מלחמת גוג ומגוג
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ציטוטים ארוכים, חוסר קוהרנטיות, ניסוחים קלוקלים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ציטוטים ארוכים, חוסר קוהרנטיות, ניסוחים קלוקלים. |
מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה או סדרת מלחמות[1] אשר צפויות להתרחש על פי המסורת היהודית באחרית הימים. במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה מאומות העולם בראשות גוג מלך מגוג, שתילחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה עקובה מדם ובסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו והאנושות כולה תכיר במציאות ה'. על פי המדרש לאחר המלחמה לא יגלה עוד עם ישראל מארצו.[2]
זמנה של המלחמה
מקורות יהודיים חלוקים בשאלה אם המלחמה תתקיים לפני[3] או אחרי[4] בוא המשיח, או תתחיל לפני בואו אך תסתיים לאחריו[5]. רבינו בחיי כתב שמשיח יבוא לפני המלחמה אך יתכסה מישראל כדי להטעות את גוג ומגוג שהוא לא נמצא[6], המלבי"ם כותב שבית המקדש יהיה כבר בנוי לפני המלחמה[7].
מצב ישראל לפני המלחמה
לפני המלחמה ישבו ישראל בארץ ישראל לבטח, ולא תהיה להם מלחמה עם אף אדם ולכן לא יכינו את עצמם בנשק נגד צוררים, כך שלא יהיה לגוג שום הסבר למה הוא בא ממרחקים להלחם בישראל[8].
הרקע והתכלית למלחמה
המלחמה היא שילוב ומיצוי של מספר תהליכים בארץ ישראל ומחוצה לה. היא המבשרת על תקופה חדשה, אחרית הימים, במהלכה יגיע מלך משיח[9] והתחזקות מוסרית. מטרת המלחמה היא שמירה על קדושת שם ה' בפני עמו ובפני אומות העולם, שנפגעה בשל הידרדרות מוסרית בקרב בנ"י.[10] בעת הגלות יחולל שם ה'.[11] על כן מחליט הבורא לפעול למען קדושת שמו שלו,[12] להביא לשיבת ציון ולהתחיל תהליך טיהור של בני העם, עד שאלו יזנחו את דרכיהם הרעות.[13] במהלכו תפרוץ רעה נוספת מהצפון. קשה להבין מהכתוב את סדר אירועי אחרית הימים. כנראה שבתום המלחמה, יופצו שבע המצוות בהם הצטוו בני נח והעם יתחזק מוסרית, בין היתר כנראה בשל איחוד העם סביב אירועי המלחמה.[14] בורא עולם ימחק את שמות העצבים,[15] נביאי השקר ויצר הרע.[16]
היריבות של גוג בה'
יריבות ארוכת שנים של גוג נגד ה'. על פי נבואת יחזקאל יחרה אפו של ה' באותה תקופה ולכן הוא יגרום לו לעלות על ארץ ישראל.[17]
זהותם של גוג ומגוג
למעשה, כתבו המפרשים[18]: "שם גוג ושם מגוג כבר יישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכהּ גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו". יחד עם זאת, היו מפרשים שעסקו בנושא.
המפרשים כתבו שאלכסנדר מלך יוון הסגיר את גוג ומגוג בסוף צפון אחר ההרים, ולא יצאו משם עוד עד בא זמנה של המלחמה[19].
גוג: לפי פשט המקרא גוג מזוהה עם ארץ המגוג (ככל הנראה נשיאה של ארץ המגוג) ובנוסף הוא "נשיא ראש" על משך ותובל, שהן אומות נוספות מבניו של יפת. אך לפי המפרש צריכה להיות שם ו' החיבור, כך שגוג וארץ המגוג הם שני גופים נפרדים במלחמה. גוג יקבץ הרבה עמים וממלכות לעלות עמו למלחמה על ישראל. יש שכתבו, כי גוג הוא ארמילוס הרשע, אשר על ידו יהרג משיח בן יוסף. לפי אחת הדעות המובאות בתלמוד[20] "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג", וחוגים מסוימים ביהדות הסתמכו על משפט זה וטענו שבכל אדם נשמת גוג ומגוג ונשמת משיח, כלומר לכל אדם בכל דור יש את היכולת להיות המשיח או להיות גוג ומגוג ולכן בכל דור יכולה להיות גאולה.
