המשמר הסקוטי
 | |
|
Nemo me impune lacessit איש אינו מתגרה בי מבלי להיענש | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
משמר הג'וֹקס[1] הקידייס[2] |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 צבא יבשה |
| סוג |
חיל רגלים משוריין משימות יצוגיות |
| בסיס האם | לונדון, בריטניה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1661[3]–הווה (כ־363 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | גדוד אחד ופלוגה אחת |
| ציוד עיקרי | רוס"ר SA80 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | דיוויזיית המשמר |
| מפקדים |
המלכה אליזבת השנייה דוכס קנט |
המשמר הסקוטי (באנגלית: Scots Guards, או בר"ת: SG) הוא רגימנט מבין חמשת הרגימנטים הרגליים של משמר המלוכה בצבא הבריטי, כחלק מדיוויזיית המשמר. הרגימנט מורכב מגדוד אחד ופלוגה אחת. הגדוד הראשון משרת מלבד בתפקידו הייצוגי, בתור גדוד חיל רגלים משוריין. הגדוד השני פורק, אך פלוגה 'F' מתוכו ממשיכה לשרת והיא מוצבת באופן קבוע בתפקיד ייצוגי כפלוגת משמר בלונדון.
מבין חמשת הרגימנטים הרגליים במשמר המלוכה, המשמר הסקוטי הוא השלישי בסדר ההופעה והבכירות. משום שיחידות המשמר באות לפני הרגימנטים הרגילים בצבא, המשמר הסקוטי נחשב גם לשלישי בבכירותו מבין הרגימנטים הרגליים בצבא הבריטי. מלבד הסמל והמסורות הרגימנטליות, בהתאם למסורת בין הרגימנטים של המשמר, ניתן לזהות את חילי המשמר הסקוטי לפני הדרך בה מסודרים הכפתורים במדי השרד של החיילים. בהיותו הרגימנט השלישי בבכירותו, הכפתורים מסודרים בקבוצות של שלושה כפתורים.
היסטוריה
המאה ה-17
רגימנט המשמר הסקוטי הוקם לראשונה בשנת 1642 על ידי המרקיז הראשון מארגייל, בהוראתו של המלך צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה וסקוטלנד. בשנים הראשונות שירת הרגימנט באירלנד ונקרא הרגימנט המלכותי של המרקיז מארגייל (התואר 'מלכותי' ניתן לרגימנט אשר הוקם בצו המלך). במהלך מלחמת האזרחים האנגלית, עם הוצאתו להורג של המלך צ'ארלס הראשון, הגיע ב-1650 המלך צ'ארלס השני לסקוטלנד כדי לרשת את כתר סקוטלנד. הרגימנט קיבל בשנה זאת את השם משמר החיים הרגלי ('Lyfe Guard of Foot'), כלומר המשמר האישי של המלך.
אוליבר קרומוול, השליט בפועל של אנגליה, יצא עם צבאו ביולי 1650 לסקוטלנד ולחם נגד כוחות המלך צ'ארלס השני, מה שהיה לניצחון אנגלי. שנה מאוחר יותר, השתתף הרגימנט בניסיון של הכוחות הסקוטים לפלוש לאנגליה. בקרב ווסטר, נחלו הסקוטים תבוסה נוספת בידי כוחותיו של קרומוול וכתוצאה מכך ברח המלך צ'ארלס השני לצרפת והרגימנט שהיה משמרו האישי פורק. עם מותו של קרומוול בשנת 1658 והוויתור על הכס של בנו ריצ'רד קרומוול שנה מאוחר יותר, הוחזר המלך צ'ארלס השני למלוך על אנגליה וסקוטלנד וכתוצאה מכך הוקם הרגימנט מחדש בשנת 1661 תחת השם רגימנט משמר הרגליים הסקוטי ('Scottish Regiment of Foot Guards').במשך השנים הבאות השתתף הרגימנט בעיקר בדיכוי המרידות של הקוֹבנָנטִים הסקוטים. משנת 1686 הפך הרגימנט רשמית לחלק מהצבא הבריטי.
בשנת 1688 החלה מלחמת תשע השנים יחד עם המהפכה המהוללת, שבה עלה לכס האנגלי-סקוטי המלך ויליאם מאורנג'. הרגימנט השתתף במספר קרבות עקובים מדם בארצות השפלה, כנגד הצרפתים, ביניהם קרב סטינקרק וקרב לאנדן. במצור על העיר נאמור בשנת 1695, הוכיח הרגימנט את גבורתו למרות אבידות רבות ויכולתו להמשיך להלחם ולנצח. על המצור וההצלחה בכיבוש העיר מידי הצרפתים קיבל הרגימנט את תואר הקרב הראשון שלו.
