דבקון
דִּבְקוֹן | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
סדרה: | סנטלניים |
משפחות | |
ראו בערך |
דִּבְקוֹן (שם מדעי: Viscum; באנגלית: Mistletoe) הוא צמח טפיל הגדל על ענפיהם של עצים ושיחים גדולים. הדבקון מנצל את העץ הפונדקאי כדי להשיג מים וחומרי הזנה, וגם כדי להעניק לעצמו בסיס לצמיחה, אולם הוא מקיים בעליו שלו פוטוסינתזה עצמאית ולכן נחשב "טפיל למחצה". קיימים מספר מיני דבקון. בישראל, בעיקר בצפון, נפוץ דבקון הזית, החוסה בעיקר תחת עץ הזית, הדרים, שקד ואשחר. עם גדילתו, הדבקון יוצר סבך צפוף הנקרא מטאטא מכשפה.
השם דבקון התייחס לראשונה למין הדבקון הלבן (Viscum album), שהיה נפוץ באירופה ובריטניה. כיום ידוע כי ישנן מספר משפחות דבקונים. למשפחה הגדולה ביותר, Loranthaceae, כ-73 סוגים וכ-900 מינים. כמו כן ישנם את ההרנוגיים ואת הסנטליים.
בניגוד למקובל, לדבקון שני מחזורי פריחה בשנה, אחד מהם בחורף, וזאת ללא קשר למחזורי הפריחה ולמקצב החיים של הצמח הפונדקאי שלו. הדבר בולט במיוחד בסתיו ובחורף, כאשר הצמח הפונדקאי עומד בשלכת או ערום מעלים, ואילו את עליו הירוקים של צמח הדבקון ניתן לראות במלוא חיותם.[1]
הדבקון האירופאי (הלבן) היה נוכח במיתולוגיה היוונית באופן בולט. למשל ורגיליוס מדמה את זמורת הזהב של איניאס, האבא המיתולוגי של הרומאים, לדבקון. בלדר, אל היופי במיתולוגיה נורדית, נהרג באמצעות דבקון.
צמח הדבקון הוא בין הפריטים הנפוצים בשימוש קישוטי חג המולד, ייתכן שבשל היותו ירוק ופורח בתקופת הסתיו והחורף, בה רוב צמחי הבר אינם פורחים. ידוע כי ענפי הצמח, עליו ופרחיו, שימשו כפריטים דקורטיביים כבר מאתיים שנים לפני הספירה, על ידי הדרואידים, כדי לקשט את בתיהם בתקופת החורף ולחגוג את חגיגות החורף. הדרואידים האמינו כי לעליו הירוקים של הדבקון, המופיעים בתקופה המתה והקרה של החורף, יש יכולת להביא מזל טוב ולהדוף רוחות רעות. בנוסף, האמונה העממית ראתה בעליו הירוקים של הדבקון יכולת ריפוי גבוהה, החל מריפוי פצעים ועד להגברת פוריות.[2] המסורת מחשיבה עוד כיום את הדבקון הלבן (האירופאי) כצמח מרפא, בין השאר כנגד מחלת הסרטן, אולם מחקרים קלינים אינם תומכים בכך.
עמי סקנדינביה ראו בדבקון סמל לשלום והרמוניה, והוא מקושר עם פריג, אלת האהבה במיתולוגיה הנורדית, אשתו של אודין ואימו של בלדר. כנקמה על מותו של בנה בלדר, סירבה פריג לאפשר לחורף להסתיים, וכדי לשכנע אותה להסיר את רוע החלטתה ולהביא את האביב, הובא צמח הדבקון על מנת להחזיר אותו לחיים. לפי המסורת, עד היום מסרב החורף להשתחרר מתפקידו ולפנות את מקומו לאביב, והוא מתרצה רק לאחר שזוג אוהבים מתנשק מתחת לדבקון.
קישורים חיצוניים
- מרכז הדבקון, באתר של שירות היערות האמריקאי
- אודות הדבקון, אתר אנגלי
הערות שוליים
- ^ ד"ר רחלי עינב, דבקון הזית, טבע הדברים, גיליון 182
- ^ שרה ג'ייסון, מאיפה מגיעות מסורות חג המולד, נשים וחגים