מגוג: היא אומה עתיקה, אחד מבניו של יפת, ויש מסורות שונות לגבי זהותה שחלקן מובאים להלן:
- על פי רב סעדיה גאון, מדובר במדינה שממוקמת באזור איראן, עיראק ואסיה הקטנה.
- על פי התלמוד בבלי, מגוג היא קנדיא.
- על פי התלמוד ירושלמי, מגוג היא גיתייא, והוא כפי הנראה העם הגותי[21].
- על פי תרגום יונתן בן עוזיאל, מגוג היא גרמיא, גרמניא או גתיא.
- ולגירסת מסורת הש"ס, גו גומתא.
שאר העמים שיקבץ גוג ויעמוד בראש הקואליציה איתן יהיו: מגוג, פרס, משך, תובל, כוש, פוט, גומר ועוד.
תיאור המלחמה
הרעה מהצפון
ראשית המלחמה תפתח לאחר שיבת ציון, כאשר בני ישראל ישבו על אדמת הארץ. בנוסף התהליכים המתוארים לעיל יגיעו לכדי מיצוי. בעקבות הידרדרות המוסר והפגיעה בכבודו של ה', תפתח רעה מהצפון,”י, וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר: רְאֵה, הַיּוֹצְאִים אֶל-אֶרֶץ צָפוֹן--הֵנִיחוּ אֶת-רוּחִי, בְּאֶרֶץ צָפוֹן"” (זכריה ו, 8), אשר באמצעותה ייחשף ה' בפניו העולם כולו.[22] לפי רבי שמואל לאנייאדו, מלחמת גוג ומגוג תחל במצר הורמוז.[23]
המלבי"ם בפירושו על יחזקאל ל"ח מתאר מי הם העמים הנמצאים בצפון: ”הנה, בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים. ויבוא גוג, נשיא משך ותובל, מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום. ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופה, ושם אמר כי פרס כוש ופוט איתם, וכן בית תוגרמה, שהם כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל.” בנוסף בפרשנות המלבי"ם על זכריה ו'[24] נכתב ”השחורים שהיא מלכות רומי שהיא תצא אל ארץ צפון וגם היא תהיה צפונית ומשם תיפתח הרעה להחריב את ירושלים” כלומר המדינה שתגבש את הקואליציה נגד ישראל זו אותה המדינה שתכבוש את "ארץ הצפון".
אסופת העמים
קבוצת עמים תתקבץ ותכרות ברית ביניהם על מנת לעלות למלחמה על ארץ ישראל ופרט על ירושלים.[25] בספר הזוהר (בראשית נ"ח) אף מוזכר כי הקב"ה עתיד להחיות את כל המלכים שעשו צרות לעם ישראל ואשר החריבו את המקדש, ולהמליכם כבתחילה, וכולם יצאו יחד למלחמה על ישראל.
הנביא והרוחניות במלחמה
על פי הרמב"ם, בראשית מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל שיכין ויישר את לב העם. הוא לא יעסוק בהיבטים הדתיים אלא בהיבטים הרוחניים והמוסריים.
ייראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג; ושקודם מלחמת גוג ומגוג, יעמוד נביא לישראל ליישר ישראל ולהכין ליבם: שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא" (מלאכי ג,כג). ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין; אלא לשום שלום בעולם, שנאמר "והשיב לב אבות על בנים" (מלאכי ג,כד)
— הלכות מלכים ומלחמות פרק יב, ג
הסיבה לפתיחת המלחמה
מטרתם תהיה לכלות את עם ישראל, ולכבוש את ארץ ישראל ובפרט את ירושלים בירתה.[26] העושר הוא תוצאה של קיבוץ גלויות של יהודים, לא שארץ ישראל בעלת משאבים אלא שיהיה סחר בינלאומי עם אותם ארצות שיצאו משם כך ישראל תהפוך ל"טבור הארץ" דהיינו האזור המרכזי של סחר בעולם, ולכן יאמרו האומות שעיקר העושר העולמי מתרכז רק במקום אחד ולא שוויוני, ועל ידי זה ירצו לשלול ולבוז את העושר של ישראל.
