ג'נג'ש
 | |
| ארמון משפחת אצולה בג'נג'ש | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון הונגריה |
| מחוז | הווש |
| נפה | נפת ג'נג'ש |
| שטח | 55.31 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.gyongyos.hu/ | |
ג'נג'ש (בהונגרית: Gyöngyös, ביידיש: גאָנדיש או דינדיש, בקרואטית: Đunđuš) היא עיר במחוז הווש בהונגריה, כ-80 ק"מ ממזרח לבודפשט, לרגלי ההרים שאר-הג' (Sár-hegy) ומאטרה (Mátra).
שם העיר פירושו "עשוי מפנינים", והוא נובע מהמילה ההונגרית "gyöngy", שפירושה "פנינה". לפי גרסה אחרת, שם העיר נובע מהמילה ההונגרית לדבקון, "fagyöngy".
בשנת 1917 פרצה בעיר שרפה גדולה, בה נפגעו מבני אר נובו ובארוק רבים שהיו סביב הכיכר המרכזית, בניינים רבים שהשתייכו לקהילה היהודית, וכן מבני מגורים רבים. כתוצאה מהשרפה איבדו כ-8,000 איש את בתיהם. מבני האר נובו והבארוק שוקמו מאז.
בעיר מפעלי מזון, בהם מפעלי תוצרת חלב ומפעלי נקניק, וכן יקבים רבים. ביקבים אלה נדרכים ענבים הגדלים על מדרונות הרי שאר-הג' הסמוכים.
בעיר מספר אתרים תיירותיים, בהם בית אצולה מקומי שהשתייך למשפחת אורז'י (Orczy), כנסיית ברנרד הקדוש וכנסיית ברתולומאוס הקדוש.
גאבור וונה, מייסד מפלגת יוביק ההונגרית, הוא יליד העיר.
קהילה יהודית
ב-1941 היו בעיר כאלפיים יהודים, רובם סוחרים ובעלי מלאכה. הם השתייכו לקהילה הנאולוגית ולקהילה האורתודוקסית.אשר אנשל יונגרייז ואחרי מותו עמרם יונגרייז שימוש כרבני העיר. בשנת 1942 נחקקו חוקים אנטי יהודיים במחוז, שתוקפם חל על יהודי העיר.
עם כיבוש הונגריה בידי הצבא הגרמני, במרס 1944 (מבצע מרגרטה), היו בעיר כ-1,800 יהודים, רובם נאולוגים. במאי 1944 הוקם גטו והיהודים נכלאו בו. ביוני 1944 הצליח הקצין ההונגרי קלמן הורבט (Horváth Kálmán) להוציא בין 200 ל-300 מהיהודים שהיו בגטו ובכך הציל את חייהם. יד ושם הכיר בו כחסיד אומות העולם. מספר ימים לאחר מכן נשלחו יתר יהודי הגטו לאושוויץ ונרצחו.[1]
ילידי המקום
- ליפוט קלוג (1854 – 1945) היה מתמטיקאי, יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה נספה בשואה.
- דז'ה קליין (1874 –?) היה רב ותאולוג הונגרי.
- יאנוש גראי (1913 – 1945) היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי שניספה בשואה.
- לאיוש באלינט במקור אוסטרייכר (1869 – 1926) היה עיתונאי, עורך, עורך דין יהודי-הונגרי.
- ג'רג' באלינט במקור בראון (1919 – 2020) היה אגרונום, מהנדס גננות וחקלאות יהודי-הונגרי.
- לאסלו פולגאר (1946) מורה, מאמן שחמט יהודי-הונגרי. אביהן של בנות פולגאר השחמטאיות.
- יעקב זילברפלד (1878 – אושוויץ, 24 ביוני? 1944) היה רב, הרב הראשי של בקשצ'בה.
- יונה ברון (1845 – 1911) היה רופא יהודי-הונגרי, פרופסור.
- פרנץ דומאן (1899 – 1939) היה אדריכל יהודי-הונגרי-בריטי.
- ליפוט ארדאי במקור ארבר (1861 – 1943) היה מנהל בית ספר יהודי-הונגרי.
- שאנדור פרי במקור פוקס (1895 – 1986) היה עורך דין יהודי-הונגרי דוקטור למדע המדינה.
- קארוי גונדה במקור גולדשטיין (1889 – 1969) היה אדריכל יהודי-הונגרי בשאנגחאי בסין.
- זיטה גורדון במקור גריסנר (1911 – 2006) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה.
- יוז'ף גלאטר (1880 – 1934) היה נהג קטר יהודי-הונגרי, סוציאל-דמוקרטי, לימים קומוניסט.
- שוֹמה וישונטאי במקור שלמה ויינברגר (1854 – 1925) היה דוקטור למשפטים, עורך דין.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 236–238
- ג'ונג'וש (דיאנדיאש), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 98–99. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'נג'ש- ג'נג'ש (Gyöngyös), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "ג'נג'ש", באתר JewishGen (באנגלית)
- על פעילות ההצלה של הורבט, באתר יד ושם (באנגלית)
- קהילת דיונדיוש, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
ג'ונג'וש (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
| יישובים בנפת ג'נג'ש | ||
|---|---|---|
| יישובים | ג'נג'ש • אבשאר • אדאץ' • אטקאר • דטק • דומוסלו • ג'נג'שהלאס • ג'נג'שאורוסי • ג'נג'שפטה • ג'נג'שוימוש • ג'נג'שטריאן • הלמאיוגרה • קראצ'ונד • קישנאנה • לודש • מרקז • מאטראסנטאימרה • נג'פיגד • נג'רדה • פאלושוורשמרט • ואמושגיירק • וץ' • וישונטה • ויסנק | |
ג'נג'ש36287474Q209983