ג'ורג' גולדשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ג'ורג'[1] גולדשטיין (7 באפריל 1932 - 4 בנובמבר 2019) היה אמן שטיחי קיר, מעצב-פנים, מעצב-רהיטים, צייר ואמן-ויטראז'. ממייסדי המחלקה לעיצוב בבצלאל, ומרצה-בכיר בבצלאל.

ביוגרפיה

נולד והתחנך בפריז. אמו, הלן (לבית גוטמן), נולדה בדברצן, הונגריה. אביו, מרטין, נולד גם הוא בהונגריה, היה קומוניסט, השתתף בפעילויות מהפכניות נגד המשטר ההונגרי, נאסר למשך שנה (ורק בגלל גילו הצעיר לא הוצא להורג), שוחרר מהמאסר, גורש מהונגריה ועבר לצרפת. בזמן מלחמת העולם השנייה היה פעיל ברזיסטנס. גולדשטיין עצמו היה תלמיד תיכון בזמן המלחמה, וניצל מהסגרה לידי הנאצים על ידי שוערת הבניין שבו התגוררה משפחתו.

לאחר סיום המלחמה, למד עיצוב בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות. בבית ספר זה למדו הסטודנטים מגוון של אמנויות, וגולדשטיין התמקד בציור ובעיצוב. בתחום הציור, המורה שהשפיע עליו ביותר בזמן לימודיו, היה הצייר הצרפתי מרסל גרומייר (צר').[2]

גולדשטיין עלה לישראל ב-1960 עם משפחתו, ולאחר כמה מעברים, החל להתגורר בחיפה. בשנתו הראשונה בישראל קיבל משכורת ממשרד התעשייה, מכיוון שנחשב למומחה במגוון תחומים של עיצוב, שנחשבו אז כשימושיים להתפתחות התעשייה הישראלית. הוא התחיל ללמד עיצוב בבצלאל, והיה מרצה-בכיר במחלקה לעיצוב בשנים 1960- 1982.[3] בשנים 1964–1968 הצטרף למיזם של התעשיין אפרים אילין, שהקים מפעל לאריגה של שטיחי קיר אמנותיים בנצרת עילית.[4] השטיחים, נארגו על ידי ערביות מקומיות. גולדשטיין היה המנכ"ל והמנהל האמנותי ושיתף פעולה עם אמן אריגת השטיחים הצרפתי, ז'אן לורסא (צר'), שהקשר איתו נוצר על ידי אילין, ושהוא האמן הצרפתי החשוב ביותר בתחום זה במאה העשרים. לורסא סייע לגולדשטיין לפתח ולשמר את מלאכת אריגת השטיחים, והשטיחים שנוצרו במפעל בהנחייתו של לורסא, זכו להכרה בינלאומית והוצגו במספר מוזיאונים מרכזיים בעולם.[5] גולדשטיין עצמו, סיכם את עבודתו בתחום שטיחי הקיר במאמר שפרסם בכתב העת אריאל.[6]

בעקבות מלחמת ששת הימים, עבר גולדשטיין ב-1968 לעבוד בסדנה במתחם חוצות היוצר, בסמוך לשער יפו. בסדנה בשיא תפוקתה הועסקו כ-18 עובדים. ב-1983, הצטרפה אליו לעבודה בסדנה בתו, קרין קליימן, והתמחתה באריגה בנולים קטנים וביצירת עבודות יודאיקה כגון: טליתות, פרוכות, חופות ומעילים לספרי תורה.[7]

עבודתו האמנותית

גולדשטיין עסק בסוגי אמנות רבים: אריגת שטיחים אמנותית, עיצוב-פנים (בעיקר של בתי כנסת), עיצוב רהיטים, אמנות ויטראז' וציור.

להלן סקירה של תרומותיו העיקריות בתחומי האמנות האלה.

אריגת שטיחים

המומחיות הייחודית של גולדשטיין, ותחום האמנות שבו הטביע את חותמו על האמנות בישראל, הייתה ציור שטיחי קיר ענקיים. את השטיחים הללו ארג גולדשטיין בעבודת-יד בנולים גדולים על פי יצירותיהם של ציירים נודעים ובהם ציירים ישראלים, כמו: מרדכי ארדון, יעקב אגם, מרים בת-יוסף, יעקב וכסלר, משה טמיר, צבי מאירוביץ, יוחנן סימון, יצחק פוגץ', דני קרוון, ראובן רובין וציירים אירופאים, כמו: קרל אפל והנס הארטונג.