דעת האברבנאל בנושא היא יחודית, לדבריו גוג ומגוג לא יבואו להלחם נגד עם ישראל אלא יבואו להלחם נגד הרומאים והנוצרים שיכבשו ארץ ישראל באחרית הימים[27].
מיקום המלחמה בישראל
לפי יחזקאל המלחמה תהיה בהרי ישראל,[28] ולפי זכריה בירושלים: "ביום ההוא יגדל המספד (=ההספד) בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון".[29] המילה באנגלית "Armageddon" (סוף העולם) בברית החדשה הגיעה מפסוק זה.
הכוחות הלוחמים כנגד גוג ומגוג ותיאור המלחמה
במלחמה יקחו חלק בני ישראל אך אל להם לפחד מכוחות האויב כנאמר בילקוט שמעוני:
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתיראים? אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.
— ישעיהו פרק ס' רמז תצט
סופה של המלחמה
בזכריה נכתב שה’ יצא להלחם בגוג ומגוג[30] ויעשה אותות ומופתים גדולים, מגיפה תפרוץ בצבא של גוג ומגוג ובשרם ימס ויפול[31], ובשל המהומה הם יהרגו זה את זה[32], בנוסף ה' ימטיר עליהם אבני ברד[33] אש וגפרית[34], וההרים יתמלאו בהרוגיהם[35]. מרוב ההרוגים יתעסקו ישראל במשך שבעה חדשים לקבור אותם[36].
דרכים להנצל מהמלחמה
בתלמוד מובא:
א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג
— מסכת שבת דף קי"ח עמוד א
העיסוק במלחמת גוג ומגוג
פרשנים שונים התייחסו למלחמת גוג ומגוג על פי המסופר בספרי הנביאים ועל פי מדרשי חז"ל. בספרו משנה תורה, כתב הרמב"ם בנוגע למלחמת גוג ומגוג ובנוגע לשאר העניינים הנוגעים לגאולה המשיחית ולעתיד לבוא שאין אדם צריך להתעסק בדברים הללו, משום שהם לא מביאים לא ליראה ולא לאהבה, וגם החכמים עצמם חלוקים ביניהם בתיאור המלחמה ובפרטיה:
אמרו חכמים, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד. יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'. ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שבארנו.
— משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות יב, 2
ראיית השואה כמלחמת גוג ומגוג
הרב אליהו לופיאן,[37] כותב: "אני שמעתי בלונדון מפי הקדוש ר’ אלחנן וסרמן זצ"’ל, שאמר בשם החפץ חיים זצוק"ל, שחז"ל אומרים שמלחמת גוג ומגוג תהיה שלוש פעמים, ואז היה אחרי המלחמה העולמית הראשונה, ואמר החפץ חיים שהמלחמה הזאת הייתה מלחמת גוג ומגוג הראשונה, ובעוד עשרים וחמש שנה בערך, תהיה עוד מלחמה עולמית שנייה, שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס נגדה, ואחר כך תהיה מלחמת גוג ומגוג שלישית - עת צרה היא ליעקב, אבל ממנה יושע. וסיים הג"ר אלחנן ואמר, כי חבלי משיח מוכרחים לעבור, רק המשכיל בעת ההיא ידום ויתכונן בהכנה דרבה אולי יזכה לראות בנחמת ציון וירושלים".
הרב מרדכי אליהו היה אומר כי השואה הייתה מלחמת גוג ומגוג. לפי זה הרב אליהו סובר כי הוא גוג הוא היטלר, ומגוג היא גרמניה הנאצית שאספה את כל עמי אירופה למלחמה על עם ישראל, ותכננה לכבוש את ירושלים ולהחריב את היישוב בארץ ישראל וגרמניה הנאצית הפסידה בדרך לכיבוש ירושלים בקרב אל-עלמיין השלישי שהיה קרב מכריע, שהתנהל במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. וכי לפי זה מלחמת העולם השנייה היא מלחמת גוג ומגוג. בין היתר הוא מסתמך על תרגום יונתן בן עוזיאל.
