גילברט אליוט-מארי-קינינמונד, רוזן מינטו הרביעי
 | |||||||
| לידה |
9 ביולי 1845 מייפייר, לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1914 (בגיל 68) מינטו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת | ||||||
| שם מלא | גילברט ג'ון אליוט-מוראי-קינינמונד, רוזן מינטו הרביעי | ||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||
| בת זוג | מרי קרוליין גריי | ||||||
| |||||||
| |||||||
גילברט ג'ון אליוט-מארי-קינינמונד, רוזן מינטו הרביעי (באנגלית: Gilbert John Elliot-Murray-Kynynmound, 4th Earl of Minto; 9 ביולי 1845 – 1 במרץ 1914) היה איש אצולה ופוליטיקאי בריטי שכיהן בתפקיד המושל הכללי של קנדה ובתפקיד מושל הודו.
ביוגרפיה
מינטו נולד בלונדון כבנם של ויליאם אליוט-מארי-קינינמונד ושל אמה, בתו של גנרל סר תומאס היסלופ. לאחר שהשלים את לימודיו באיטון קולג' ובטריניטי קולג', קיימברידג',[1] הוא מונה ב-1867 לקצין בדרגת לוטננט במשמר הסקוטי, אך עזב אותו ב-1870. ב-1872 הוא הצטרף לגיס הרובאים הרכובים המתנדבים הראשון של רוקסבורגשייר כקצין בדרגת קפטן. ב-1874, ככתב חדשות, הוא היה עד לפעולותיהם של הקרליסטים בספרד. ב-1877 הוא לקח חלק במלחמה העות'מאנית-רוסית במסגרת צבא האימפריה העות'מאנית ובשנים 1878 – 1879 הוא שירת תחת פיקודו של הלורד רוברטס במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, ובקושי ניצל כאשר ליווה את סר לואיס קווגנרי במסעו הרה האסון לקאבול.
במהלך מסעו של הלורד רוברטס למושבת הכף ב-1881 היה מינטו מזכירו האישי והוא השתתף בכיבוש מצרים על ידי בריטניה ב-1882, וכך החלה להתקדם הקריירה הצבאית שלו והוא רכש ניסיון במינהל קולוניאלי. ב-1882 הוא קודם לדרגת מייג'ור. בין השנים 1883 – 1885 הוא שימש כמזכירו הצבאי של הלורד לנסדאון במהלך כהונתו של זה האחרון בתפקיד המושל הכללי של קנדה וחי בקנדה יחד עם אשתו, מרי קרוליין גריי, אחותו של הלורד גריי, שכיהן כמושל הכללי של קנדה בין השנים 1904 – 1911, שאותה הוא נשא לאישה ב-28 ביולי 1883. בשהותו הראשונה הזאת בקנדה, הוא היה פעיל מאוד בטיפוח כוח מתנדבים קנדי ששירת עם הצבא הבריטי במערכה בסודאן ב-1884. הוא שימש כראש המטה של הגנרל מידלטון במהלך המרד הצפון-מערבי ב-1885. כאשר הוצע לו הפיקוד על המשטרה הרכובה הצפון-מערבית, הוא החליט תחת זאת לפנות לקריירה פוליטית בבריטניה. לפני עזיבתו לבריטניה, אמר לו ראש ממשלת קנדה, ג'ון אלכסנדר מקדונלד: "אולי לא אאריך ימים כדי לראות זאת, אך יבוא היום וקנדה תקדם אותך בברכה כמושל הכללי שלה".
שאיפותיו הפוליטיות נבלמו בשל תבוסתו בבחירות הכלליות של 1886, כאשר הוא הציג עצמו כמועמד השמרנים במחוז הבחירה של הקסהאם. לאחר מכן הוא הקדיש את זמנו בהתלהבות לקידומו של כוח מתנדבים צבאי בבריטניה. ב-1888 הוא קודם לדרגת קולונל והוא קיבל את הפיקוד על הבריגדה הדרומית של סקוטלנד. ב-1889 הוא פרש מן השירות הצבאי.
המושל הכללי של קנדה
לאחר שירש מינטו את תואר הרוזנות ב-1891, התממשה נבואתו של מקדונלד ובקיץ 1898 הוכרז על מינויו לתפקיד המושל הכללי של קנדה, השמיני מאז איחוד קנדה. ראש ממשלת קנדה, סר וילפריד לורייה, כתב שהלורד מינטו "לקח על עצמו את תפקידיו מכל הלב" ומבט על מהלך חייו חשף אדם אנרגטי שקידם בברכה אתגרים רבים ומחויבויות רבות.
