ אור ישראל גיליון 21, באתר היברובוקס
- אהרן יצחק הלוי ארץ, בעניין המנהג שנשים נשואות מגלחות שער ראשן, ובירור שיטת אלו שאין עושין כן
- Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe.
- צבי גולד, "טסירי' או סרסורי: תיבה עמומה בזוהר והשלכותיה על מנהג תגלחת הנשים. ירחון האוצר טז.
- תקנון צניעות:לגלח ראש, לא לצאת עם מטפחת, באתר ynet, 16/07/2012
- ישראל שפירא, המנהג שהרב פישר סבר שהוא 'רע ומטופש', באתר כיכר השבת
הערות שוליים
- ^ משנה הלכות חלק י"ב סימן צ"ה
- ^ ראו אברהם סבע, צרור המור על פרשת כי תצא: "וגלחה את ראשה, כמו שעושים לנדה בשעת טבילתה", ושו"ת התשב"ץ חלק ג' סימן רצ"ט שם הוזכר מנהג "קציצת הפאות"
- ^ אוצר הגאונים על יבמות מו
- ^ חיים קרויס, תוספת חיים בדרך האבות עמוד 189, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ רבי שמואל ואזנר, במכתבו בספר תוספת חיים בדרך האבות, עמוד לז
- ^ שו"ת מנחת יצחק חלק ז' סימן פ"ה, וראו תוספת חיים בדרך האבות עמוד 62 בשם מהרי"ל דיסקין שהשיעור הוא "בכדי נטילת הזוג"
- ^ קובץ יגדיל תורה חוברת כה עמוד 153
- ^ הגרא"א ואזנר בשם אביו רבי שמואל הלוי וואזנר
- ^ הוראה של הרב יוסף חיים זוננפלד מובאת בספר עמוד אש פרק יב' אות לו' עמוד קפ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ הוראת רבי משה פורהנד אב"ד מאקווא מובאת בהקדמת ספרו "אהל משה"
- ^ דרכי תשובה על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ח סעיף קטן צ"א
- ^ בשם מהרי"ד בספר תוספת חיים בדרך האבות עמוד נט
- ^ קריינא דאיגרתא חלק ב'סימן פב'
- ^ תוספת חיים בדרך האבות עמוד קמט
- ^ העמק שאלה על שאילתות דרב אחא פרשת ויקרא שאילתא צ"ו
- ^ הרב יצחק רצאבי בספר עולת יצחק חלק ג' עמוד תנז'
- ^ ספר הזוהר פרשת אחרי מות דף עט ע"א ד"ה תאנא מאי
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"ב, הלכה י', וכן שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ב, סעיף ה'
- ^ רבי עובדי'ה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ד' יורה דעה סי' א'
- ^ בספרו מנחת יהודה סימן כ'.
- ^ שער המצוות פרשת קדושים
- ^ שו"ת חיים שאל ח"א סי' ב'.
- ^ ספר חסידים סימן תתשנ"ה
- ^ הרב יהודה פתיה, מנחת יהודה פרשת בראשית סימן כ'
- ^ ספר אום אני חומה סימן כא' סעיף ב' בשם החזון אי"ש
- ^ שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן קצ"ה
- ^ אגרות משה אבן העזר חלק א' סימן נ"ט
- ^ תוספת חיים בדרך האבות עמוד נט
31564356גילוח הראש לנשים ביהדות