אולם יש חולקים על זה, מחמת שזה לא מתאים לפסוקים מפורשים, שבמלחמה יהיה מעורב פרס[38], והיא תהיה בארץ ישראל[39] דבר שלא קרה בשואה[40].
האדמו”ר ממעליץ הסביר שהוא שמע מרבי אהרן מבעלז, שרצח ששת מיליוני הקדושים היהודים בשואה הנאצית היה שיאה של מתקפת גוג ומגוג נגד עם ישראל. כתוצאה מכך, שליש מהעם היהודי הושמד[דרוש מקור].
הרבי מליובאוויטש אמר[41] דברים דומים, והסביר על פי מסורת מתלמידי הבעל שם טוב, שבשל ההתארכותה הרבה של הגלות - ייסוריה מלחמת גוג ומגוג בוטל, ואילו השואה היא במסגרת 'חבלי המשיח' של מלחמת גוג ומגוג ולאחר יוטב לעם ישראל.
מקורות מידע
ראשונים
- ספר יחזקאל פרקים ל"ד - ל"ט.
- תהילים פרקים ב, פג
- זכריה פרקים י"ב - י"ד
- ישעיה פרק מ"ד
- דניאל פרקים י"א, י"ב
- יואל פרק ד.
- סנהדרין (דף יז, א)
- דברים כד, 14-25
גוג ומגוג בנצרות ובאסלאם
גוג ומגוג מוכרים, להבדיל, גם בנצרות ובאסלאם, ובמשך מאות שנים נעשו נסיונות רבים לזהות ולשער מי ומה הם.
במאה ה-13 היו בקרב מאמיני האסלאם מי שזיהו אותם עם המונגולים שכבשו את בגדאד והמיטו חורבן על האימפריה של בית עבאס, בעת החדשה היו אנשי דת ופרשני קוראן שזיהו את גוג ומגוג עם עמי אירופה הנוצרית והמעצמות הקולוניאליסטיות שהפיצו את הנצרות בעולם והביאו לשקיעה ולניוון של עמי האסלאם.[42] המטיף והמנהיג האוונגליסטי ג'ון הייגי מאיים במלחמות של רוסיה ומדינות ערב עם האיחוד האירופי ולאחר מכן צבאות אירופה יתעמתו עם סין וקושר זאת לגוג ומגוג ונבואות ספר יחזקאל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משמעות ייסורי גוג ומגוג מאת הרב מרדכי הוכמן, באתר דעת
- המקובלים נערכים למלחמת גוג ומגוג, באתר הידען
- הגג שהפיל את אגג, משמעות ייסורי גוג ומגוג והמידע החסוי ממלחמת עמלק
הערות שוליים
- ^ יש המפרשים שיהיו שלוש מלחמות גדולות בעולם. חז"ל מפרשים כי גוג ינסה לעלות שלש פעמים על ירושלים. בשתי הפעמים הראשונות ייכשל, אבל בשלישית הוא יצליח ללכוד את העיר לפרק זמן קצר
- ^ מדרש אגדה בראשית ח י"ב
- ^ ויקרא רבה צו ט, ו; שבחי ר' חיים ויטאל[דרוש מקור מלא]; הגר"א בליקוטי אגדות[דרוש מקור מלא]
- ^ מסכת עבודה זרה, דף ג' עמוד ב'; היכלות רבתי פל"ז; אמונות ודיעות מאמר ח' פ"ו; רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב; אגרת תימן דף מט; החתם סופר שו"ת, חלק ו', סימן צ"ח ד"ה שאני; נצח ישראל פל"ו.
- ^ מהרש"א סוכה נ"ב ע"א ד"ה על
- ^ עץ יוסף שהש"ר ב, ט, ד"ה כך גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן.
- ^ מלבי"ם דברים ל, ח.
- ^ מלבי"ם יחזקאל לח, ח-יא.
