גביע רוז'ין
גביע רוז'ין (מכונה גם רוז'ינע בעכער או דער עפל בעכער) הוא דפוס של גביע מעוצב בו נוהגים להשתמש אדמו"רי בית רוז'ין. הגביע מכיל מוטיבים של צורת תפוח, עלי גפן, עלי שושנה, ולעיתים גם עלי זית או יונה.
היסטוריה
על פי החוקרת בת־שבע גולדמן אידה[1], צורת הגביע בנויה על פי סגנון גביעים שהיה נפוץ באירופה ובפרט בנירנברג במאה ה-16, אז נפוצו בגרמניה חפצי אמנות בסגנון נטורליסטי, הגביעים היו בצורת פירות ובגובה של כעשרים סנטימטרים. במאות ה-18 וה-19 קטנו הכוסות לממדים של שמונה עד תשעה סנטימטרים, גביעים אלו היוו את הבסיס לעיצובו של גביע רוז'ין.
המסורת החסידית, מייחסת את השימוש בגביע מסוג זה כבר לרבי דב בער ממזריטש, "המגיד ממזריטש". ב"מנהגי קאפיטשיניץ" שבסידור "חסדי משה" נכתב ”נוהגים להשתמש בכוס עם רגל. ורבותינו השתמשו ב"עפל בעכער" כמנהג בית רוזין. כנראה גם ל"המגיד הגדול" ממעזריטש היה בעכער כזה”[2]. בהמשך מוכר הגביע כיון שהשתמשו בו צאצאי המגיד, אדמו"רי שושלת רוז'ין. אדמו"רי ויז'ניץ (גם הם מצאצאי רבי ישראל מרוז'ין) משתמשים בגביע דומה באופן כללי לגביע הרוז'ינאי, עם שינויים קלים (כתר על המכסה במקום יונה). כך נהוג גם בחצר חסידות סקולען, שמייסדה היה תלמידם של אדמו"רי רוז'ין.
בחסידות רוז'ין וענפיה נוהגים להעניק כמתנה ייחודית את גביע זה. כך לדוגמה קיבל רבי מרדכי שלמה פרידמן גביע כזה כמתנת נישואין מחסידי באיאן שבעיר צפת, בשנת תרס"ח. על הגביע צוירו הכותל המערבי, מערת המכפלה, ציון רשב"י וציון רבי מאיר בעל הנס. במכסה הגביע יצקו בית קיבול לעצי בשמים, עבור הבדלה[3].
מבנה הגביע
בסיס הגביע הוא משולש, לעיתים בצורת עלה תלתן. רגל הגביע מעוצבת כמו ענף שממנו יוצאים שניים או שלושה עלי גפן. גוף הגביע, נפחו, הוא בצורת תפוח. סביב נקודת החיבור של קיבולת הגביע לרגלו, חרוטים שלשה עשר עלי שושנה. לגביע קיים גם מכסה מותאם, המשלים את הצורה התפוחית של גוף הגביע[4].
משמעות קבלית
בסיס הגביע הוא משולש, כנגד חכמה, בינה ודעת, או כדי לרמוז למאמר ספר הזוהר[5] ש"קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא". יש הטוענים שהבסיס המשולש רומז לסֶגול, כנגד עם ישראל שנקראו[6] עם סגולה. רגל הגביע מעוצבת כמו ענף שממנו יוצאים שניים או שלושה עלי גפן, לרמז לכלל ישראל שנמשלו לגפן[7]. צורת התפוח של גוף הגביע, לרמז ל"חקל תפוחין קדישין", או לכלל ישראל שנמשלו לתפוח[8]. שלשה עשר עלי שושנה שסביב נקודת החיבור לבסיס הרגל, הם רמז לישראל שנמשלו לשושנה[9], וכנגד י"ג מידות, י"ג בריתות שנכרתו על מצוות מילה[10].
גם לאופן אחיזת הכוס בעת הברכה עליה, יש כוונות קבליות שעיקרן המתקת הדינים על ידי מעשה הקידוש והברכה על הכוס.
הסבר לצורתו של גביע זה קיים בהקדמה של ספר הזוהר, המקשר בין 13 עלי השושנה לבין ישראל וי"ג מידות רחמים, ובהמשך מסמיך את הדברים לכוס של ברכה ודמיון כוס זו לשושנה[11].
בטעמו של המנהג להשתמש בגביע עם רגל הסביר רבי אליעזר זוסיא מסקולען, שקידוש היא "עדות" ועל עדות להאמר באמירה כפי המוזכר בהלכה, דבר הנרמז גם ב'עמידת' הגביע.
לקריאה נוספת
- חיים גרינפלד, פרדס המלך, מנהגי בית רוז'ין, מנצ'סטר תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
- בת–שבע גולדמן אידה, הצופן החסידי: המשמעות הגלומה באמנות החסידית, בתוך בעקבות הבעש"ט, ירושלים 2010, באתר Academia.edu
- בת–שבע גולדמן אידה, החפץ הטקסי החסידי, ירושלים: האוניברסיטה העברית, יולי 2007, עמ' 92-114
- בת–שבע גולדמן אידה, החפץ הטקסי החסידי (נספח התמונות), ירושלים: האוניברסיטה העברית, יולי 2007, עמ' 66
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בת־שבע גולדמן אידה, הצופן החסידי: המשמעות הגלומה באמנות החסידית, בתוך בעקבות הבעש"ט, ירושלים 2010, באתר Academia.edu
- ^ א"י העשיל, חסדי משה, "מנהגי קאפיטשיניץ", ברוקלין תשס"ג, עמ' ט', הערה י"ד.
- ^ דב בער רבינוביץ, משכנות הרועים - תולדות אדמו"ר הפחד יצחק מבויאן, חלק א', פרקי תולדה, ירושלים תשע"ב, עמ' רכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ קיימים גביעים בהם ידית המכסה מעוצבת בצורת עלי זית או בצורת יונה פורשת כנפיים.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף ע"ג, עמוד א'.
- ^ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ה'.
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ט, פסקה י'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח עמוד א'.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"א עמוד ב'.
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף א', עמוד א'.
גביע רוז'ין36415655Q118789078