תקופת כהונתו של הלורד מינטו בתפקיד עמדה בסימן של לאומנות חזקה במקביל לצמיחה כלכלית והגירה מסיבית לקנדה. היחסים עם ארצות הברית היו מתוחים והחיכוכים בנוגע לגבולות ולזכויות דיג המשיכו ליצור עימותים בין שתי המדינות.
בספטמבר 1901, לאחר מותה בינואר אותה שנה של המלכה ויקטוריה, ערכו הדוכס והדוכסית מקורנוול ומיורק (לימים המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי) ביקור בקנדה ויחד עם הליידי מינטו הם סיירו במערב קנדה ובאזור קלונדייק שבטריטוריית יוקון. בעקבות הסיור המליץ הלורד מינטו בפני ממשלת בריטניה, באמצעות שר המושבות, על תומאס שואנסי, נשיא חברת קו הרכבת הקנדית הפסיפית, לקבלת תואר אצולה, כהכרה על שירותו עבור הדוכס והדוכסית מיורק. ראש הממשלה לורייה, שלא היה מיודד עם שואנסי כלל וכלל, התנגד לרעיון, אך מינטו הגיש את המלצתו בכל מקרה ועורר את זעמו של ראש הממשלה. בכך הוא הניע את זה האחרון להגיש טיוטת מדיניות שעל פיה כל ההמלצות להענקת תוארי כבוד למועמדים קנדים חייבות לעבור את אישורו של ראש הממשלה לפני שליחתן ללונדון.[2]
ב-6 בדצמבר 1901, קיים הלורד מינטו מסיבת החלקה על הקרח על נהר אוטווה, בה טבעו בסי, בתו של חבר הפרלמנט של קנדה, אנדרו ג'ורג' בלייר ומי שניסה להצילה, העיתונאי הנרי אלברט הרפר.
הלורד מינטו, כמו קודמיו בתפקיד, סייר בכל רחבי קנדה, הוא חצה את קוויבק, אונטריו ומערב קנדה וביקר באתרי קרבות בהם הוא לחם במהלך המרד הצפון-מערבי. הוא רכב לאורכה ולרוחבה של מערב קנדה יחד עם אנשי המשטרה הרכובה הצפון-מערבית ובילה על גב סוסו באזורי הכפר של קוויבק.
צעדי השכנוע של הלורד מינטו בנוגע לחשיבות שימור המורשת הקנדית הובילו להקמתו של הארכיון הלאומי של קנדה.
הלורד והליידי מינטו היו חובבי ספורט נלהבים וממועדון ההחלקה על הקרח שנקרא על שמם ושהוקם ב-1903, יצאו מחליקים מפורסמים רבים. שניהם הצטיינו בענף ספורט זה ואירחו מסיבות החלקה רבות במהלך שהותם בקנדה. בקיץ אהבה משפחת מינטו לרכוב על אופניים ולשחק בלקרוס. ב-1901 תרם הלורד מינטו את "גביע מינטו" ומינה נאמנים שידאגו להענקתו השנתית לנבחרת הגברים האלופה של קנדה בלקרוס. הוא אהב פעילות חוץ, דגל בשימור המשאבים הטבעיים וקידם את הקמתם של הפארקים הלאומיים.
בתחומי החינוך והבריאות עודד הלורד מינטו גישה הצופה את פני העתיד. הוא האמין שהתקדמותה של קנדה תלויה בטיפוח אהבת המולדת והאחדות הלאומית וגישה זו השתקפה בשאיפתו להרחיב את לימודי ההיסטוריה בבית הספר בקנדה. כתגובה למשבר הבריאותי שיצרה מחלת השחפת, הוא סייע להקים את הארגון הראשון בקנדה למלחמה במחלה.
הלורד מינטו גילה אף עניין רב בפיתוח הצבא הקנדי והדגיש את הצורך באימונים ובפיתוח מקצועי. ב-1 בדצמבר 1898 הוא קיבל מינוי של כבוד לוטננט קולונל של רגימנט משמר הרגלים של המושל הכללי וכתוצאה מכך קיבל דרגת כבוד של קולונל, נוהג שעל פי המסורת ממשיך עד היום. ב-11 באוגוסט 1902 התקבל הלורד מינטו ללמועצה המלכותית. במסעו חזרה לבריטניה ב-1904 לאחר שסיים את כהונתו כמושל הכללי, כתב הלורד מינטו ביומנו: "...אז חיינו בקנדה הסתיימו והיה זה עצוב מאוד להיפרד מחברים כה רבים ולעזוב את הארץ שאותה אנו אוהבים ושהיוותה מקור לעניין רב עבורי".
