גדור (עיר מקראית)
גְדוֹר (גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע: ”חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר”[1].
העיר נזכרת גם בספר דברי הימים: ”וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה, אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם”[2].
יש המזהים את גֶדֶר המוזכרת בספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ג, עם גדור[3].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), זיהה את "גדור" זו עם "גדרה" הנזכרת בשפלת יהודה, אך הזכיר כי קיימת עיר בשם זה גם בקרבת אלוני ממרא[4].
"גדור" נזכרת במשנה כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון: ”ואלו הן בתי ערי חומה: שלוש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כגון קצרה ישנה של ציפורין, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלה, וחדיד, וגדור, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן”[5]. בתלמוד הבבלי ראו ב"גדור" הנזכרת כאן (בחלק מהנוסחים "גדוד") יישוב בעבר הירדן[6]. "מגדל גדור" נזכר גם בסיפור "רבי אלעזר והמכוער" (תענית כ א-ב), ומיוחס לאזור הירמוך.
במאה ה-19, העיר הקדומה זוהתה על ידי החוקר וכומר אדוארד רובינסון עם חורבה בשם ח'רבת ג'דור, הנמצאת בסמוך לכפר בית אומר שבהרי יהודה, וצפונית לחלחול ולבית צור הנזכרות יחד עם העיר בתיאור המקראי[7].
גם החוקר רבי יהוסף שוורץ הצביע על חורבה זו[8], והיא נזכרת גם במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.
בחורבה, הנמצאת ברום 922 מטרים מעל פני הים, ומוקפת ואדיות, נערכה חפירה ארכאולוגית בשנת 1974, ונמצאו בה מערכת קברים מתקופת הברונזה וחרסים רבים מהתקופה הישראלית[9].
הנחל היוצא מאזור החורבה, ואשר מגיע עד עמק האלה, נקרא "נחל גדור", ודרכו עברו לוחמי הל"ה במסעם.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ח.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'.
- ^ דעת מקרא ליהושע יב, יג. וראו שם הערה 24
- ^ אונומסטיקון, 68, 20-22.
- ^ משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב עמוד א'.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 434-435.
- ^ תבואות הארץ, פרק ג, ב.
- ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 229.
22247535גדור (עיר מקראית)