המאה ה-18
בשנת 1707 נוסדה הממלכה המאוחדת, אם איחוד אנגליה וסקוטלנד. שנתיים מאוחר יותר בשנת 1709, נשלח הרגימנט להילחם במלחמת הירושה הספרדית, בה השתתף בין היתר בקרב סרגוסה, וקרב בריחואגה. בשנת 1713 הסתיימה המלחמה ובאותה תקופה שונה שם הרגימנט לשם; הרגימנט הרגלי השלישי של המשמר, שם שנשאר עד המאה ה-19. בשנת 1740, עם תחילת מלחמת הירושה האוסטרית, נשלח הרגימנט להילחם עם הצבא הבריטי כנגד צרפת. ב-1743 בקרב דטינגאן, קיבל הרגימנט את תואר הקרב השני שלו. שנתיים מאוחר יותר, הכוחות הבריטים הפסידו אל מול הצרפתים בקרב פונטנוי, בקרב זה הרגימנט ספג אבידות קשות עם כ-100 קצינים וחילים הרוגים. בשנים הבאות, חזר הרגימנט לתקופה קצרה לסקוטלנד כדי להלחם במרד ביעקוביטים וחזר לקרבות בארצות השפלה בשנה האחרונה למלחמת הירושה.
מלחמת שבע השנים, בשנת 1756, ציינה את חידוש האיבה בין הממלכה המאוחדת לצרפת ובעלי בריתם. הגדוד הראשון של הרגימנט נשלח להלחם בצרפת כחלק מהכוח הבריטי הפולש, כוח שלמרות הצלחות מסוימות, חזר לבסוף לאנגליה. הגדוד השני של הרגימנט נשלח יחד עם 'חטיבת המשמר' להלחם בגרמניה, שם זכה הכוח להצלחות מול אויב עדיף מבחינה מספרית.
במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, בשנת 1776, הורכב כוח של 15 חיילים מכל פלוגה משלושת רגימנטי המשמר, ביניהם גם הרגימנט השלישי. כוח זה נשלח להלחם כנגד המורדים הצפון אמריקאים. הכוח השתתף בין היתר בקרב לונג איילנד, קרב ג'רמנטאון וקרב ברנדיווין, אשר כולם הוכרעו לטובת הבריטים. כוח המשמר, חזר לבריטניה רק בשנת 1782 לאחר הכניעה הבריטית בקרב יורקטאון.
המלחמות הנפוליאוניות
בשנת 1793, הורכבה הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה כנגד כוחות המהפכה הצרפתית. בתקופה זאת, לחמו יחידות הרגימנט במספר קרבות, בין היתר בקרב אלכסנדריה בשנת 1803. במהלך הקואליציות השנייה, השלישית והרביעית, השתתף הגדוד הראשון של הרגימנט במספר קרבות בצפון אירופה.
האימפריה הבריטית במאה ה-19
מיד לאחר הניצחון של הקואליציה נגד נפוליאון בשנת 1815, הגדוד השני נשאר כחלק מצבא הכיבוש בצרפת, שם נותר למשך השנה. בשנת 1824, שני גדודי הרגימנט נשלחו לאירלנד, עד שבשנת 1826, הגדוד השני נשלח לפורטוגל והראשון למנצ'סטר במהלך חוסר השקט האזרחי שם. בשנת 1830, עלה לכס המלכות המלך וויליאם הרביעי ונתן לרגימנט את שמו החדש משמר הפוסילירים הסקוטי (Scots Fusilier Guards).
מלחמות העולם
מבנה וייעוד
- הגדוד הראשון, המשמר הסקוטי: לגדוד הראשון תפקיד כפול; את שירותו המבצעי הגדוד מבצע בתור חיל רגלים משוריין, תחת פיקוד החטיבה הממוכנת הרביעית, אשר יושבת בקטריק, צפון יורקשייר. מלבד התפקיד המבצעי, הגדוד משרת לסירוגין גם בתפקיד ייצוגי, בו הוא מבצע משמר כבוד באתרי הממלכה, כגון ארמון בקינגהם ואירועים מיוחדים.
- פלוגת F, המשמר הסקוטי: לאחר פירוק הגדוד השני בשנת 1994, פלוגת F היא הפלוגה היחידה מהגדוד שנותרה. הפלוגה מוצבת דרך קבע בלונדון, שם היא מבצעת תפקיד של כוח משמר הכבוד. הפלוגה ממשיכה לשמר את המסורות השונות של הגדוד השני. למרות התפקיד התמידי שלה כפלוגת משמר, הפלוגה אמורה באופן תאורטי להיות מסוגלת להישלח בכל עת גם לשירות מבצעי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המשמר הסקוטי |
- המשמר הסקוטי באתר משרד הביטחון הבריטי (באנגלית)
- עמותת המשמר הסקוטי (באנגלית)
הערות שוליים
| הקודם: משמר קולדסטרים |
סדר בכירות בחיל הרגלים מקום 3 |
הבא: המשמר האירי |