מושל הודו
ב-1905, בעקבות התפטרותו של הלורק קרזון, מונה הלורד מינטו כמשנה למלך והמושל הכללי של הודו, תפקיד בו הוא כיהן עד 1910. בכך הוא הלך בעקבות אבי-סבו, הלורד מינוט הראשון. כאשר כתב השר לענייני הודו, ג'ון מורלי, למינטו ש"רפורמות לא יצילו את הראג' אך אם הם לא יצילו אותו, שום דבר לא יציל אותו", השיב מינטו:
...כאשר אתה אומר ש"אם רפורמות לא יצילו את הראג' שום דבר לא יציל אותו" אני חושש שעלי לא להסכים אתך לחלוטין. הראג' לא יפסיק להתקיים בהודו כל עוד הגזע הבריטי יישאר כמות שהוא, שכן עלינו להיאבק עבור הראג' כמו שמעולם לא נאבקנו, אם הדבר יגיע לידי מאבק, ועלינו לנצח כפי שניצחנו תמיד.[3]
הרפורמות שעליהן דובר כונו "רפורמות מורלי-מינטו", שכן הן ג'ון מורלי והן הלורד מינטו פעלו יחדיו להתוות את הרפורמות הללו. הן התקבלו על ידי הפרלמנט הבריטי ב-1909 בתור חוק המועצות ההודיות. שנה לאחר מכן הוחלף הלורד מינטו בלורד הרדינג מפנסהרסט. עבור שירותו במשך כל חייו הוענק למינטו התואר אביר מסדר הבירית.
משפחתו
ב-28 ביולי 1883 נשא הלורד מינטו לאישה את ליידי מרי קרוליין גריי, בתם של צ'ארלס גריי ושל קרוליין אלייזה פרקוהר. לזוג נולדו חמישה ילדים:
- ליידי אילין נינה אבלין סיביל אליוט-מארי-קינינמונד (13 בדצמבר 1884 – 29 במאי 1938) נישאה ללורד פרנסיס מוטגיו דגלס סקוט.
- ליידי רובי פלורנס מרי אליוט-מארי-קינינמונד (26 בספטמבר 1886 – 5 בנובמבר 1961) נישאה לרולנד ברינג, רוזן קרומר השני.
- ליידי ויולט מרי אליוט-מארי-קינינמונד (28 במאי 1889 – 3 בינואר 1965) נישאה ללורד צ'ארלס פטי-פיצמוריס, בנו של הנרי פטי-פיצמוריס (שגם הוא היה המושל הכללי של קנדה) ונישואיה השניים היו לג'ון אסטור, ברון אסטור הראשון מהבר (ממשפחת אסטור).
- ויקטור אליוט-מארי-קינינמונד, רוזן מינטו החמישי (12 בפברואר 1891 – 11 בינואר 1975).
- גאווין ויליאם אסמונד אליוט-מארי-קינינמונד (25 באפריל 1895 – 6 באוגוסט 1917) נהרג במלחמת העולם הראשונה.
מורשתו
האהדה הציבורית בקנדה כלפי הלורד מינטו נמשכה גם לאחר מותו. על שמו נקראו יישובים, רחובות, הר וספינה. גם בהודו, פקיסטן ובנגלדש הונצח הלורד מינטו במוסדות ומקומות שונים שנקראו על שמו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Melgund, Gilbert John Murray Kynynmond Elliot (Viscount) (MLGT863GJ)". A Cambridge Alumni Database. University of Cambridge.
- ^ McCreery, Christopher (2005). The Canadian Honours System. Toronto: Dundurn Press. p. 35.
- ^ Nicholas Mansergh, The Commonwealth Experience (London: Weidenfeld and Nicolson, 1969), p. 15.
| המושל הכללי של קנדה | ||
|---|---|---|
|
26247006גילברט אליוט-מארי-קינינמונד, רוזן מינטו הרביעי
- המושלים הכלליים של קנדה
- משנים למלך הודו
- אנשי צבא בריטים
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות
- מסדר כוכב הודו: אבירים מפקדים גבוהים
- מסדר האימפריה ההודית: אבירים מפקדים גבוהים
- מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש: גבירות ואבירי הצלב הגדול
- חברי המועצה המלכותית
- חברי המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)
- ילידי 1845
- נפטרים ב-1914
- בוגרי איטון קולג'