תצוגות של שטיחיו במבני ציבור:

  • במשכן נשיאי ישראל, נתלו שלושה שטיחים בנושאי מנורת המקדש ("אור"), ירושלים ולוחות-הברית, שנארגו על ידי גולדשטיין ב-1968, לפי ציורים של משה טמיר.[8]
  • במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, מוצגת עד היום (2021) במרומי אולם הכניסה של בית החולים, סדרה של 10 שטיחי קיר אמנותיים שנארגו על ידי גולדשטיין, עם אותיות האלף-בית, לפי יצירות של מרדכי ארדון.[9]

עיצוב פנים של בתי כנסת

גולדשטיין היה מעצב-פנים של כמה בתי כנסת בירושלים ובקיבוצים. בין בתי הכנסת הבולטים שעיצב בירושלים, ניתן למנות את "אהל נחמה" (רח' שופן), "הצבי ישראל" (רח' חובבי ציון) ו"עזרת ישראל" (רח' הילדסהיימר). עבודתו האמנותית באה לידי ביטוי בעיצוב של ארונות קודש, רהיטי בית הכנסת (ובעיקר עיצוב מושבי המתפללים), הבמה, והכן לחזן. על עבודתו בתחום עיצוב פנים של בתי כנסת קיבל פרס (ראו בהמשך).

ויטראז'

גולדשטיין עסק גם בויטראז' (עיצוב אמנותי של חלונות מזכוכית צבעונית). עבודתו החשובה ביותר נמצאת בירושלים בבית הכנסת שבמרכז פיוקסברג. המבנה נבנה ב-1903 כבית מגורים ותוכנן במקור על ידי האדריכל הגרמני-טמפלרי תיאודור זנדל. בשנת 2002 נרכש המבנה על ידי איחוד בתי הכנסת הקונסרבטיביים באמריקה (אנ') כמרכז התנועה המסורתית-קונסרבטיבית בירושלים, וממוקם בו גם בית כנסת.[10] גולדשטיין יצר בבית הכנסת 6 חלונות ויטראז': 3 מהחלונות הם חלונות אמיתיים ו-3 חלונות אחרים הם "חלונות-דמה" (שמוארים באמצעות מנורות ולא על ידי אור השמש מבחוץ). על כל אחד מהחלונות מופיע, בחלק התחתון של הויטראז', כיתוב ייחודי לו, שהוא פסוק מהמקרא. החלונות נוצרו בסטודיו לוויטראז' בקיבוץ נחשון.[11]

אחד מששת הויטראז'ים שיצר ג'ורג' גולדשטיין בבית הכנסת הקונסרבטיבי בירושלים.

ציור

גולדשטיין רשם וצייר בהיותו סטודנט צעיר בפריז. לאחר עלייתו לישראל, עסק, כאמור, בעיקר בייצור שטיחי קיר ועיצוב פנים, ולא מצא זמן להמשיך לצייר. רק בשנות ה-70 חזר לצייר באופן מזדמן ולא-רציף. ציורים בולטים שלו שנוצרו במשך השנים (וחלקם הוצג בתערוכה המסכמת לזכרו), הם: הטבילה במקווה ( טבילה לשם גיור לעיני רבני בית הדין), רות המואביה, השלכת היהודים לדנובה (במלחמת העולם השנייה), וההשתלטות על המרמרה (באירוע המשט לעזה).[2]