- ^ בהתאם לרמה המוסרית של בנ"י (ראו משיח שבכל דור)
- ^ ראו לדוגמה עמוס פרק ה, 6-15, יחזקאל לו 23
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוק כ'
- ^ שם, פסוק 23
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוקים ג'-ל"א
- ^ הרי בעיות מוסר תמיד נקשרו למלחמת אחים והעם מלוכד הוא אחד מסממני ביאת המשיח, ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק כ"ב
- ^ הפרשנות שנויה במחלוקת או אלו הגורמים עצב או מעצבי עבודה זרה או הגורמים לאדם לעבוד עבודה מאומצת.הרחבה ניתן למצוא באתר תורה
- ^ ספר זכריה, פרק י"ג, פסוק ב'
- ^ יחזקאל לח, פסוק יח
- ^ לשון המלבי"ם ביחזקאל ל"ח, י"ז. וכן כתב הרד"ק שם ל"ח, ח'.
- ^ רד"ק, ואברבנאל יחזקאל לח, ח. וראה בילקוט מעז לועז, בשלח קע "ודעו כי המלך אלכסנדר מוקדה סגר את כל בני גוג ומגוג בהר גדול וגבוה מאד ולא היה מוצא אלא דרך דלת ושם בנה מצודות גדולות של ברזל באופן שלא היה שום אפשרות לצאת כי היה סגור מכל הצדדים והמציא ברוב קסמיו כמה אנשים של ברזל בתוך המצודות שהם הולמים יומם ולילה וכך חושבים בני גוג ומגוג שעדיין בונים המבצרים והמלאכה עדיין לא נשלמה וכך הם נשארים שם כי אין שום מציאות שחומה זו תיהרס עד שיבא יום הדין הגדול שהקב"ה ישבור מצודות אלו ויוציאם כמו שאומר וכל חומה לארץ תפול שהם רמז לאותם המצודות שבנה אלכסנדר מוקדון וסגר שם את גוג ומגוג קעא ולרמוז על כך אומר הכתוב וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש כי כל הפסוק מדבר בלשון עתיד ולא בלשון עבר כי זה שאומר וברוב גאונך תהרוס קמיך רומז לגוג ומגוג כי בבוא היום שירצה הקב"ה ישבור את המצודות ויוציאם משם".
- ^ סנהדרין דף צ"ד עמ' א'
- ^ ראה "אהבת יונתן" (לרב בנימין שמרלר) לתרגום יונתן בראשית י' ב'
- ^ יחזקאל ל"ח 14-23
- ^ שמואל לאנייאדו בספרו "כלי פז" (על ישעיהו פרק לד פסוק ו). הספר באתר hebrew books
- ^ פסוקים ו-ח
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוקים ד'-ז'
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוקים י'-י"ג ראו גם פרוש המלבי"ם ליחזקאל לח,יב, ”מפני "העם שהוא מאוסף מגוים" ועי"כ הם "עושים מקנה וקנין", כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם "יושבים על טבור הארץ" ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו.”
- ^ פירוש אברבנאל על יחזקאל פל"ב פס' יז, כח, כט. זכריה יד, א. צפניה, ג, ח. יחזקאל לח, פס' א-ב.
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים א'-ה'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"ב, פסוק י"א
- ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ג'
- ^ רד"ק על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק י"ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"א וגם בספר ירמיה, פרק נ', פסוק ט'. מלבי"ם הסביר: "חיצי האויב יהיו דומים כאילו יש להם שכל, ויבואו מעצמם למטרה".
- ^ רש"י על יחזקאל, ל"ח, כ"ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוק ד'
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים י"ב-י"ג
- ^ ספר לב אליהו, שמות, פרשת יתרו, דף קע"ב
- ^ יחזקאל ל"ח, ה.
- ^ "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל", ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק י"ח. "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים" ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ב'.
- ^ רבי יהודה ברכה, קונטרס הזדמנות אחרונה, באתר אוצר החכמה
- ^ על פי שיחת הרבי, פסח שני ה'תש"מ
- ^ Nicholas M. Railton, Gog and Magog: the History of a Symbol, EQ 75:1 (2003),26-27
23554846מלחמת גוג ומגוג