תערוכותיו

  • "Ardon - Tapisseries Contemporains" (שטיחי קיר עם ציורים של ארדון שארג גולדשטיין), פריז, 1981.[12]
  • "נוף ים" (sea scape), גלריה דבל, ירושלים, ספטמבר 1983.[13]
  • "תערוכת אמני ירושלים בפריז", תערוכה קבוצתית, גראנד פלה (צר'), פריז, 1985.[14]
  • "החזרה 2012-1982", גלריה אספייס 10, ירושלים, 2012.[15]
  • "ג'ורג' גולדשטיין (2019-1932): רישומים, ציורים, שטיחי קיר" (תערוכה מסכמת לאחר מותו), גלריה מרי, ירושלים, 25.12.2020 -16.01.2021. תערוכה מסכמת שנפתחה כשנה לאחר מותו, וכללה מבחר מעבודותיו. בתערוכה הוצגו רישומים וציורים של גולדשטיין מתקופות שונות, החל משנות הלימודים המוקדמות שלו, דרך רישומים חופשיים ופרויקטים בתחומי העיצוב השונים לאורך השנים. בנוסף, הוצגו כמה שטיחים אמנותיים שנעשו לבני המשפחה כעבודות אישיות ושטיח גדול ממדים שנעשה בשיתוף עם הצייר מרדכי ארדון, כחלק מסדרת שטיחים אמנותיים הנמצאים היום באוספים ציבוריים ופרטיים. התערוכה משקפת את היותו של גולדשטיין אמן רב-צדדי, שהתעסק בתחומי אמנות רבים.[2]

פרסים

גולדשטיין קיבל ב-1997 את פרס יסלזון לעיצוב אמנות יהודית בת-זמננו במוזיאון ישראל. הפרס ניתן לו בעיקר על עבודתו בתחום עיצוב הפנים של בתי כנסת.[3][16]

משפחתו

היה נשוי למדלן (לבית בקון). בני הזוג הולידו 5 ילדים.

התגורר בשכונת קטמון בירושלים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ היה צריך להיכתב לפי הצרפתית: ז'ורז', אך בישראל הכתיב ג'ורג' נעשה שגור במסמכים שונים שלו.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 קטלוג התערוכה - ג'ורג' גולדשטיין (2019-1932): רישומים, ציורים שטיחי קיר, אוצר: ליאב מזרחי, ירושלים, גלריה מרי
  3. ^ 3.0 3.1 מרכז המידע לאמנות ישראלית, ג'ורג' גולדשטיין, באתר מוזיאון ישראל
  4. ^ אפרים אילין (נכתב ונערך בידי זאב גלילי כסופר צללים), על החתום, תל אביב: הוצאת מעריב-הד ארצי, 1985
  5. ^ Pierre Itshak Lurcat, "Jean Lurcat, Georges Godstein et le debuts de la tapisserie en Israel, Nouvelle historque, June 2011
  6. ^ Georges Goldstein, Nazareth Tapestries, Ariel: A Review of the Arts and Sciences 16, Ministry for Foreign Affairs, 1966
  7. ^ אתר חוצות היוצר ירושלים https://artistscolony.co.il/גורג-גולדשטיין/
  8. ^ גדעון עפרת, השטיחים הכבושים: השטיח ואמנות ישראל, המחסן של גדעון עפרת, 19 בפברואר 2014. https://gideonofrat.wordpress.com/2014/02/19/השטיחים-הכבושים/#more-2324
  9. ^ Shulamit Laderman, The Unique Significance of the Hebrew Alphabet in the Works of Mordechai Ardon and Michael Sgan-Cohen, ARS Judaica:The Bar-Ilan Journal of Jewish Art 5, 2009
  10. ^ המקור למידע: לוח קיר שהוצב בכניסה למרכז פיוקסברג על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועיריית ירושלים
  11. ^ קיבוץ נחשון, סטודיו לויטראז' קיבוץ נחשון, באתר סטודיו לויטראז' קיבוץ נחשון
  12. ^ קטלוג של התערוכה: Ardon - Tapisseries Contemporains, 1981 ( בצרפתית).
  13. ^ על התערוכה "נוף ים" ("sea space"), ראו כתבה של מאיר רונן (מבקר האמנות של הג'רוזלם פוסט): Meir Ronnen, "Never Too Late", Jerusalem Post, 23.9.1983
  14. ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית, תערוכת אמני ירושלים בפריז, באתר מוזיאון ישראל
  15. ^ ג'ורג' גולדשטיין, "החזרה 2012-1982", גלריה אספייס 10 ירושלים, 15.11.2012-14.12.2012.
  16. ^ דף הסבר, עם נימוקי חבר השופטים, שחולק למוזמנים לטקס חלוקת הפרס: פרס יסלזון לעיצוב אמנות יהודית בת-זמננו מוענק לג'ורג' גולדשטיין, מוזיאון ישראל, 1997.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34626483ג'ורג' גולדשטיין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ורג%27_גולדשטיין&oldid=2121653"